רציתי לשאול שאלה... שלא ידעתי את מי לשאול... וכשהתחברתי לפה אמרתי שזאת השאלה הראשונה שאני ישאל...
באיזה שלב מגיע הריגושים??? או שאני אדם ללא רגש???
אני בשידוכים כבר שנתיים ואף פעם לא מתרגשת!!! לא מפגישות ולא משום דבר... הולכת כי צריך ואולי זה יתאים אבל תמיד אין בזה שום דבר מעניין.
מה עושים??? איך לפחות נהנים קצת ולא מרגישים אח"כ בזבוז זמן???
נשלח ב-17/2/2009 14:37
ואולי (סתם שאלה של כפירה) את לא נפגשת עם הסוג שמתאים לך או שאת רוצה (ככל שהציפיות והאינטואיציות מתגשמות הריגושים עולים בהתאם) ?
איך ניתן להגדיר אהבה (עוד קצת כפירה לא תזיק לאף אחד)?
נשלח ב-17/2/2009 13:46
איך שהזמן עושה את שלו!!!
אין מה לומר - אחרי מחשבה מעמיקה... והזמן... שעובר... יכול להיות שבאמת אז עוד לא הגיע זמני...
מסתכלים על הכל אחרת
היום אני בכלל לא חושבת כך...
ותודה לכל העוזרים בזמנו...
יכול בהחלט להיות שאתם עזרתם לי להסתכל על הכל אחרת.
תודה!
נשלח ב-17/2/2009 11:22
Smile10 כתב:
שמתי שזה יהיה זה אני יתרגש.........
בובקעס.
יכול להיות שלא תתרגשי בדיוק כמו שיכול להיות שתתרגשי.
נשלח ב-17/2/2009 10:33
"לא כל הזמן אבל קיימת" :)
נשלח ב-17/2/2009 09:36
ברור שאי"ה כאשר תמצאי את מי שדבקה נפשך בנפשו ההרגשה תחזור.
גם אחרי שנות נישואין רבות ההרגשה קיימת (לא כל הזמן אבל קיימת).
נשלח ב-17/2/2009 09:30
שאלה לי אליכם
האם אחרי 2-3 פגישות
צריך להרגיש בשמיים הכי מאושרת עלי אדמות
זה פעם קרא לי בשידוך אחד בפגישה ה-3 שנינו היינו בשמיים
אבל השידוך ירד
האם ההרגשה הזו תחזור עלי מתי שהוא או לאו ?
_________________
!! JUST GO FOR IT
נשלח ב-11/12/2008 09:38
אברימלהה כתב:
סמיילי את צריכה להבין דבר אחד. כל החסימות כל הדברים שקורים זה אך ורק אבל אך ורק בגלל דבר אחד. הזמן האמיתי לא הגיע פשוט כך.
לא זוכר באיזה ספר ראיתי שכל נשמה עד שהיא מתחתנת היא צריכה להיפגש או שתקראי לזה להישתפשף בכל אלו שהכריזו עליהם מלמעלה. אז יכול להיות שהכריזו עליך הרבה קודם ולכן את ניפגשת הרבה וכ'ו אבל אם תאמיני וכלנו נאמין ש"כמגיע השניה זה ניהיה בשניה". אתם תראו במוחש וגם אני בע"ה יראה את זה.
בהצלחה לכולם בהתמודדות הזאת.
אברימלהה, תודה על הדברים!
מצטרפת, אמן.
<והדבר המעניין והמציק הוא, כמה קפצו כשהכריזו את שמנו בשמים...>
סמיילי את צריכה להבין דבר אחד. כל החסימות כל הדברים שקורים זה אך ורק אבל אך ורק בגלל דבר אחד. הזמן האמיתי לא הגיע פשוט כך.
תאמיני לי כשיגיע הרגע האמיתי את תתרגשי כך שלא תוכלי לעמוד בזה. וזה המצאות שאני שומע מהרבה חברים אנשים שדיברתי איתם.
כשתשבי מול הבחור שלך את תרגישי איך הכל זורם ונשפך ואתם מדברים והכל כאילו הכרתם זה שלושים שנה וכ'ו.
אל תפחדי אל תחששי להיפגש תצאי לעוד אחד ועוד אחד עד שבסוף את תגיעי להאמיתי שלך.
לא זוכר באיזה ספר ראיתי שכל נשמה עד שהיא מתחתנת היא צריכה להיפגש או שתקראי לזה להישתפשף בכל אלו שהכריזו אליהם מלמעלה. אז יכול להיות שהכריזו עליך הרבה קודם ולכן את ניפגשת הרבה וכ'ו אבל אם תאמיני וכלנו נאמין ש"כמגיע השניה זה ניהיה בשניה". אתם תראו במוחש וגם אני בע"ה יראה את זה.
בהצלחה לכולם בהתמודדות הזאת.
נשלח ב-9/12/2008 15:22
סנסאי ונועה_האחת!!!
פשוט אהבתי מאד את 2 התשובות שלכם!!! נראה לי שהגדרתם לי בדיוק מה קורה! ואני יסביר:
אולי יש לי איזשהו פחד ליצור קשר רגשי - כדי שאח"כ אני לא אתאכזב או לא אאכזב - פשוט אני בנ"א שלא מסוגל להגיד לא !!! ויש הרבה שיזדהו עם זה...
ולפי דעתי כשבנ"א הוא באמת במבחן = בודקים איך הוא מתנהג ומי שלמד קצת פסיכולוגיה בודק גם איך הוא יושב ומה הוא עושה - א"א לפתח רגש כשאנחנו במבחן!!! כי עוד לא יודעים ונמצאים במתח - ולא רוצים לפתח סתם ציפיות....
