עונש קשה על ישראל ולס - שש שנות מאסר

כמי שעוקב אחר כל ההליך המשפטי החל מהשלב שבו נעצר האברך הרב ישראל ולס שליט"א במשטרה בעוד בנו הפעוט נלחם על חייו בבית החולים הדסה, ועד לרגע זה בו הוא אמור להתארגן לקראת כניסתו לכלא.

אין לי פשוט מילים, הרשעות העויינות ומידת השנאה התהומית הכבושה בלב הפרקליטות, מערכת המשפט, המשטרה, והתקשורת כנגד החרדים היא הרבה למעלה ממה שאנו משערים.

מי שיעקוב אחרי כל ההליך המשפטי של ולס בלתי אפשרי שלא יזדעזע ויאבד עשתונותיו אל מול מסע ההשמצה ושפיכת הדמים שנעשתה להאברך הצדיק הזה, אשר אמור לרצות עונש על טרגדי'ה משפחתית שהתרחשה לו, מבלי שיתאפשר אפילו להאשימו ולו ברשלנות של אחוז אחד.

החיים של האדם במדינת ישראל המופקדת בידי השופט במדינת ישראל, נותן לשופט את הכח מבלי שאף אחד יוכל לערער על כך ומבלי שיהיה חייב דין וחשבון או הסבר מספק על מעשיו כדי לחרוץ דינו וגורלו של אדם ומשפחתו ולקבור אותו חי תחת הריסות הכלא בסביבת רוצחים פושעים ואנסים.

השופטת העויינת חנה בן עמי מבית משפט המחוזי בירושלים אשר שנאתה לדת ולכל מי אשר חזותו מעיד עליו כי הנו אדם חרדי עוברת כל פרופרצי'ה אנושית, לא הנידה עפעפף כאשר גזרה אומר לחרוץ את גורלו של אדם זך ונקי כפיים וחף מכל פשע כהאברך הרב ולס שליט"א ולשולחו לשש שנות מאסר קשים וממושכים, כאשר בזאת היא בעצם לוקחת משפחה מפוארת חיה ותוססת והופכת אותה לטרגדיה אנושית אחת גדולה.

וכל זאת למה בגלל חזותו החרדי.

והיא לא חייבת דו"ח לאף אחד, אין לה כל צורך לספק הסברים מתקבלים על הדעת, בנקל יכולה היא מעל כס שיפוטה לדחות במחי יד כל עדויות הרופאים והמומחים משל היותה הרופאה המומחה והוותיקה בישראל, ומנגד להעלים עין ולא להתייחס לכל מסכת חקירות הנגד שהתקיימו בבית המשפט במהלך כל ההליך המשפטי בהם עדי התביעה רובם ככולם - ואני לא מגזים - הוצרכו להפסיק את מתן עדותם כדי לשתות מים קרים ואף יותר מכך בעקבות הסתירות והתסבוכת אליהם נקלעו מחקירתו של עוה"ד פלדמן שמחץ אותם אחת לאחת עד כי יצאו משערי בית המשפט בעוד נשמת בם, ממש כך פשוטו כמשמעו.

אולם, לשופטת אין כל בעיה לא להתייחס לכל אלה, ולמרות הודאות עדי התביעה במספר לא מבוטל של עובדות לעמדת ההגנה, ולמרות הסתירות והקשיים הסדקים והפגמים שנתגלו במהלך עדותם בבית המשפט, אין לה כל מניעה להתעלם מכל אלה.

ומי יגיד לה מה תעשה, היא קובעת את הדין על סמך מהימנות, בכך שהיא מאמינה לעדי התביעה ולא לעדי ההגנה, ובכך גם חוסמת את סיכויי הערעור, כידוע כי בערעור לא נידון ענין של מהימנות.

ובכך למעשה היא יכולה לעשות כל העולה על רוחה באין מפריע בידה.

אז מי אמר שאנחנו לא חיים ברוסיה הקומניסטית.

להלן בהמשך אציג אחת לאחת את כל פרטי ההשתלשלות, ההליכים המשפטיים, הפרוטקולים מהדיונים, הכרעת הדין, ובקשת הערעור.

ואני מבטיח לכם, לא יישאר אחד אשר רק אחוז אחת של צדק מפעפעת בו שלא יזדעזע למראה עיוות דין והעויינות המשוועת כל כך, אשר נדמה כי שנים רבות כבר לא שמענו כדבר הזה.

מסכן רחמנות עליו