האם פא''י חוזרת?

אם בדיון הלכתי, בהלכות 'על ימין שהוא שמאל' את חפצה, ראי אשכול זה:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2477272&forum_id=18119

אני שואלת שאלה רוטורית. אם הרשימה לכנסת היתה כזו! 1אורי מקלב 2רוני פאלוך 3חנינה צולק 4ישראל אייכלר 5חיים ולדר 6נחמן בן שעיה7יעקב ריבלין8חנוך זייבט 9קובי רוזנשטין 10ליצמן 11גפני 12פרוש .... כה היתה ניראה הרשימה. של יהודת התורה דגל התורה אגודת ישראל המבשר. בעלז עזר מציון בקהילה והשבת(נשאיר משו לליצמן) ..... והיתה יוצאת קריאתם של כל גדולי ישראל להצביע דווקא לרשימה הזו... האם בזה הרו חכמינו אפילו אומר לך על ימין שהוא שמואל. אתה שומע לו... זו הרי רשימה נחשקת שכל חדרי באשר הוא מבין את העינין שלהצביע בשבילו.... אז דווקא עכשיו כשהרשימה מלאה אנשים אשר לפי כל הגיון בריא. אסור להצביע להם בכלל!!! זהו הרי שמואל קלאסי... ומגיעים הרבנים ואומרים תצביעו כן בשבילם! אוי זו היא מצווה אמיתית זו מצוה בהידור...אומר רשי אל תגיד אי אפשי באכילת חזיר אלא התורה צויתה עלי(זו הדוגמא המדיוקת) ולכן אני לא אוכל חזיר... וגם כאן .אני רוצה לא להצביע אבל ועוששיששתא.... שיינדי....

עוד דבר שיש לזכור לגבי פא"י שהיה לו תנועת נוער, (עזרא), יישובים קיבוצים (חפץ חיים, שעלבים).  שעלבים היתה גם ישיבה ששלבו לימוד תורה עם שמירות בשטח שלה על הגבול,  דבר שמילא חובתם הצבאית של תלמידיו. 
זאת אומרת שהיה להם תשתית שלימה שעכשיו כבר מזמן התמזגה לרוב בציבור הדת"ל.

דיברתי פעם עם מישהו מאנשי יסודות, פאיניקים אוטנטיים.
הם התנגדו בכל תוקף להקמת ישיבה תיכונית, שתשלב לימודי חול.

נקודה למחשבה.

דר' יצחק ברויאר ראה את חוסר המעש של אגודת ישראל וחיבר על כך את זכרונויות כשפרש ממנה (דרכי).

ההרגשה היא שלגבי חלק ניכר מהציבור, פא"י היתה בדיעבד (אולי כהתרסה כנגד שלטון הרבנים) וכנראה גם חלק ניכר ממצביעה ראו אותה כך. לכן שליחת ילדים לישיבה חרדית הצטיירה אצל חלק מהמצביעים מתן חינוך לכתחילה.

במזרחי לעומת זאת ראו את דרכם כלחתחילה.

כיום אולי לאחר 30 שנים של העלמות פא"י, הציבור חש שאם אין דרך ארץ אין תורה ודרך ארץ קדמה לתורה, הם נקודת ההשקפה הנכונה של התורה על חיי היהודי ולא הדרך אותה מתווים היום מורי דרכה של האגודה.

נראה לי שהם לא הקימו מוסדות חינוך, כי הם היו חרדים לכל דבר. אולי הם שנאו פחות את הציונות והסכימו להיות יותר חומריים/ריאליים.  לא היה להם שום בעיה עם החינוך החרדי, אף אחד לא צפה בזמנו לאיזה בטלה המונית זה עומד להוביל. לאנשים היה נראה לגיטימי לשלוח צעירים לישיבה כדי שיקבלו חינוך יהודי, ובישיבות הטיפו לבחורים שאסור לעזוב את הישיבה לעולם.

אין כאן תרגום אלא 'השאלה סימבולית''  שכן פא''י לא חידשה בנידוננו שום תובנה מרעישה ומוסכם על כולנו שהחרדיות החדשה היא המחדשת ואילו בעולם הישן כולם כולל פא'י והעדה החרדית חיו במרחב של נורמליות. 