האם זה באמת כך???
ותודו שכשאנחנו במבחן - קשה לנו יותר להשתחרר - קשה לצחוק בלי גבול וקשה לדבר בלי גבול - - כי כל מילה שנגיד אולי לא יתפענח טוב אצל מישהו אחר....
מה דעתכם???
אז הכל נובע ממתח ולחץ???
נשלח ב-8/12/2008 00:11
נועה גם על טהרת הקודש האפשרויות לא כ"כ מוגבלות, הבעת רגשות בצורה ישירה וכנה איננה סותרת את טהרת הקודש, וכל בר דעת לפני שהוא יחליט מי תהיה אשתו או להפך, ירצה קודם להביע את רגשותיו ולקבל את הבעת הרגשות מהבת זוג איתה הוא רוצה לינשא.
נשלח ב-7/12/2008 23:30
סנסאי, הגדרת את הבעיה במילים מאוד פשוטות ובאותה מידה מאוד נבונות.
כל צד בפגישה יושב מתוח למדי, לא משנה כמה השיחה זורמת. ואולי לפעמים זה דווקא מגביר את המתח... כל הזמן הגלגלים במוח עובדים- " זה זה או לא? " . והדמיון, אם רוצים ואם לא, רץ קדימה ומשגע ת'בנ'אדם -" ילך לנו יחד, כן או לא? רוצה להסתובב איתו עוד שמונים שנה כן או לא..." בקיצור, גם אם נהנים בפגישה ואפילו צוחקים וכו', ברור שזו לא שיחה בעלמא וזה בעצם מבחן, ראיון, חקירה...
וזה מצב שממש, אבל ממש, מקשה על יצירת רגש.
אני בטוחה שלפותחת האשכול יש רגש, היא מחפשת להזדהות איתו וכו'. וצריך לחוש משהו. לא שייך בלי. רק צריך להיות מודעים שכשהולכים על טהרת הקודש האפשרויות מוגבלות יותר.
ותאמינו לי, ב"ה שכך.
אשרינו מה טוב חלקינו.
נשלח ב-7/12/2008 22:23
Smile10 כתב:
איך אני יכולה להתחתן עם מישהו שאני לא מתרגשת ממנו????????? ואוהבת אותו????? זה נשמע לי ממש כואב...
נדמה לי שצריך להיות עוור בשביל לקרוא את המשפט שכתבת ולהסכים איתך שאין לך רגשות, אם לא היה לך רגשות לא היית כ"כ מחפשת אותם ומתאכזבת כשהם לא באים.
ישנה בעיה כללית בנושא שידוכים בכלל ובמיוחד בצורה בה אנחנו נפגשים בציבור החרדי, שכשבחור ובחורה נפגשים, הם כל הזמן במצב של בחינה מתאים או לא מתאים חחכם לא חכם צדיק/ה או לא וכו' וכו', במצב כזה קשה להרגיש רגשות בכלל, ורגשי אהבה בפרט. ובמיוחד שכל הזמן שהדו שיח מוגדר כפגישה, אנחנו נמנעים מליצור קשר רגשי אצלנו ואצל השני, משני סיבות א' מנגנון הגנה עצמית כדי לא להיפגע במקרה של תשובה שלילית, ב' כדי לא לפגוע במקרה שנרצה להוריד. אם תבדקי טוב יש סיכויים גבוהים שתזהי את עצמך לא כאחת שלא מתרגשת, אלא כאחת שמפחדת להתרגש.
נשלח ב-5/12/2008 01:17
ליטאית כתב:
מממש מוזר
שנתיים את נפגשת ואף פעם לא הרגשת כלום?
זה יותר נשמע כמו חסימה רגשית בכיוון של להתאהב (אופס. צונזר. לאהוב)
ליטאית-מסכימה איתך בכל פה!
***********************************************************************************************************************
סמיילי, אני יענה לך אחד על אחד;
אני חושבת שעצם פגישה מהווה ריגוש מאחר ואת ניכנסת לתקופה שמובילה אותך לחיים אחרים וחדשים לגמריייייי!!!!!!
גיסתי אמרה לי שאף בחורה לא יכולה לדמיין לעצמה מהם חיי נישואין מאחר וזה דבר שאי אפשר להבין אותו עד שלא חווים אותו על הבשר (בערך כמו הריון....סליחה גברים.)
************************************************************************************************************************
לא תאמיני, אבל אצל רוב הזוגות הכיף האמיתי מתחיל דווקא אחרי החתונה כך שאין לך ממה לפחד!, החיים לא נעצרים אחרי החתונה.נקודה.
************************************************************************************************************************
בלי שום קשר למה שאת עושה עכשיו בביתך, תביני שהבית שתקימי יהיה שונה מהבית שבו גדלת-אל תישכחי שיש צד שני (בעל) שגדל במקום אחר וחושב שונה ממה שאת חושבת ונוהג שונה ממה שאת נוהגת (אני מתכוונת לעשיית דברים, לא להלכות ודינים), החיבור שלכם ייצור משהו חדש לגמרי ואגב זה היופי והענין בחיי הנישואין.
נשלח ב-4/12/2008 14:24
מממש מוזר
שנתיים את נפגשת ואף פעם לא הרגשת כלום?
זה יותר נשמע כמו חסימה רגשית בכיוון של להתאהב (אופס. צונזר. לאהוב)
נשלח ב-4/12/2008 13:57
לא מבינה איך אפשר להתרגש מגברים?
אז את צריכה טיפול פסיכולוגי.
!! JUST GO FOR IT
