| נשלח ב-27/11/2008 09:40 |
 |
| |
אשרי המחכה ויגיע
<*>דניאל יב:ט - ויאמר לך דניאל, כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ. דניאל יב:י - יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, והרשיעו רשעים, ולא יבינו כל רשעים, והמשכלים יבינו. דניאל יב:יא - ומעת הוסר התמיד, ולתת שקוץ שמם, ימים, אלף מאתים ותשעים. דניאל יב:יב - אשרי המחכה, ויגיע לימים אלף, שלש מאות שלשים וחמשה. דניאל:יג - ואתה, לך לקץ, ותנוח ותעמד לגרלך, לקץ הימין.פסוקים אלה בסוף ספר דניאל מהווים תשובה מאת מלאך ה' לדניאל על שאלתו "מה אחרית אלה", ולכן הם צריכים להיות תשובה אשר אפשר להבינה. יש כמה שאלות ערקיות שהפסוקים מעוררים:
- מתי זה "עת הוסר התמיד"?
- מתי זה "לתת שקוץ שממ"?
- הימים הנזכרים כאן הינם ימים או שנים?
- מהו עצם הסתימה וחתימה שעשה דניאל כפקודת המלאך?
- האם 1290 ו1335 הם שני מניינים נפרדים או מניין אחד?
כדי למצוא תשובה, נבדוק את הכתוב בהקדמה לתיקוני זוהר דף ד' עמוד ב':
<*>
מיד דאסתלקו, וילכו בלא כח לפני רודף, ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין, כל האומר אמן יהא שמיה רבא בכל כחו, קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, דאינון שבעין שנין, בתר אלף ומאתן שנין, דאתחרב בי מקדשא, ואית דחשיב לון משבוטל התמיד, בגין דבדרגא דיעקב תליא קץ דפורקנא, דדרגיה אמת, הדא הוא דכתיב (מיכה ז') תתן אמת ליעקב, דאיהו סימן אלף מאתים תשעים, ואית דאוסיף ביה ב', קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, לדעת בארץ דרכך, אוף הכי ארץ, אלף ר"ץ, מאתים ותשעים, לקיימא בהון אמ"ת מאר"ץ תצמח, כד יהון לבר כחושבן אר"ץ, אבל גזר דינם שבעים שנים:
תרגום:
<*>
מיד שהסתלקו, וילכו בלא כח לפני רודף, וגבלל זה, לימדו בעלי המשניות, כל האומר אמן יהא שמיה רבא בכל כחו, קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, שהם שבעים שנים, אחרי האלף ומאתים שנים, שנחרב בית המקדש. ויש שמחשבים אותו מהזמן שבוטל התמיד, משום שבדרגה של יעקב תלוי קץ הגאולה, שדרגתו אמת, וזה משכתוב (מיכה ז') תתן אמת ליעקב, שזה סימן לאלף מאתים תשעים, ויש שמוסיפים עוד שתים, קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת, לדעת בארץ דרכך, אף כאן ארץ (ראשי תיבות) אלף ר"ץ, מאתים ותשעים, לקיים בהם אמ"ת מאר"ץ תצמח, כשיהיו בחוץ, כמו חשבון אר"ץ, אבל גזן דינם שבעים שנים.
לפי פירוש והגהות הגר"א, התיקוני זוהר פה אומר לנו בפשטות ככה:
- בית שני נחרב בשנת 3828 (בזוהר, הולכים לפי מניין השנים של הסדר עולם רבא)
- אחרי החורבן, יש 1290 שנים. ויש שמחשבים משבוטל התמיד, הרי 20 שנים לפני כן בשנת 3808.
- ויש שמוסיפים עוד 2 שנים, כלומר מה1290, מורידים רק 18 שנים, ולא 20.
- ולכן, מעת החורבן, 3828, יש להוסיף 1272 שנים, שהם 1290 שנים מעת הוסר התמיד, ואז נגיע לשנת 5100.
יש בעיות עם זה, כפי שהמציאות מוכיחה, עוד לא הגיעה הגאולה. אבל נסיק מזה מסקנות לגבי שאלותינו מקודם:
- עת הוסר התמיד קשורה להפסקת קרבן התמיד בבית המקדש, כפי "פשט" הדברים.