פא'י היא רק סימבול שכן היא חרוטה בזכרון הקולקטיבי כבטוי הממוסד  האחרון לחרדיות השפוייה. . 


  אני לא חושב שהאתוס של פא''י כשלעצמו  יכול להזין תרבות נגד אותנטית. - בוודאי שלא אז כאשר המפתח להישרדות הייה יצירה של תרבות נגד.   היום יש פחות צורך בתרבות נגד, והמפתח לענ''ד הוא רציפות תרבותית. ופא'י יכולה לספק את המרכיב הזה.

סיינפלד ניתוח יפה.

האם אתה רואה בתנועות החדשות, המנסות לשלב השכלה בישיבות תיכוניות חרדיות, השכלת מבוגרים וכד' תרגום, מאוחר כמובן, של שפת פא"י?

דברים שכתבתי בנידון פא'י באשכול אחר (דברי הם באדום)

-------------------

לפני 40-30 שנה היה כאמצע בן המזרחי .ואגודה את תנועת פא"י .

זוהי טעות אופטית נפוצה

השנוי חל לאורך כל מנעד הקשת התרבותית ואינו בא לביטוי רק בהתנדפותה של פא'י.
מבחינה סימבולית פא'י מסמלת את הקוטביות בין ההוה ובין העבר ובעיקר את השינוי שכן היורשים של העדה החרדית, אגו'י והמזרחי עדיין חיים בתוכנו ואילו פא'י לא היתה ברת - תרגום לשפה הסימבולית של ימינו.

במידה שפא'י מעלה נוסטלגיה בקרב הכותבים הרי שאין מדובר מערגה לרפתות יד בנימין אלא להיבט הסימבולי של הקבוצה שלא תמיד קבלה הכתבות והנחתות מהחזו''א ובעת ובעונה אחד גידלה בין ערוגותיה אישים רמי קומה כר' יונה עמנואל.  אבל ר' יונה בסך הכל היה יהודי של פעם שכמוהו היו גם באגו'י וגם בעדה החרדית.

פא'י לא הייתה באמצע ולא בצד.

כל מערך הכוחות בעבר הלא רחוק היה שונה ולא פשוט לעשות רדוקציה תרבותית על בסיס מפלגתי.

מכל מיני סיבות  התנועה הזאת נעלמה .

אחת הסיבות העקריות לכך היא החינוך .

הסיבה היא לא החינוך

החינוך היה אחד מאמצעי התגובה של החברה הכלל דתית - ובמסגרתה התפתחה תבנית התגובה שיצרה והשפיעה על החרדיות.

מגמת החרדיות המודרנית (במובן הכרונולוגי של המילה) התפתחה על רקע מצב חברתי תרבותי שהציב אתגרים לכל צורות החיים המסורתיות ובתוכן הדתות כולל זו היהודית - האורטודוקסית.

החרדיות היא התוצר התרבותי המשותף של קואוליציה בין קבוצות ושל הדינימיקה המפעילה אותה. 

תנועת פא"י לא הישכילה להקים זרם חינוכי מלבד "

כאמור משנתה של פא'י לא הייתה ברת תרגום לשפה של תרבות נבדלת וע''כ לא היה צורך או אפשרות מלהקים ישיבה שתתחרה בקול תורה - ישיבת הבית של עזרא. 

יש  תמונה מעוותת של יוזמה חרדית מול בטלנות פא'ייניקית.

ולא כך היא: הדינימיקה שהחרדיות המודרנית הינה התוצר שלה, השתלטה על החינוך הכלל דתי ובעיקר תפסה לה אחיזה בישיבות. אותן נסיבות שהפכו את הקיצוניות החרדית לברת תרגום וישימה בהיקף רחב הובילו להעדר הסקס אפיל של הפאייניקיות ןלהעדר הרלוונטיות שלה.

תוקן על ידי רב_סיינפלד ב- 03/12/2008 20:36:58

ויצויין שהרב וולבא שידע דבר שניים על סוציאליזם תקף אותם דווקא על היותם מפלגת פועלים.

