הסלע של פרוש. באמצע כביש בגין, הגרסה הירושלמית לנתיבי איילון, ניצב סלע גדול, שראוי לכנותו הסלע של פרוש. הסלע חוסם את הנתיב השלישי של הכביש בדרכו צפונה. המועמד לראשות העיר ירושלים ח"כ מאיר פרוש, גאה במונומנט הזה שמסתיר מערת קבורה, שהוא מנע את הריסתה, אבל הוא לא מוכן לקחת אחריות להורדת נתיב מהכביש. לדבריו, את זה עשו תושבי שכונת בית הכרם הסמוכה, שנאבקו נגד הכביש.
החמרת הענישה. למאיר פרוש יש שני אתרי אינטרנט. בעמוד הבית של האתר החדש מביניהם יש המון תמונות של חילונים שתומכים בפרוש. האתר הישן נפתח ברשימה של הפעולות שהעסיקו את פרוש בכנסת וביניהן: החמרת הענישה על מיסיונרים, הצעת חוק לאיסור עבודה בשבת בחנויות הקיבוצים, והצעת חוק לתיקון חוק החמץ.
מי בוחר גאידמק? לא פשוטה המשימה של המועמד החילוני ניר ברקת. הפער בין ראש העיר היוצא אורי לופוליאנסקי לבינו בבחירות הקודמות ב-2003, היה 15,500 קולות, שהם 9%. מאז גדל מספר בעלי זכות הבחירה ב-12 אלף וסביר להניח שחציים חרדים. כלומר הפער גדל בעוד כ-2,000 קולות לפחות. את הפער מצמצמת העובדה שכמעט 10,000 קולות לקחו לברקת בבחירות הקודמות ארבעה מועמדים חילונים אחרים. הפעם יש לו עסק רק עם שניים, מועמד עלה ירוק דן בירון והמועמד ארקדי גאידמק. הקהל המסתורי של בוחרי גאידמק הוא רק אחד הקהלים שבהם תלויות הבחירות המרתקות בירושלים.
מאזן החילונים. מיתוס ירושלמי גורס שהחילונים אדישים ולא באים לקלפי. בפועל סביר יותר שמי שלא בא לקלפי זה הציבור המסורתי ואילו החילונים ממצים מדי מערכת בחירות את רוב כוח ההצבעה שלהם. בכל מקרה, בחירתו של ברקת תלויה במידה רבה ביכולתו להביא יותר בוחרים חילונים (או מסורתיים) לקלפי משהצליח להביא ב-2003.
מימין לימין. במצב שבו אופן הצבעתם של כמעט כל החילונים וכל החרדים ידוע מראש, נהפך הציבור הדתי לאומי הימני מאוד, ללשון מאזניים. הקרב על הקול הדתי סיבך את ברקת עם השמאל, שהזדעזע לשמוע שהמועמד לראשות העיר הימנית תומך בבניית שכונה יהודית בענתא במזרח העיר. אלא מה? פרוש הוא אחד מחברי הכנסת הימניים ביותר. הוא הבטיח בקמפיין לבנות 10,000 דירות ליהודים באזור התעשייה עטרות. בכל מקרה, כדאי לזכור שראש העיר הוא לא זה שיחליט אם לחלק את ירושלים. את זה עושה הממשלה.
יש גבול לפילוג. לברקת מוצע לא לבנות יותר מדי על הפילוג בציבור החרדי. לבוחר החרדי יש רק מועמד אחד. חסידי גור אולי כועסים על פרוש אבל הם עוד פחות רוצים ראש עיר חילוני.
רשימת בעלי הזקן. למטה פרוש יש תשובה מקורית לשאלה למה במודעות שלו אין תמונות של פרוש, אלא רק קריקטורה של חרדי חביב עם זקן חביב. מסבירים שם שאם היו שמים תמונה שלו על אוטובוס, זקנו הארוך היה מסתבך בגלגלים. הזקן נהפך לסמל הפער בין פרוש לברקת המגולח. זה הסיפור האמיתי של הבחירות בירושלים. כמה שלא ידברו על העמדות של המועמדים וכישוריהם, מדובר בקרב בין רשימת בעלי הזקן למפלגת חלקי הפנים.