- הימים הנזכרים הינם שנים, ולא ימים כפשוטם.
אבל בעיה יש לגבי ההנחה שקרבן התמיד בבית שני בוטל 18 שנים לפני חורבן בית שני: המרד של עם ישראל ברומאים לא התחיל יותר מעשר שנים לפני החורבן. יתר על זה, כתוב "ומעת הוסר התמיד", ולשון הוסר יכול להוות לשון עבר, דבר שקרה לפני מתן הנבואה לדניאל. בואו נניח שמדובר בחורבן בית ראשון בשנת 3339 (לפי מנייננו). לפי הסדר עולם רבא, 18 שנים לפני החורבן, עלה נבוכדנצאר הרשע לירושלים. הנחה שזה גרם הפסקת התמיד לא מפתיעה במיוחד.
- 3339+1272 = 4611, 851 למניינם.
בספרי תולדות העולם בידינו, לא קרה שום דבר בשנה זאת שיש להדגיש. אבל השנה 3339 היא שנת החורבן רק לפי המניין המסורתי. בואו נניח שמדובר בחורבן בית ראשון לפי המדעים, 164 שנים לפני מנייננו שהוא 3175 בלוח העברי.
- 3175+1272 = 4447, 687 למניינם.
בספרי תולדות העולם בידינו, ובספרי תולדות ארץ ישראל בפרט, אנו מוצאים שזו שנת התחלת בנין כיפת הסלע בהר הבית. אם כן, אנו מוצאים פשט פשוט של הפסוק בדניאל:
- מעת הוסר התמיד - הפסקת קרבן התמיד על ידי הבבלים בבית ראשון.
- תת שקוץ שמם - בנין כיפת הסלע.
אם כן, אנו רואים מהי הסתימה וחתימה שציוה המלאך על דניאל: המניין המסורתי לפנינו מסתיר מעם ישראל את קיום החלק הראשון מנבואה זאת.
החלק הבא, הוא עוד עומד לפנינו. מאחר ומצאנו את משמעות הפסוק הראשון, וה1290 כבר התקיים, זה נותן לנו תשובה לגבי השאלה האחרונה: האם המספרים 1290 ו1335 הם מניין אחד או שני מניינים. לפי זה, והעובדה שלא היתה גאולה לפני שנת 4500, המציאות מכריחה אותנו לבוא למסקנה שהם שני מניינים, אחד אחר השני.
אם 4447 מהווה סוף המניין הראשון, נשים את 4448 כהתחלת המניין הבא.
4448+1335 = 5783
אשרי המחכה, ויגיע לימים אלף, שלש מאות שלשים וחמשה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2008 23:33 |
|
| |
| nipnap כתב: |  | |
תחילת מניין השמיטין והיובלות מפורש בספר אימרי בינה, החל משנת 3416 לשנת תהו ולפי שיטת רבי יהודה שדרך אגב בשולחן ערוך פסק כמותו ראה תשובת המשקיף על זה...כל יובל הוא 49 שנים. לכן 49 *48 יוצא 2352 וביחד 5768. לכן בשנה הזאת היא השמיטה בקפיצות של 7 שנים.
ואת 1938 השנים של החורבן, מונים לפי הספר אימרי בינה משנת 3830 וזאת מכיוון שהחורבן היה בשנת 3829 לשנת תהו, והשנה הזאת לא נכללת בחשבון כי ברובה היה המקדש קיים, לכן לא נכנסת במניין שנות החורבן עיין בתוך הספר.
וכן אם תסתכל בלוחות השנה תראה ששנה שעברה היה מניין השנים לפי שיטה אחת 1940 ולפי מניין אחר 1938 שנה. השוני נובע מהמחלוקת ממתי מונים את החורבן וממתי מונים את שנות עולם.
וכן בספר עצמו כתב שמהחורבן יעברו 277 שמיטין כמניין הו"א כמו"ס עמד"י עם האותיות והתיבות והכולל סה"כ 277. לכן חשבון פשוט יוצא 7 * 277 יוצא 1939 ועוד 3829 הרי 5768 עיין בתוך הספר...
|
|
ניפנפ, חישבת לא נכון לפי אמרי בינה.
