| נשלח ב-9/12/2008 10:03 |
 |
| |
רוצים לראות דמגוג ושקרן גוראי?
באשכול הזה:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2533072
התווכחתי עם גערער אחד, שהביא גמרא מסולפת להצדיק את דרכו.
כמובן שהוא לא הבין את הגמרא (כי הרי לא לומדים שם עיון) וסילף אותה עד היסוד בה.
האם הודה? לא ולא. אין דבר כזה אצל גערער.
מה כתב?
אני מצטט:
אז שהקהל יפתח את הגמרא, וישפוט.
כלומר: אני יודע שאף אחד לא יפתח ויבדוק, ולכן אני יכול להמשיך לשקר כמה שאני רוצה.
עוד ציטוט:
יש עוד גמרות, אבל אל תצפה מכסיל ובור שידע אותם.
כלומר: אני יכול להמיא שיש עוד גמרות, ואף אחד הרי לא יכול להכחיש, כי מי מהגולשים כאן בקי בכל הש"ס?
מסקנה: חוץ מדמגוגיה - אין שם כלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2008 22:05 |
|
| |
ליטאית, סחטיין על היושר.
ומה דעתך לגופו של עניין?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2008 09:55 |
|
| |
רע מאד שנושאים הלכתיים/השקפתיים עולים לפורום כאן לדיון, ועוד בידי אנשים שהקשר בינם לבין ספר נראה מקרי, ושאינם מסוגלים לדון מבלי לרדת לרמה האישית-מגזרית.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2008 09:23 |
|
| |
חזי
יפה לך
אתה משלים בדיוק מאיפה שהפסקת אמש.
כאילו האתר לא היה מושבת 12 שעות.
אתה מתחיל להזכיר לי את יוסף90...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2008 09:17 |
|
| |
הבנתי, אוקיי, אלך להשתתף בקורס הבנת הנקרא יחד עם עורכי שוטנשטיין.
'מן נימוס שכזה'. אולי תסביר לי איזה נימוס יש בלא לקרוא לאשה בשמה?
ברור שזו צניעות.
המהרי"ל מפריד בבירור בין דרך הזוגין שלא לקרוא בשם, לבין העובדה שהוא דיבר עם אשתו שלו בלשון רבים, שזה ורק זה היה בגלל כבוד, משום שהייתה אשה חשובה.
ואני עוד צריך קורס בהבנת הנקרא. נו נו.
ביצועי, זה ק"ו פשוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2008 19:05 |
|
| |
חבל שישנם כאלו בתוכינו שמנסים לבחוש ולבחוש, בקדירה המסריחה הזו שנקראת מחלוקת !
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2008 18:30 |
|
| |
חזי
אני נאלץ לחזור על מה שאמרתי קודם.
אתה צריך קורס בהבנת הנקרא, ודחוף.
מה שמהרי"ל היה נוהג הוא היה עושה זאת משום כבוד ולא משום 'צניעות' וזה ברור שם שזו היתה דרך הזוגין כולם, כלומר נורמה מקובלת, מין נימוס שכזה. ובנוסף הוא היה מדבר אליה בלשון רבים משום כבודה.
איפה מצאת שם עניין של צניעות בזה שמשתמשים בשם הפרטי של האשה?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2008 17:45 |
|
| |
ביתרניק, אני מבין שהמצב לא נעים בשבילך. אבל תנסה לקרוא את הקטע שוב.
הוא מחולק לשני נושאים - קודם כל 'דרך הזוגין כולם שלא לקרוא בשם'.
ורק לאחר מכן שהוא דיבר איתה בלשון רבים, בגלל שהיא עצמה הייתה אלמנה לשעבר ואשה חשובה.
אבל אני לא ממש מפה ממך להבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2008 17:41 |
|
| |
עברתם לנושא אחר...
הגולם דיבר על קריאת שם של אשה אחרת בשמה.
ובכל המקורות שהובאו כאן אינם מדברים על אשה זרה אלא על אשתו כשהם נמצאים ברבים דווקא, משום צניעות או סיבה אחרת. וכן יש עוד מקור לא לקרוא באשה בשמה מול הילדים כסגולה לשלום בית, ובעייני ראיתי נוהגים כן.
אבל לא להזכיר שם אשה אחרת בשמה הפרטי, אין שום מקור על זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2008 14:33 |
|
| |
בציטוט שהובא מספר לא ידוע מתואר סיפור שבו נשים קראו לבעליהן שלא בשמם.
וזה מאלץ אותך לצערך הרב.
לך תמכור תותים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2008 14:26 |
|
| |
לצערי הרב אני נאלץ להסכים עם הגורים.
בציטוט שהובא מספר שמתאר את חיי היהודים בחברון לפני הפרעות, מתואר סיפור שבו התעכבו הגברים בביה"כ והנשים החלו להיות מודאגות ואז כל אחת קראה אישי התשמע הלו וכיוצא בזו כי אין דרך בנות ישראל כשרות לקרוא לבעליהן בשם, בפרט לעיני זרים. כנראה שכבר אז זה היה קיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2008 13:43 |
|
| |
או או
היה שווה לקבל אשכול מיוחד לעילוי נשמתי.
חזי
השתגעת?
אתה מנסה להוכיח בדמגוגיה של גדולים שאני צודק.
(דברתי על סיבת צניעות?)
תפנים כבר,
לא משנה מה אתה אומר, ולא משנה מה המקורות עליהם אתה מסתמך.
משנה מי אתה ולמי הנך שייך.
כל זמן שהנך משייך עצמך לכת המקוללת (עפ"ל) שבשם גור תכונה, אתה לא צודק, ואתה שקרן, מושחת, גנב, בור, וכסיל, (אל תמחק, הכל ביחד)
הי יש לך מקורות? זה ממש ממש לא מענין, ואין למקורות שלך שום סיכוי לבלבל את העובדות הידועות לכל, מככר השבת עד פרס 2.
הגיע הזמן שהחור חכם כמוך יפנים זאת.
(אגב מענין מדוע הגור בעל הידע הבלתי נדלה לא משתתף בחגיגה)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2008 10:59 |
|
| |
ברור שאותו אדם גדול כנראה לא למד את אותה גמרא אבל יש גרעין קצת אחר בדבריו.
נראה שלעתים נשים שהוזכרו בשמן בגמרא (ולא כ"אשת X" או כ"בת X") הוזכרו בצורה ביקורתית. ראה למשל בין חומא (אלמנת אביי) לבת רב חסדא אשת רבא בכתובות.
הגמרא יכלה לנקוב בשמה של בתו של רב חסדא ויכלה גם להתייחס לחומא לפי יחוסה ולא בשמה אלא שבסיפור בו יש ביקורת מרומזת על חומא העדיפה הגמרא להשתמש בשמה.
כמובן שאין בכך ענין של צניעות אלא, כפי שרמזת, ענין של כבוד לאישה שמכנים אותה בית או שמתייחסים אליה שלא בשמה אלא דרך ייחוסה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2008 10:57 |
|
| |
חזי אני חושב שגם הבנת הנקרא זה מידי הרבה בשבילך. או שאולי בעל ההערות בשוטנשטיין כבר טעה בזה.
במנהגי מהרי"ל מדובר שהיה מדבר איתה בדרך מכובדת בלשון רבים "הערט איר ניט" ומסביר מפני שאלמנה נשאה. כלומר שהוא דיבר אליה בדרך כבוד ולא קרא לה ישירות בשמה. מה הקשר לצניעות??
|
|
|
|
|
