האם יש ספר לכל ה"שמות" שבתנ"ך להורות אם הם קדש או חול ?

קיים ספר בשם "נקדש את שמך" על השמות המסופקים בתורה , שם המחבר : הרב חיים יהודה פרקש , עדכן אותי שבקרוב

הוא יוציא ספר בנושא זה גם על ספרי הנביאים

בראשית האשכול ציין מליץ לספר ביאור שמות קודש וחול המיוחס לרמב"ם.
האם ידוע לאי מי פרטים על הספר ועל הייחוס?
לשם דיון אנסה לסכם את המעט שידוע לי. בשנת תרפ"ג פירסם משה גסטר ב"הדביר" הברלנאי ספר מכת"י ובו ביאורים ואבחנות על השמות המופיעים בתורה. ובהמשך הדפיסו בנפרד.
לפי הרשום במפעל הביבליוגרפיה הספר עוסק בביאורי השמות שבאו בתורה עד פרשת שופטים ומכיל 34 עמודים

בשנת תרצ"א פירסם רמ"מ קירשבוים הערות לספר והשוואות לפסקי הרמב"ם שביד. [אוצר החיים יא עמוד 78]
אלא שלאח"ז הסתפק הוא עצמו בייחוס הספר וכפי שכתב בתשובתו [מנחם משיב ח"ב סי' נא עמוד 315] 
ואילו פרופסור שמואל קליין בספרו תולדות היישוב היהודי בא"י [עמוד 128 הערה 13] קובע בודאות שהספר אינו לרמב"ם

בשנת תשמ"ז הוציא ר' יצחק רצהבי את הספר מחדש עם פירוש נזר הקודש [ב"ב מכון פעולת צדיק]   

לתורה לבד. יש מהקסת הסופר הנדפס בספר משנת הסופר של הרב יעקב מאיר שטרן שליט"א מב"ב.

תודה. אך במה שצידד המנחת שי בדברי המפרש שאלו' אביהם הכוונה לתרח שמתחילה היה עובד ע"ז ולבסוף שב למוטב, ובכך יוצדק מה שבילקוט כתב שמשמש בל' קודש ובל' חול. ונראה שרצה לכלכל בלשון א-לוהי - רבים. לא הבנתי מה יעשה ללשון זו הכתובה בפסוק זה אצל אברהם ואצל נחור. גם עיקר הדברים שבשל שמתחילה היה תרח עובד ע"ז ולבסוף שב, יצדיק לומר על האלילים שהם נחשבים עדיין אלוהיו של תרח צ"ע שהרי כפר בה לבסוף.

בין, עי' במנחת שי על המקום ותרווה נחת (אני מקווה).

מוצ"ש ויצא.
היכן מבוארים היטב השמות שבסוף הפרשה אלו' אבי אלו' נחור ואל'ו' אביכם לבד מפירוש רש"י.

עם הארצות של עם הארץ, לומר שבאם משמעות של א-ל-הים היא שופט, הרי זה קשור להגשמה. זה כמו לומר שגם שד-י שמשמעותה די, שייך להגשמה ולכן זה מוזר, וכן שאר השמות כמו צבקות.

לפני כשבוע ראיתי ספר חדש שהוציא אברך ממיר בשם פרקש אודות כל השמות המסופקים שבתורה (וכדרך מחברי דורנו הרבה בספקות משל עצמו וסיים כל פרק ב"הכרעת מרן הגריש"א").

צבע אדום. אתה צודק אבל גם לפי העתקתך הרי שהוא חול.

במס' סופרים פ"ד ה"ט אמרו אלהים נתב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט. הראשון וכו' והשני וכו'. ובפשטות קאי אב' אלקים. אבל בפי' נחלת אריאל (הסבא של ר' ליבלי קובנר) מפרש דקאי על עדת אל עי"ש. ולדבריו, תשובתך במסכת סופרים.   

אתנחתא אתה צודק, (האם יש מובן איך מילה אלקים קשורה ורומזת למשפט ושופט?)  חשבתי שיש משמעות אצל מי המקור ואצל מי הכינוי,  אבל יתכן שאין מקור וכינוי, אלא התואר שווה לשניהם על שום המשפט.