האם יעקב אבינו היה בטוח באמיתות נביאתו?

זה השאלה. לפי המשתמע לי מהכתובים, יכולים להסיק שיעקב אבינו לא היה בטוח שאכן דיבר אליו אלוקים. הוא אמנם שמע אבל לא היה בטוח שזה נבואה של אמת. אנו מתודעים באמיתותו רק לאחר נתינת התורה. המשמעות הוא מפני שבפרשת ויצא לאחר החלום, היה כ"כ משתאה "ואנכי לא ידעתי" ועשה גם נדר לאמת הענין. ואח"כ בבית  לבן כשאמר לו ה' שיחזור לארצו, לא מסר זה לנשיו, אלא השתדל עמהם עד שיסכימו. וגם בפ' וישלח כשאמר לו ה' שיעלה בית א-ל, לא אמר זאת לבני משפחתו בשם ה'. אלא כמציע זאת מעצמו. האם יש למישהו להגיב?

_________________

מה שיעקב אמר "אם יהיה אלוקים עמדי" ייתכן שהתכוון "כיוון שיהיה אלוקים עמדי". יש במקרא מילים שמשמשות גם בהקשרים שונים מעט מלבד ההקשרים שאנו משתמשים בהם היום, ואחד מהם זה "אם". לדוגמא: "אם לא אלתי אשר בזה" (יחזקאל יז,יט). (דוגמאות נוספות, כי: "כי הנני משלח" (ירמיה ח,יז). לכן: "לכן הנה ימים באים" (ירמיה מח,יב))

ומה שאמר "ואנכי לא ידעתי" הרי הוא אומר קודם "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי", כלומר הוא לא לא ידע ש"יש ה'" איתו, אלא "במקום הזה".ואדרבה "אכן" זוהי מילת וודאות. (אמנם יש בימינו אנשים שמשתמשים בביטויים מאין "ואנכי לא ידעתי, על מנת להביע ספק שיש להם ללא "אכן", אך יעקב כן אמר "אכן", וגם אמר "ידעתי" בלשון עבר.)

לגבי המסעות שה' ציווה אותו עליהם, מדוע הוא צריך לספר לכולם שה' ציווה אותו? יותר פשוט וטבעי לדבר עם אנשים בגובה העינים. יותר מזה, בשני המקרים, יעקב התכוון לעזוב עוד לפני ציווי ה'. כך שציווי ה' כנראה בא כתגובה וכהשלמה, כזירוז לתכנוניו. אם בני ביתו לא היו מסכימים, אז היה צריך להעלות גם את עניין הציווי האלוקי, אבל לשם מה הוא צריך לפתוח בזה? (זה שיש בימינו אנשים שחושבים, שכל דבר בעולם צריך להיפתח ב"בעזרת ה'" זה עניין אחר, שלא ידוע לי על שום מקור בתורה לדבר זה.)

לא מן הענין ולא מן הטענה.

יקר
עד כמה שזה נשמע מוזר לך, יעקב אבינו לא היה נביא, אלוקים דיבר איתו- עד כמה שאני זוכר שכתוב- רק בחלום.

ה' לא דיבר איתו על בעיות או מצבים - רצויים - או עתידיים, אלא רק על בעיותיו הפרטיים של יעקב ,

זה לא בדיוק  מה שמאפיין נביא, אפילו בפעם היחידה שרצה לנבא- הסתלקה ממנו השכינה.

_________________

מודה ועוזב