3416 היא שנה ראשונה. אם כן, שמיטה היתה שנת 3422 והלאה, עד שנמצא ששנת החורבן, 3829, היא מוצאי שביעית. זאת אומרת ששנת 3830 היא שנה שנייה לשבוע.
פשוט תפתח MS EXCEL ועשה את הרשימה. אמרי בינה הוא לא הרמב"ם שאומר ששנות החורבן נחשבים משנת 3830, שלרבנן היה שנה ראשונה לשבוע.
אם 3416 הוא השנה הראשונה לספירה, כמוסכם, אז נוסיף 7 שנים לשנת 3415 וכן הלאה.
3415 + 59*7
סך הכל 3828, ומוצאי שביעית 3829. לרמב"ם (כשיטת רבנן), 3829 היתה שמיטה, ולכן הוא אומר שסופרים משנה שלאחר מכן.
נא לעשות את החשבון בEXCEL כדי לוודא.
שבוע טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2008 23:24 |
|
| |
| המשקיף כתב: | |
אין אף פוסק שסובר כמוך
יש שפסקו כחכמים
רמב"ם שמו"י פ"י ה"ז, ושו"ת הרמב"ם מהד' בלאו סי' שפט; ראב"ד בהשגות שמו"י שם ה"ו; עי' תוס' ר"ה ה א ד"ה אמרה ומנחות סה ב ד"ה מה בשם רבנו משולם, וכ"ה בתשובתו בסה"י לר"ת סי' מג אות א, שנקט בפשיטות כחכמים; החינוך מ' שלב; מאירי ר"ה ח ב ונדרים סא א, ומגן אבות ענין טו בשם י"פ, ועי' ציון הבא; ר"א מן ההר נדרים שם.
למעשה היום אין הלכה פסוקה בזה וגם הרמב"ם לא נפסקה הלכה בזה כמותו.
לכן ידידי אל תבוא ותמציא שיטות אתה לא פוסק אין לך שום מקורות לחידושים שלך שהם לא חידושים
אני מקווה שתסתפק בבלוג שלך ותכתוב שם את כל השטויות שלך ותעזוב את הפורום הזה מכל הרעיונות והחישובים שלך
אני יתן לך אפשרות תגובה על מנת כדי להיות פייר איתך
ולאחר מכן אני מתכוון לנעול את האשכול הזה כי מבחינתי הוא מיצה את עצמו עד תום
|
|
קח רגע לעצמך ותכתוב משהו אחיד ותענה לשאלתי. אתה אומר שאין אף אחד שסובר כמוני. זאת אומרת שדבר זה הוא חידוש. ואז אתה אומר שזה לא חידוש. אני שאלתי מאי לך נפקא מינא בהלכה שאתה סובר שחייב דבר זה לבוא ישירות מפי גדול מפורסם.
שיטתי הוא לפי מסקנת הרמב"ם, עם תוספת, וזה הכל. הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פרק י' סובר ששנות השמיטה הן באותן השנים שאמרתי. החילוק שאני הוספתי, ונקרא לזה חידוש אם לא מצאת לזה מקור, הוא שלא סתם סופרים שמיטין לחוד אלא גם יובל, ומאחר ואין כל יושביה עליה מזמן גלות גד, ראובן וחצי שבט המנשי, אין לזה כל הלכה למעשה.
מהו בדיוק הדבר שמחייב פוסק הלכה לזה, להציע רעיון בתורה שאינו נוגע להלכה? אם אין הלכה, את מה נפסוק? הלא הביטוי המלא הוא "פוסק הלכה"?
נשאל אחרת: איזה פוסק הלכה אמר לך שאסור לאדם להציע שיטה שנותן תשובה לבעיה ברמב"ם (שהרמב"ם אומר שאינו יודע סיבת מסורת הגאונים)?
בנוסף, לא פתחתי אשכול זה על ענין יובל כלל וכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2008 21:49 |
|
| |
תחילת מניין השמיטין והיובלות מפורש בספר אימרי בינה, החל משנת 3416 לשנת תהו ולפי שיטת רבי יהודה שדרך אגב בשולחן ערוך פסק כמותו ראה תשובת המשקיף על זה...כל יובל הוא 49 שנים. לכן 49 *48 יוצא 2352 וביחד 5768. לכן בשנה הזאת היא השמיטה בקפיצות של 7 שנים.
