בראשית לב,יא "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת" יש ספרים בטעם "רביעי" ויש ספרים באזלא-גרש.
ב"קורן" ובסידורים החדשים הכריעו "רביעי", ב"ברויאר" וברוב הסידורים הישנים הוא "באזלא-גרש" איך המנהג?
אחד העיר לי שמצד משמעות "קטנתי" מתאים רביעי יותר מאזלא-גרש, אם זה למליצה איני יודע.
בדפוס משנת ר"ן (ראה צילום להבא) הוא ב"גרשיים" (אולי הוא נמשך מה"חולם" של הט').
אעלה כאן צילומים מ-2 (3) הנוסחאות בדפוסים ישנים
להלן חומש משנת רמ"ב שהודפס ב"בולוניה"
ר"ן אישר
רנ"א נאפולי
רנ"ד ברישה
רע"ח ונציה
רפ"א שאלוניקי
רפ"ד ונציה
רפ"ה ונציה
דרך אגב ראיתי הרבה "מתקנים" לבעלי קריאות מנוסח אחד לשני, ואדרבה אם יוכל אחד ללבן ולהוכיח אודה לו
תודה לאתר "בית הספרים הלאומי" על סריקת הספרים
תוקן על ידי צבע_אדום ב- 06/12/2008 21:30:01
נשלח ב-14/11/2013 23:48
אליהו לוין: אזלא גרש.
נשלח ב-14/11/2013 19:30
ראיתי השבת בסידור ספרדי ששם זה ברביעי! מעניין כיצד זה אצל התימנים!?!
נשלח ב-14/11/2013 13:56
בתנך כתר ירושלים: אזלא גרש
אם מותר להזכיר את גינצבורג....בטקסט: אזלא גרש. בהערה מציין רביע ב- 12 מקורות
שמעתי שר' חיים היה מחזיר על טעמים כי אחרת לא יוצאים ידי חובה. בעלי הקריאה שאני מספר להם צוחקים ממני...
נשלח ב-14/11/2013 10:26
בגלל שקורן הלך אחרי רוו"ה (אין התלמיד מצטרף לומר שהוא והרב הם שניים כמבואר בש"ך חו"מ סי' כה)
הקפצה לרגל פרשת השבוע ומפני שהשבוע שמעתי שני בעלי קריאה אחד ברביעי ואחד באזלא-גרש. מעניין מה יהיה בשבת...
נשלח ב-5/12/2012 10:33
אצל התנ"ך של הרוו"ה ברביעי, וכן בתנ"ך של קורן ברביעי.
נשלח ב-3/12/2012 19:07
בחומש של עוז והדר (שמזכיר את החומש של בלום) כתוב אזלא גרש...
נשלח ב-29/11/2012 10:19
בחומש עין הקורא של רוו"ה - קטנתי באזלא גרש
נשלח ב-28/11/2012 13:04
לפני שמחליטים מהו הניגון ההולם יותר את מילת 'קטנתי' - אשתף אתכם:
לפני מס' ימים, בעורכי ספר של אחד מחשובי הרבנים כתבתי ע"פ הגמרא בסוטה לב: שצריך אדם לומר גנותו [צערו למסקנא] בקול רם. וילפי' לה ממקרא ביכורים [הנקרא במשנה גם 'וידוי ביכורים'].
ולפי"ז כתב הרב המחבר שיעקב החושש "שמא יגרום החטא", מתוודה ומודיע גנותו בקול.
נו, אז לפי"ז ל'קטנתי' מתאים יותר 'אזלא גרש'. הלא כן?
עד היום הזה. (היה לי חבר שקרא אצל זקנים אמריקאיים שבקושי ידעו להתפלל בלי 'שגיאות כתיב'. הוא לא היה מכין את הקריאה. עד שיום אחד הגיע אליו הגבאי, מה קרה שאין את המנגינות היפות בקריאת התורה? חברי נלחץ ואמר לו זה בשבועות האחרונים לא היה הרבה, אבל שבוע הבא, אוהו יש כאלו. שבת שאחרי זה קיבלו רק זרקות ופזרים).
תוקן על ידי מלך_אביון ב- 18/11/2010 10:41:28
כך מספרים על ר' שניאור זלמן אייזנבאך ז"ל, שהיה קורא ברומנישע-שול במא"ש (למי שלא מכיר-מול בנק פאג"י), והגבאי היה דוחק בו מפעם לפעם שיתן איזה פזר...
נשלח ב-25/11/2012 14:26
פרשת השבוע
נשלח ב-18/11/2010 10:39
טיפהמןהים כתב:
היו שטענו כי בעל קורא שהיה ממעט בקטעי חזנות מעין אלו היה מקומם עליו את דעת הקהל עד כדי איבוד משרה,
עד היום הזה. (היה לי חבר שקרא אצל זקנים אמריקאיים שבקושי ידעו להתפלל בלי 'שגיאות כתיב'. הוא לא היה מכין את הקריאה. עד שיום אחד הגיע אליו הגבאי, מה קרה שאין את המנגינות היפות בקריאת התורה? חברי נלחץ ואמר לו זה בשבועות האחרונים לא היה הרבה, אבל שבוע הבא, אוהו יש כאלו. שבת שאחרי זה קיבלו רק זרקות ופזרים).
תוקן על ידי מלך_אביון ב- 18/11/2010 10:41:28
נשלח ב-17/11/2010 14:35
הוא אשר אמרתי, שכנראה ואין מסורת מנהגים בטעמי המקרא, בהיותם דבר נזיל
נשלח ב-17/11/2010 13:20
אח שלי,
אתה יכול לטעון שמסורת היא בידך.
אבא שלך קורא ברביעי...
נשלח ב-17/11/2010 11:48
מעניין לראות שאין כאן ולו תגובה אחת מן הסוג של 'אצלינו נהגו כך' וכדו', מעניין אם בספרי המנהגים של החסידויות השונות ישנה התייחסות ל'קטנתי'. לדעתי, הדבר מאשש את האגדה כי בדורות עברו היה הבעל קורא עושה בטעמים כבתוך שלו, ובשבת שראש הקהל עשה שמחה היה הבעל קורא מטעים במספר 'פזר'ים ובתווך 'שלשלת' מסוגננת. היו שטענו כי בעל קורא שהיה ממעט בקטעי חזנות מעין אלו היה מקומם עליו את דעת הקהל עד כדי איבוד משרה, (המאזין לקריאת התורה של ה'אלטע גאליצייאנערס' יוכל להבחין בריבוי ה'פזר'ים).
