מהו ה"היולי"? איך זה קשור לחנוכה? והסביבון?

בס"ד

חלק א


<

חלק ב'


<

חלק ג'

_________________

http://blog.tapuz.co.il/infinitum888

בס"ד

באותה נשימה מופיעה בשיחה זו אזהרה גדולה לא להתעסק בחקירות
אלא באמונה פשוטה דייקא. 

משום כך ציווה אותנו רבנו לא ללמוד מהספר מורה נבוכים מסיבה זו. 

וגם הלשון אינו מתוקן - "מעמת את תורת משה"
לא הייתי מייחס מדרגת אמונה כזו פחותה ח"ו לרמב"ם.....לעמת??

שבת שלום.

   נהפוך הוא-

   הרמב"ם מעלה את נושא האמונה מדרגה אחת למעלה

 ( בריאת העולם אינה סוגיה העומדת בפני עצמה,
    אלא מצטרפת לסוגיות הכרוכות במעשה ניסים)

    בהציגו את התיאוריות האחרות בנושא בריאת העולם
   הוא מביע אומץ אינטלקטואלי

  שהרי כל אחת מהן מקבלת את התיאוריה של אל בורא-
  וההבדל בינהן נעוץ בהשקפותיהן על  מהות הבריאה

בס"ד

סלט ירקות.

הרמב"ם זיע"א חי בעת בו הציף מבול אריסטו וחבר מרעיו מאתונה את הכדור כולו.
הואיל ופילוסופית היוונים הוליכה שבי את בני האנוש, והפילה חללים רבים גם בקרב המחנה הקדוש שחכמה אוהב, עמד הרמב"ם בדורו דור נסיון חכמות יוון, וחיבר את חיבורו(מורה נבוכים) להורות שכל חכמתם נשאבת מתוך חכמת התורה, ושאין צורך לרעות בשדות זרים.
 
חיבור זה נצרך היה לדורו, ואין הוא נצרך לדורות האחרים - כך אומר רבי נחמן מברסלב,
ועל כן ציווה לא ללמוד ממנו, הואיל ובשל ירידת הדורות, יכול אדם לטעות היום בחיבורו של הרמב"ם בדיוק באותם מקומות שבעטיים חיבר הרמב"ם את חיבורו לדורו, והבן.

בכל מקרה, הרמב"ם לא עימת תורת משה כנגד "תורות" אחרות וכד', הרמב"ם בדורו עמד כצור חלמיש להגן על דורו מפני חכמות זרות ששורשן נעוץ באמת אולם דרך תוצאותן מי ישורונו.

מי לנו גדול כהרמב"ם זיע"א שקיבץ במפעל עצום את כל התורה, ממנו יסוד, וממשה עד משה לא קם כמשה...

וכעת אם נשוב לענייננו הראשון - חקירות\אמונה, ונקרא שוב את המאמר לעיל, ונבחן עד דק מה הציווי היוצא לנו למעשה, נמצא:

שהדרך המוטווה לחפץ להגיע לאחדות הפשוט המאחד את פעולות המשתנים,
הסיבוב שבו היולי נבדל גלגל שפל עוברים בו בלי היכר, היא - האמונה התמימה והפשוטה.

בס"ד

שיחות הר"ן לחנוכה - שיחה מ' - ענין הדריידיל (סביבון)

ובאמת דע כי כל העולם כלו הוא בחינת גלגל החוזר שקורין דריידיל והכל חוזר חלילה ונתהפך מאדם מלאך וממלאך אדם ומראש רגל ומרגל ראש, וכן שאר כל הדברים שבעולם כלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה מעליון לתחתון ומתחתון לעליון כי באמת בהשרש הכל אחד כי יש נבדלים דהינו מלאכים שהם נבדלים לגמרי מן החמר, ויש גלגלים שהם בחינת חמר אבל חמרם זך מאד ויש עולם השפל דהינו זה העולם השפל שהוא חמר גמור ואף - על - פי שבודאי כל אחד ואחד מאלו השלשה הנ"ל הוא נלקח ממקום מיחד אף - על - פי - כן בשרש הכל שם כלו חד:

ועל - כן כל העולם כלו הוא בחינת גלגל החוזר, והכל חוזר ונתהפך, שעתה זה הדבר הוא בבחינה עליונה בבחינת ראש ודבר אחר בבחינה שפלה בבחינת רגל, ואחר - כך נתהפך וחוזר ונעשה מבחינת רגל בחינת ראש ומראש רגל, וכן נתהפך מאדם מלאך וממלאך אדם כמו שמצינו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שהשליכו מלאכים מן השמים אל עולם השפל ונכנסו בחומר גמור עד שהיו בעלי תאוות וכו', וכן כמה פעמים שבאו מלאכים בעולם הזה ונתלבשו בחומר כמבאר בכמה מקומות, וכן להפך שמצינו שנעשה מאדם מלאך.

