הנחיתות עלתה גם לכותרות

נושא זה הועלה על ידי גם באתר בחדרי חרדים מאחר וישנם שאינם מגיעים לכאן.

הנחיתות עלתה גם לכותרות

אקדים בהבהרה הברורה ביותר: אין לי ולא תהיה לי שום כוונה של זלזול באי מי מגדולי ישראל אשר ממימיהם אנו שותים ועפר אנו תחת כפות רגליהם!

כל דברי מכוונים לעסקנים דלי מוח וצרי אופקים ששיקולים קטנים ואישיים מאוד מנהלים אותם ובעקבותיהם רבים (שעושים את החשבון שלהם, וחוזר חלילה) כשכבודם של גדולי התורה נפגע שוב ושוב בבחינת רבם דקרו וד"ל.

אני אוחז כעת חתיכת היסטוריה לדעתי.

הגליון השבועי של קו עיתונות דתית.

עד היום ידעו כולם לדבר על רגשי הנחיתות הספרדיים שגורמים להם לדבר בצורה מסויימת ולטעון טענות מסויימות בסיטואציות מסויימות.

כולם זלזלו בזה וידעו ללעוג לזה גם אם בסתר לבם היו רבים מאוד שראו בחוש על מה מדובר ומהיכן זה מגיע באמת.

היום, בכותרת הראשית של קו עיתונות ביטאו גם הם נחיתות.

בכותרת הראשית של העיתון מופיע הביטוי "מרן פוסק הדור".

 זהו ביטוי שהומצא במוחם הקודח של כמה ליטאים מפוחדים שחששו לאבד את ההגמוניה הוותיקה שלהם על השיח הציבורי בארץ. זהו ביטוי שמקורו בנחיתות שהלכה וגדלה באיבוד ההגמוניה הזו.

זו  הגמוניה שמבחינה מסויימת היתה בידם בימי מרן הגרא"מ שך זצוק"ל (ובצדק, לעניות דעתי) ובשנים האחרונות, עם התלכדותם של ציבורים נוספים הצטמצמה לתחומי השפעה קטנים יותר, מהם שנלקחים בכוח.

באמצעות התואר הזה הם ביקשו לשלוט על ההנהגה הציבורית בשיטה המוכרת לכולם מימי הגן והכיתות הנמוכות בבית הספר - "אבא שלי יותר גדול מאבא שלך" -  טיעון שאינו מגיע מצד הדאגה לכבודו של האב (הרוחני בנידון דידן) אלא מתוך הדאגה העמוקה לכבודם של הילדים הקטנים המבוססים בבוץ ובטוחים שגם האב עסוק כעת בשאלה הרת הגורל כוחו של מי גדול יותר - שלו, או של אבי הילד השני.

ביתד נאמן זה אך טבעי שהתארים המיוחסים למרן הגרי"ש אלישיב יהיו מקסימליים, זהו הציבור הנשמע לפסקיו וחרד בצדק רב לכל הגה היוצא מפיו הקדוש והטהור.

כך גם בכל מקום בו מתכנס ציבור הנאמן לפסקי מרן שליט"א.

הבעייה היא שישנם עוד פוסקים חשובים שציבורים מסויימים נשמעים להם ואך ורק להם ולנוכח העובדה הזאת התואר הזה הופך להיפך הכבוד (חלילה לא באמת האמיתית, אלא כפי שהדברים נראים לעיני המתבונן מהחוץ, חילוני למשל) בגלל הצורך להכריז אותו שוב ושוב באובססיה .

קחו לדוגמא את הגר"ש וואזנר שליט"א או את הגר"ע יוסף שליט"א . ישנם ציבורים שלמים הנאמנים לפסקיהם . בעיניהם הפוסק הגדול ( השימוש בתואר פוסק הדור הוא נלעג בדור של קיבוץ הגלויות בו אנו חיים, כשלכל עדה יש את המנהגים שלה ולכל חוג יש את הקו אליו הוא פונה ורבים מהם אינם הולכים אחר פסיקותיו של הגר"ש אלישיב בכלל, לעניות דעתי הם היו חכמים יותר אם מתוך הלחץ שלהם הם היו הולכים על הקו של "מנהיג הדור", אבל זה כבר נושא נוסף)

לאחרונה החלו בקו עיתונות לשכוח שיש להם גם כמה קוראים ספרדים. בעיקר אלה שקשורים לש"ס והרב עובדיה יוסף שליט"א.

קחו לדוגמא את הכנס שהיה ביד אליהו בעשרת ימי תשובה.

בעיתון הופיעה התייחסות מינימלית שמקורה בהודעה לעיתונות. הודעה כללית מאוד שהופיעה בעוד מקומות והעידה על כך שהם אפילו לא טרחו לשלוח כתב לאירוע מרכזי - חד שנתי - למקום שהיה מלא בהמוני אנשים שבאו לשמוע את הרב עובדיה יוסף.

כך גם בדוגמא קרובה יותר: אחיו של הרב עובדיה נפטר. הם לא טרחו לעמול על הכנת כתבה

הם הסתפקו בהעתקה עלובה מבח"ח של שלמה קוק (בנו של אחד מתלמידי הגרי"ש אלישיב ומי שאחראי לדעתי להכנסת הביטוי נשוא האשכול לעיתון הזה).

ואגב הכתבה כאן, באתר, היתה לא מדוייקת בעליל.

כל מי שיטול לידיו את אחד מגליונות העיתון הזה בחודשים האחרונים ויערוך השוואות בין סיקורי האירועים השונים ונושאי ההתעניינות השונים יבין היטב למה כוונו דברי ביחס לסיקור הנושאים הספרדיים (אולי בעצם די להסתכל במדור התמונוות)

אם לסכם:

מרן הגרי"ש אלישיב ראוי בהחלט לכבוד גדול יותר מזה המגיע מתוך נחיתות ציבור קוראי העיתון שאינו נמנה על הציבור הליטאי ראוי למעט יותר כבוד והערכה ולמעט יותר כבוד כלפי רבותיהם שלפסקיהם הם נשמעים.

אנא, התייחסויות עניניות בלבד!