האם משנה תורה לרמב"ם בנוי נדבך ע"ג נדבך ?

בעקבות האשכול הזה , ובזכות אוצר החכמה המקוון, עיינתי בספר טל חיים לג' ר' חיים סגל זצ"ל. שם מצאתי (בפרק העוסק באפוטרופוס ליתומים) את הסברה שהרמב"ם במשנה תורה לא יכתוב הלכה בהל' זרעים המתבססת על הלכה בהל' נחלות , כיוון שזרעים מופיע לפני נחלות.

ז"א שכל המשנה תורה לרמב"ם בנוי כנדבך ע"ג נדבך שקדם לו, ולא על סמך הלכה מאוחרת יותר.

לפחות לי עצמי היה זה חידוש, ואשמח אם מישהו ייתן לי מקור לכך באחד מהספרים.

במשנה תורה ישנם כמה וכמה הפניות להמתבאר להלן
בחיפוש פשוט ברמב"ם "ובהלכות ... יתבארו או יתבאר"

ורש"י בפירושו לש"ס, לא נהג כך?

הכל נכון, אבל קורא הספר עובר לפי הסדר.
ןלפיכך, מה שכבר כתבת, אינך צריך לפורטו או לחזור עליו.
מה שעדיין לא כתבת, עליך להתייחס כאילו עדיין הקורא אינו מודע לו.

הפניות פנימיות (עיולים) בספר משנה תורה: הביטוי הוא "וכבר ביארנו" וקצת "וכבר פירשנו".
נראה שההפניות הן תמיד מן המאוחר למוקדם.

הפניות מפורשות בספר משנה תורה, (לפי סדר הספרים):
קרבנות, בכורות ה,יג: כבר ביארנו בהלכות איסורי מאכלות, שאסור לעשות סחורה בדברים האסורים באכילה; וכבר ביארנו בתרומות, שאסור לעשות סחורה בתרומות.
קנין, מכירה, יא,א: וכבר ביארנו משפטי התנאים בהלכות אישות.
קנין, עבדים, ה,א: וכבר ביארנו בתחילת ספר זה, כל הדרכים שהעבדים נקנין בהן
שופטים, אבל, ג,א: וכבר פירשנו בהלכות טומאת מת

דרך הרמב"ם בספריו להגדיר מושגים. בד"כ ההגדרות מופיעות לפי סדר ההלכות מן המוקדם למאוחר:
הביטוי הוא: "[מונח] זה, הוא הנקרא/אמור [פירוש המונח] בכל מקום."
נשים, אישות, ב,טז: וסריס זה, הוא הנקרא סריס חמה בכל מקום.
זמנים עירובין א,יב: ליטרה האמורה בכל מקום... ומנה האמור בכל מקום.
זמנים, שבת טז,כ: צורת הפתח האמורה בכל מקום.

תאריכים בספר משנה תורה (סדר הכתיבה הפוך)
זמנים, קידוש החודש יא,טז: לפיכך עשינו העיקר שממנו מתחילין לעולם לחשבון זה, מתחילת ליל חמישי שיומו יום שלישי לחודש ניסן משנה זו--שהיא שנת שבע עשרה ממחזור ר"ס, שהיא שנת שמונה ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה, שהיא שנת תשע ושמונים וארבע מאות ואלף לשטרות, שהיא שנת תשע ומאה ואלף לחורבן בית שני.  וזו השנה היא שאנו קוראים אותה, שנת העיקר בחשבון זה. (ד' תתקל"ח)

זרעים, שמיטה ויובל י,ד: שנה זו שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחורבן, שהיא שנת שבע ושמונים ואלף וארבע מאות למניין שטרות, שהיא שנת שש ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה. (ד' תתקל"ו).

ותן לחכם ויחכם עוד.

לא הבנתי מה אתה רוצה.

כתבת בהתממות, עניתי לך כמידתך.

לבנוני ומליצקי אני לא מכיר.

מעניין מי זה היה.