ואת 1938 השנים של החורבן, מונים לפי הספר אימרי בינה משנת 3830 וזאת מכיוון שהחורבן היה בשנת 3829 לשנת תהו, והשנה הזאת לא נכללת בחשבון כי ברובה היה המקדש קיים, לכן לא נכנסת במניין שנות החורבן עיין בתוך הספר.
וכן אם תסתכל בלוחות השנה תראה ששנה שעברה היה מניין השנים לפי שיטה אחת 1940 ולפי מניין אחר 1938 שנה. השוני נובע מהמחלוקת ממתי מונים את החורבן וממתי מונים את שנות עולם.
וכן בספר עצמו כתב שמהחורבן יעברו 277 שמיטין כמניין הו"א כמו"ס עמד"י עם האותיות והתיבות והכולל סה"כ 277. לכן חשבון פשוט יוצא 7 * 277 יוצא 1939 ועוד 3829 הרי 5768 עיין בתוך הספר...
תוקן על ידי nipnap ב- 06/12/2008 21:45:47
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2008 21:08 |
|
| |
חידוש שלא מעלמא הדין!!!
לכבוד מעלת הגלוי!!!
הנה השיטה שלך נוגדת דברי הפוסקים ואין לה שום אחיזה בדברי רבותינו אבל קודם כל נציע לקורא את השיטה שלך!!!
ולאחר מכן נסביר למה זה נוגד את דברי הפוסקים
כך היא השיטה של הגלוי
בימי גלות בבל וגלות אדום, הלכה כרבי יהודה.
הפירוט:
· בין 2504 ל3339, הספירה כרבנן, מחזורים של 50 שנה.
· בין 3340 ל3415, הספירה כרבי יהודה, מחזורים של 49 שנה.
· בין 3416 ל3829, הספירה מתחילה מחדש כרבנן, מחזורים של 50 שנה.
· בין 3830 עד חידוש ספירת היובל, הספירה כרבי יהודה, מחזורים של 49 שנה.
נביא לכאן את דברי הגמרא
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ח עמוד ב
יובל היא, מה תלמוד לומר? לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים, יכול כשם שמתקדשת והולכת מתחילתה כך מתקדשת והולכת בסופה, ואל תתמה, שהרי מוסיפין מחול על קדש - תלמוד לומר +ויקרא כה+ יובל היא שנת החמשים - שנת החמשים אתה מקדש, ואי אתה מקדש שנת החמשים ואחת. ורבנן: שנת חמשים אתה מונה, ואי אתה מונה שנת חמשים ואחת. לאפוקי מדרבי יהודה, דאמר: שנת חמשים עולה לכאן ולכאן. קא משמע לן דלא.
ואומרים על זה התוספות
ולאפוקי מדר"י - אומר ר"י אפ"ה הלכה כרבי יהודה דאמר שנת החמשים עולה לכאן ולכאן מדאמרינן בפרק קמא דע"ז (דף ט: ושם) בשמעתא דתנא דבי אליהו גבי מאן דלא ידע בכמה שני בשבוע קאי נשקול מכל מאה תרתי ושדי אפרטי וכל הסוגיא כדבריו ועוד דסתם מתניתין דהכא אוקמא כרבי ישמעאל דפליג ארבנן דפליגי על רבי יהודה ועוד דלר' ישמעאל מקדשין חדשים ואנן קי"ל בכוליה הש"ס שמקדשין חדשים ור' יוסי נמוקו עמו קאי כרבי ישמעאל בפ"ק [דקדושין] (דף מ:) דאית ליה דיובל בתחילתו משמט ובערכין בסוף [המקדיש שדהו] (דף כח:) מוכח דמאן דאית ליה מתחילתו משמט סבר לה כרבי ישמעאל דאמר מר"ה חיילא יובל [אבל לא נראה דהא אומר התלמוד הכא ובפ' (אין נערכין) (ערכין דף יב ושם) לאפוקי מדרבי יהודה] ומיהו אין ראיה גמורה מהא דקאמר הכא ובערכין לאפוקי מדרבי יהודה דאשכחן בפרק המגרש (גיטין דף פה:) אתקין רבא בגיטין מן יומא דנן ולעלם לאפוקי מדרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו אע"ג דרבא גופיה פסק כוותיה ביש נוחלין (ב"ב דף קלו.) וכן בפ"ק דכתובות (דף י.) לאפוקי דרשב"ג דאמר כתובה דאורייתא וקיימא לן כ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו והיא משנה בפרק בתרא דכתובות (דף קי:).