כי העולם הוא בחינת גלגל החוזר שקורין דריידיל והכל חוזר חלילה, כי באמת בהשרש כלו אחד כנזכר לעיל. (גם מצינו שרגלו של זה הוא גבוה יותר במעלה מראשו של אחר וכן בעולמות, כי המדרגה התחתונה של עולם העליון הוא במעלה יותר ממדרגה העליונה של עולם התחתון ממנו אבל באמת הכל חוזר חלילה כנ"ל ).

וזה בחינת מה שמשחקין בחנכה בדריידיל, כי חנכה הוא בחינת הבית - המקדש ועקר בנין בית - המקדש היא בחינה הנ"ל בחינת גלגל החוזר כי בבית - המקדש היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה, כי השם יתברך השרה שכינתו במשכן ובבית - המקדש שזה בחינת עליונים למטה, וכן להפך כל ציורא דמשכנא הכל היה רשום למעלה וזה בחינת תחתונים למעלה שזה בחינת דריידיל בחינת גלגל החוזר שהכל חוזר ונתהפך כנ"ל.

כי על - פי חקירה הוא דבר רחוק מאד שהשם יתברך שהוא מרומם ומנשא למעלה מכל הרוחניות יהיה מצמצם שכינתו בכלי המשכן הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכו', ואף - על - פי - כן הראה השם יתברך שהוא דוקא להפך מדעתם כי באמת השם יתברך השרה שכינתו במשכן.

וכן להפך הוא דבר רחוק על - פי חקירה שהאדם שהוא בריה שפלה יהיה לו כח לעשות רושם למעלה, או בהמה שפלה יהיו מקריבין אותה לקרבן שתעלה לריח ניחוח לנחת רוח לפניו יתברך שאמר ונעשה רצונו, ואיך שיך רצון אצלו יתברך?

אבל באמת הראה השם יתברך להפך מדעתם, כי באמת השם יתברך השרה שכינתו למטה במשכן ובבית - המקדש, והבהמה עלתה לריח ניחוח וכו', וזה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה בחינת גלגל החוזר בחינת דריידיל.

והנה כח היולי המובא בספריהם הוא בחינת הממוצע בין הכח והפעל, כי כל דבר הוא בתחלה בכח ואחר - כך יוצא מכח אל הפעל. וכשיוצא מן הכח, קדם שבא אל הפעל, יש בחינת היולי שהוא ממצע בין הכח והפעל שהוא שרש כל הנבראים כי כלם יוצאים מן כח היולי, כי כלם היו תחלה בתוך בחינת כח ההיולי, וכל הנבראים היוצאים משם שהם שלש בחינות הנ"ל שהם נבדלים גלגלים שפלים כלם חוזרים חלילה, וחוזר ונתהפך מנבדל לשפל ומשפל לנבדל וכן כלם כי בשרש כלו אחד כנ"ל.

וזה בחינת האותיות החקוקים על הדריידיל שהם הנג"ש ראשי - תבות ה'יולי נ'בדל ג'לגל ש'פל, שהם כלל כל הבריאה כנ"ל שכלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה כנ"ל, שזה מרמז בחנכה שהוא בחינת חנכת הבית - המקדש ששם היה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה, שזה בחינת דריידיל בחינת גלגל החוזר שנתהפך מבחינה זו לבחינה זו ומזו לזו כנ"ל.

וזה בחינת הגאלה, כי זהו עקר הגאלה שיהיה בחינת הנ"ל דהינו בחינה חוזרת חלילה הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה שהיה בבית - המקדש, ועל - כן כשיצאו ממצרים תכף בשירת הים אמרו: "תְּבִאֵמוֹ, וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" (שמות ט"ו - יז) וכו', שבשרו על בנין בית - המקדש כי זה עקר הגאלה שיהיה בנין בית - המקדש ששם היא בחינת גלגל החוזר הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה (שזהו עקר התכלית), כי באמת כלו חד כי בהשרש הכל אחד כנ"ל.

וזהו גם - כן בחינת האותיות הנ"ל שהם הנג"ש ראשי - תבות "ג'אלת ש'בט נ'חלתך ה'ר ציון" (תהלים עד - ב), בחינת "תְּבִאֵמוֹ, וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" בחינת הבית - המקדש ששם היה בחינת גלגל החוזר שזהו עקר הגאלה כנ"ל. ועין במאמר (לקוטי מוהר"ן תנינא ז) הנאמר בחנכה זה המתחיל "ויהי מקץ" "כי מרחמם ינהגם" וכו' שם מבאר גם - כן מענין עליונים למטה ותחתונים למעלה ומענין חנכה שהוא חנכת בית - המקדש, עין שם, וזה בחינת מקיפים הנאמר במאמר הנ"ל הינו בחינת גלגל החוזר דהינו דריידיל הנ"ל היא בחינת מקיפים שמקיף וסובב, ועין שם והבן (חכמה הוא בחינת היולי). 

ונחזר לענין ראשון כי אין אנו צריכים לכנס כלל בחקירות כי הוא אסור גדול מאד, רק אנו מאמינים בו יתברך באמונה לבד שהוא יתברך ברא את כל העולמות כלם ומקים כלם ועתיד לחדש את עולמו:

המקור