אני מסכים איתך שאין עניין להחיות את פא'י על מצעה וכל סעיפיה הן משום חוסר הרלוונטיות והן משום העובדה שאני ואולי אתה לא פועלים.

למרות האמור, הפא'י הינה השריד האחרון לחרדיות השפיה, וע''כ החייאתה הסימבולית תהווה צעד חשוב במימוש מטרותינו.

הסיבה לכך היא פשוטה. החרדיות במהותה היא שמרנית וע''כ יש צורך תרבותי לתלות כל שינוי בתקדים.

נדמה לי שהחברים שכחו מרכיב מאד מרכזי במפלגת פא"י, עובדת היותה מפלגת פועלים.


עלינו לזכור שלא היה חילוק משמעותי בין החרדים הרגילים לחרדים של פא"י מלבד זה שהם תמכו בהקמת מפלגה שיש לה מטרה נוספת מלבד השמירה על הצביון היהודי בארץ הקודש, גם החרדים של אז לא נספג בהם עדיין האידאולוגיה של תורתו אומנותו, עולם הישיבות היה מאד קטן אז, כל המלחמה בין פא"י לא"י היה שמפלגה אחת תמכה בהקמת מפלגה דתית שיש לה מטרות נוספות שהם מטרות חולין והמפלגה השניה לא תמכה בזה.

כל הקישור בין המילה פועלים לבין מלחמה על יציאה לעבודה, זה קישור שנעשה כיום אחרי שזה המאבק המתחולל כיום. אז הנושא הזה לא היה עדיין בסדר היום, ואדם מעל גיל 35 בזמנו מצא את עצמו עובד לפרנסתו ואף אחד לא ראה בזה משהו שלילי.

באותו הזמן המפלגות הדתיות קמו בעיקר כדי לשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל, והרבה פחות כדי לדאוג למגזר. וכאן הגיעה מפלגה שחרטה על דגלה את המאבק למען הפועל דבר שהיה זר לצביונה של מפלגה דתית אז.

כיום לפא"י אין מקום בפוליטיקה, מכיוון שהאידיאולגיה של מפלגות פועלים כבר לא קיימת כיום בעידן הקפיטליזם, השמאל הכלכלי קרס לחלוטין במדינה. כיום קיימות מפלגות חברתיות הדואגות לאינטרסים חברתיים צרים משום שהעם יצביע למי שיבטיח לו כסף, אבל לא קיימים כבר מפלגות פועלים, הדואגים למדיניות כלכלית שמאלנית, שהיא הרבה יותר מלהבטיח כסף. הניסיון של עמיר פרץ להחזיר את מפלגת העבודה למצב הזה, נחל כישלון על ידי עמיר פרץ עצמו. אולי הקריסה של הקפיטליזם שקרתה לאחרונה (ליהמן ברוזאז וכו') תגרום לחיזוק המדיניות הפיסקלית, ולהיחלשות אידאולוגיות השוק החופשי ששלטה לאחרונה במדיניות הכלכלית.

רעיון הפועל הליטאי, שנדון כל הזמן באגודה אחת כולל גם את העצמאי. משא"כ רעיונם של אנשי פא"י לא כלל כלל את העצמאים.

ר' הרשל שכטער הוא דוגמא לאיך שתכונותיו של התלמיד יכולות לעצב את דמות הרב בעיני הציבור.

דיברתי עם הרבה אנשים, גם בני משפחתו של הגרי"ב וגם משומעי לקחו. למרות מה שניתן להסיק מאיש ההלכה, הגרי"ב לא היה רובוט, אוטומוטון הלכתי והוא הכיר בשכבה ההשקפתית של היהדות.

לעומת זאת, ר' הרשל לא הכיר בצד הפילוסופי של רבו. לכן, הוא פספס את הדמות הרב-גוונית ולא לגמרי קוהרנטית של הגרי"ב.

עוד דוגמאות לתופעה זו:
החזון איש
הגרי"ז

בדרך כלל, התופעה קיימת כאשר יש רב ליטאי ותלמיד הונגרי.