עיקר דברי התוספות שהלכה כרבי יהודה
וכן פסק הטור יורה דעה סימן שלא
ומ"מ איכא מ"ד דהאידנא אינו אלא דרבנן שבטלה קדושת הארץ משגלו ממנה אבל ר"י פי' שהם דאורייתא דקדושה שנייה שקדשו בימי עזרא לא בטלה הילכך הזורע בא"י חייב להפריש תרומות ומעשרות לפי סדר שנות השמיטה וזה סדרן שנה ראשונה תרומה גדולה ומעשר ראשון ומעשר שני וכן בשנייה בשלישית הכל כסדר ב' השנים הראשונים אלא שבמקום מעשר שני נוהג מעשר עני וג' שנים השניים כג' הראשונים ובשביעית היא שמיטה ואסור בחרישה ובזריעה ובכל עבודת קרקע ובא"י האידנא מדרבנן ואין בה תרומות ומעשרות ובח"ל שאין שמיטת קרקע נוהגת אפי' מדרבנן הקרובים לא"י כמו עמון ומואב מצרים נוהגין מעשר עני כמו בששית והרחוקים כמו בבל נותנין מעשר שני ושמיטה היא בשנת פ"ח לר"י ולרש"י בשנת פ"ט וכן עיקר וכן ימנה לעולם שבע שנים אחר שבע דקי"ל שנת חמשים עולה לכאן ולכאן
וכן הפוסקים האלו פסקו כרבי יהודה
ר"ת בספר הישר, שו"ת סי' מד אות ב, וחידושים סי' תרצ, והובא ברשב"א וריטב"א ותוס' הרא"ש ור"ן ר"ה ט א, שכ"מ בגמ' ע"ז ט ב (לגירסתו שם, עי' סה"י שם והעיטור ח"א פרוזבול, הוצ' רמ"י דף עז ע"ב), וע"פ גמ' ר"ה ט א שהעמידו סתם משנה ריש ר"ה כדעה זו; ר"י בתוס' ר"ה שם ד"ה ולאפוקי; ראב"ד בהשגות שמו"י שם בשם י"מ, ושאפשר שכך דעת הגאונים דלהלן ציון 116; בעה"מ ע"ז שם: מראין הדברים; סה"ת שער מה אות כג; ס' התרומה סי' קלה, והובא בתוס' ע"ז שם ד"ה האי, וכפתור ופרח פנ"א; רא"ש ע"ז פ"א סי' ז; מאירי ע"ז ט ב, ומגן אבות שם בשם י"פ; רי"ו מישרים נ"ז; אגודה ר"ה סי' ג בשם תוס'; טור יו"ד שלא; ש"ך שם ס"ק מג. ועי' תשו' ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת (קופפר) סי' קפד שלא נחלק ר' יהודה אלא כשלא היו כל יושביה עליה, אבל כשהיו כל יושביה עליה מודה ר' יהודה לחכמים, וצ"ב.
ועכשיו נגיע לעניננו
האפשרות היחידה המצויה בפוסקים שניתן לחשב שנות יובל פעם כחכמים ופעם כרבי יהודה היא לפי חכמי אשכנז וצרפת שאומרים שלא נחלק רבי יהודה על חכמים רק כשלא היו כל תושביה עליה אבל כשכל תושביה עליה מודה רבי יהודה לחכמים
אבל לבוא ולומר שפעם נספור כחכמים ואחר כך נחזור למנות כרבי יהודה ואחר כך נחזור למנין שלפי חכמים
אין אף פוסק שסובר כמוך
יש שפסקו כחכמים
רמב"ם שמו"י פ"י ה"ז, ושו"ת הרמב"ם מהד' בלאו סי' שפט; ראב"ד בהשגות שמו"י שם ה"ו; עי' תוס' ר"ה ה א ד"ה אמרה ומנחות סה ב ד"ה מה בשם רבנו משולם, וכ"ה בתשובתו בסה"י לר"ת סי' מג אות א, שנקט בפשיטות כחכמים; החינוך מ' שלב; מאירי ר"ה ח ב ונדרים סא א, ומגן אבות ענין טו בשם י"פ, ועי' ציון הבא; ר"א מן ההר נדרים שם.
למעשה היום אין הלכה פסוקה בזה וגם הרמב"ם לא נפסקה הלכה בזה כמותו.
לכן ידידי אל תבוא ותמציא שיטות אתה לא פוסק אין לך שום מקורות לחידושים שלך שהם לא חידושים
אני מקווה שתסתפק בבלוג שלך ותכתוב שם את כל השטויות שלך ותעזוב את הפורום הזה מכל הרעיונות והחישובים שלך
אני יתן לך אפשרות תגובה על מנת כדי להיות פייר איתך
ולאחר מכן אני מתכוון לנעול את האשכול הזה כי מבחינתי הוא מיצה את עצמו עד תום
_________________
הנה ימים באים נאום אדני אלוהים והשלכתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע דברי אלוקים חיים
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2008 11:39 |
|
| |
תודה לך גלוי על התשובה בע"ה במוצאי שבת קודש אתיחס לזה, אין לי זמן היום ערב שבת לענות על כך
שבת שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2008 06:42 |
|
| |
| nipnap כתב: | | | לגלוי הנסתר, איפה מפורש בספר אימרי בינהששנת השמיטה היתב בשנת 5767 ? |
|
http://rimzeigeulah.blogspot.com/2008/11/blog-post_24.html
התשובה שאתה מחפש בנויה מהתחלת הספר והמשכו. כתוב במפורש בקטע הראשון שאחרי 1938 משנת החורבן, זה השנה לפני היובל הגדול.
3829 + 1938 = 5767
בקטע השלישי כתוב שלפי מניין השנים עם שנת תוהו, נבנה הבית בשנת 3409.
בקטע החמישי כתוב שהבית נחרב בשנת ה420 לבניינו, 3829.
אם קשה לך האמרית, כבר תרגמתי את זה לאנגלית אם אתה מעוניין.
כל טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 22:18 |
|
| |
על זה אני עובד כרגע אבל בגדול שנת היובל כרגע לפי שיטתך היא שונה
הניק ניפ נאפ שאל אותך שאלה לא התייחסת
בדרך אגב מה שכן ראוי לשבח זו התנהגותך תחת לחץ
יש לך מידות טובות ברוך השם תמשיך כך
כל רצוננו הוא להגיע אל האמת
ובעיקר להתחזק ביחד בנושא הגאולה ותורת ישראל
שבת שלום!
_________________
הנה ימים באים נאום אדני אלוהים והשלכתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע דברי אלוקים חיים
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 19:41 |
|
| |
משקיף
תסביר את ההלכה למעשה ששונה בגלל ה"פסק" שלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 14:15 |
|
| |
לגלוי הנסתר, איפה מפורש בספר אימרי בינהששנת השמיטה היתב בשנת 5767 ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 13:57 |
|
| |
אתה למעשה פוסק בחידוש שלך הלכה
יש מחלוקת בין הראשונים האם פוסקים כחכמים או כרבי יהודה
כל אלו פסקו כרבי יהודה
4. ר"ת בספר הישר, שו"ת סי' מד אות ב, וחידושים סי' תרצ, והובא ברשב"א וריטב"א ותוס' הרא"ש ור"ן ר"ה ט א, שכ"מ בגמ' ע"ז ט ב (לגירסתו שם, עי' סה"י שם והעיטור ח"א פרוזבול, הוצ' רמ"י דף עז ע"ב), וע"פ גמ' ר"ה ט א שהעמידו סתם משנה ריש ר"ה כדעה זו; ר"י בתוס' ר"ה שם ד"ה ולאפוקי; ראב"ד בהשגות שמו"י שם בשם י"מ, ושאפשר שכך דעת הגאונים דלהלן ציון 116; בעה"מ ע"ז שם: מראין הדברים; סה"ת שער מה אות כג; ס' התרומה סי' קלה, והובא בתוס' ע"ז שם ד"ה האי, וכפתור ופרח פנ"א; רא"ש ע"ז פ"א סי' ז; מאירי ע"ז ט ב, ומגן אבות שם בשם י"פ; רי"ו מישרים נ"ז; אגודה ר"ה סי' ג בשם תוס'; טור יו"ד שלא; ש"ך שם ס"ק מג. ועי' תשו' ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת (קופפר) סי' קפד שלא נחלק ר' יהודה אלא כשלא היו כל יושביה עליה, אבל כשהיו כל יושביה עליה מודה ר' יהודה לחכמים, וצ"ב.
ויש שפסקו כחכמים
רמב"ם שמו"י פ"י ה"ז, ושו"ת הרמב"ם מהד' בלאו סי' שפט; ראב"ד בהשגות שמו"י שם ה"ו; עי' תוס' ר"ה ה א ד"ה אמרה ומנחות סה ב ד"ה מה בשם רבנו משולם, וכ"ה בתשובתו בסה"י לר"ת סי' מג אות א, שנקט בפשיטות כחכמים; החינוך מ' שלב; מאירי ר"ה ח ב ונדרים סא א, ומגן אבות ענין טו בשם י"פ, ועי' ציון הבא; ר"א מן ההר נדרים שם.
ואתה למעשה מציע הצעה את שתי השיטות תקופה כרבי יהודה תקופה כחכמים בשביל זה צריך להיות פוסק ואל תאמר לי אחרת
לא חידושים ולא כלום זו פסיקה ומי הסמיך אותך לפסוק .?
תוקן על ידי המשקיף ב- 04/12/2008 13:54:34
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 08:54 |
|
| |
אחרי שבאתי לחידוש זה, מצאתי משהו דומה באינטרנט באנגלית. ראה פה:
אבל כל החשבונות אני עשיתי בעצמי. שדבריי מפרשים את הזוהר חדש, היה בזה שותפות. גם ספר אמרי בינה מצאתי, כששה חודשים אחרי שבאתי למסקנותיי.
מאין אתה יודע שחובה עליי להעתיק את זה דרך מישהו בלי לחדש דבר? אתה אומר שאסור לחדש. אם תקרא עוד פעם, הצעתי שיש פשר לדברי הגאונים שהביא הרמב"ם, והצעתי את אשר הצעתי כחידוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 08:14 |
|
| |
חידושים כן מבוססים על דברי רבותינו וחידושיך על מי מבוססים על סברת הכרס?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 07:34 |
|
| |
ניפנפ,
אמרי בינה אכן חולך על הלכה למעשה בידינו, כי מפורש בו ששנת 5767 היא שמיטה, ו5768 היא יובל. כידוע לך, 5768 היתה שמיטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 07:33 |
|
| |
משקיף, איך יתכן שאני פוסק הלכה כשהדבר לא נוגע להלכה כלל וכלל? יובל בזמן הזה אינו הלכה, ובזמן הבית אינו הלכה כי אם לקבוע שמיטין בזמנן.
חידושי לא נוגע להלכה אלא מוסיף חשיבות לשנים כפי שהסברתי, וזה מתאים לספר אמרי בינה, גם כפי שהסברתי.
אני ממש לא מבין את הגישה שלך. מאחר ולא באתי לדבר על הלכה למעשה, יתכן לחדש דברי תורה. לא חידשת דבר תורה בשלחן שבת בחייך? אני פשוט אמרתי שהיובל ממשיך, בלי לספור אותו, ובלי חשיבות הלכתית, רק כספירה לגאולתנו.
אנא להסביר את קושייתך
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2008 23:18 |
|
| |
זה לא חידוש שלך גלוי (נסתר) את זה כבר הסביר יפה הראב"ד בספר אימרי בינה.
דרך אגב אימרי בינה לא חולק על ההלכה, מכיוון שאין הלכה מסודרת בעניין היובלות, מה שכן הוא חולק על הרמב"ם בשיטה והוא יכול בטור ראשון כמוהו...
בנוסף זכו אחישנה אכן תלוי בנו אך יש זמנים לאחישנה שאם בזמנים אלו נהיה זכאים ניגאל, זה נקרא אחישנה.
עם כל הכבוד לך אל תמציא תורה חדשה ואל תחשוב שאתה יכול לחלוק אל גדולי עולם כמו הגאון מוילנא, אתה אפילו לא כמו חמורו של רבי פנחס בן יאיר (גם אני לא)...
תוקן על ידי nipnap ב- 03/12/2008 23:18:40
|
|
|
|
|
