מעשה ניירא בשיחת טלפון מהרב גרינבלום

גלגל החמה התכדרר לו בקצה המערב לפני שטבל את זנבו בים, ובבית יושב הגולם חמותו ושני נעריו,לקיים מה שנאמר "שבו לכם פה עם החמות וגו' " בדיוק אז צילצל הטלפון.
הנער רץ והרים את השפורפרת.
כמדומה שזה עידן ועידנים לא הרים נער זה שפורפרת לבנה זו מעריסתה, שמא עצל הוא, שמא סתם בטלן. הפעם הוא רץ והרים.
כן. במו עיני ראיתי אותו במרוצתו.

הלו, נשמע קול צרוד מרוב סגריות ושיעורים בסוגיית דררא דממונא.
הלו, צייץ הנער.
אפשר לקבל את אבא? שאל בעל הדררא דממונא, משל היה זה סומכוס.
א-ב-אאאאאאאאאא צווח הנער והשליך את השפופרת (לאחרונה השתמשתי ביותר מידי ריישים במקלדת, אז אני מנסה לחסוך מעט).
ניגש הגולם ופצח בשיחה בטילה. למה בטילה. הסכיתו אזנכם ולכו אלי, ובון תבינו אתם גם אתם (לרבות שלוחכם).

שלום רעב גולם, נשמע הקול בוקע מבין שני הכרובים.
שלום וברכה, מי מדבר?
א-ה א-מממ כבודו לא מזהה אותי. נו שוין. אני ר' חיים גרינבלום. כבודכם למד אצלי בישיבה לפני כמה שנים.
כן, אמרתי. כן, כבודי זוכר.
א--הה א--הה א-מממ כבודו בודאי יודע שהמצב הכלכלי קשה.
רציתי לומר שאני יודע גם יודע, הרי גם ראש הכולל שלי נעלם אל האופק ביחד עם ג'ורג' בוש, ואת המשכורת האחרונה קיבלה אשתי כשביננפלד היה בן 22. אבל הדררא דממונא, כלומר הסומכוס לא נתן לי להשחיל חוט ניילון בן השיניים ודיבר בשצף קצף.
המצב הכלכלי ניירא ניירואעס, הנדיבים פשטו רגל ואין לבחורים מה לאכול. לכן חשבתי אולי אתה שברוך ה' זכית לגדול בישיבתינו. ואח"כ יצאת לעבוד ועשית חייל בעסקיך תתרום משהו למען הישיבה בה גדלת.
כך אמר וחזר ואמר, פעם ופעמיים ושלש אחת וארבע, אחת ושש, אחת ושבע. ולא היה מתכוין אבל מילותיו הצליפו בי בפראות.
כבוד הרב. ר' חיים, הרב, הרב, אני מבקש כבוד הרב, תקשיב שניה. ניסיתי להשחיל, אבל הוא המשיך ודרדר את הממונא לשפפופפת (נגמרו לי הריישים)

ואז הוא השתתק לרגע, ואני השחלתי את משפט המחץ.
כבו דהרב, אולי אינך יודע, אבל לפני כשנתיים בליל חורף אחד כשהברקים ברקו והרעמים הרעימו, נחה עלי רוח השם, ונזכרתי בתקופת לימודי בישיבה, בשיחות הרבות שכבודו העביר לנו בועד שלישי ובהם דיבר על החשיבות שנשב בבית השם כל ימינו ולא נלמד מקצוע.
ואני אז ביום מן הימים חזרתי משיטוט בספרית האוניברסיטה וניגשתי ושאלתי אותך כסף מנלן, ואתה פתחת לי את ספר השיחות של המשגיח זצ"ל, והרבית לדבר על צנצנת המן ועל הפרנוסה משמים, ואל החשיבות ללמוד כל ימי חיינו ולא לצאת מבית השם.
ואז החלטתי (בעצה אחת עם הרבנית שתחי') לעזוב את העסקים ולחזור ללמוד בכויילל כמאז.
והמשכורת, הרי כבוד הרב בכבודו ובעצמו לא ע"י מלאך ושרף אמר שאיננה כימים ימימה.
ואף רעייתי שתחי' שאדון ביננפלר החליף את משכורתה עשרת מונים ולא נתנה לה מאז ימי קדם.
ומה אעשהואין בידי פרוטה לפורטה?
שאלתי והמתנתי לראות מה יאמר.

אמ---ממ---
א---ה--הה
-----

כבודו לא עובד?
לא. כבוד הרב, אני אברך.

א--ההההה

טויב, כל טוב שיהיה לכם. אמר לניתק את השיחה.

ואני בטוח שנימת אכזבה נשמעה בקולו.

המעשה ניירא דלעיל מזכיר לי את הסיפור הבא:
יום אחד נערכה הצגה בעיירה ע"י המשכילים/הציונים/הבונדיסטים, בה הוצגה היערכות למלחמה ע"פ תורתנו הק'. ראו בה איך שני הצדדים נערכים למלחמה עם נשק וכו', ואז יוצא הכרוז שאומר "כל מי שבנה בית ולא חנכו ילך וישוב לביתו", ומספר מהחיילים עוזבים... וכך הלאה. עד שהכרוז מכריז: "כל איש ירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו - זה הירא מעבירות שבידו", וכל החיילים עוזבים את המערכה. נשארים רק שני זקנים מגדולי ישראל...
המשך הסיפור לא משנה...
מה שמשנה הוא, שבאמצעות מיישע ניירא אפשר לגחך גם על גופי תורה...
זאת ועוד, שבסרט הזה כבר היינו, הסרט שהחריב את יהדות אירופה.
לעצם העניין. לא ראיתי שכל מי שלומד אומנות גם מתפרנס ממנה. וכל מי שמתפרנס גם תורם ללומדי תורה, זאת פיקציה.

כשרוצים להשמיץ תמיד מוצאים משהו

ל-99% מהאברכים לא אכפת בכלל שילדיהם ילמדו עם ילדי העובדים,
להיפך , בעיני (ואני הרי יעני מייצגת אותם) זה יתרון גדול!
המוסדות ההומוגניים יותר מדי הם אסון

יש % הזוי שחושב אחרת.. זכותו

ברוב רובם של מקרי דחיית ילדי העובדים זה לא בגלל שהאבא עובד.. וד"ל

ועכשיו תענה בכנות - כמה מוסדות (שמות או מספרים) יש, שבאופן עקרוני אינם מקבלים כלל וכלל ילדי עובדים? שבהם הקריטריון היחיד הוא אברכותו של האב? (טוב, גם הפלאפון הכשר)

האם בשל אותו מיעוט ראוי להכפיש ולהשמיץ ציבור יקר????????????

לא התכונתי אלייך פיזית.

אלא לאילו שאת יעני מייצגת אותם.

הפיסקא האחרונה בודאי לא נכונה ואולי חלקם מעריכם, אבל רבים לא מעריכים ועליהם בלבד טענתי ואיחולי.

השאלה היא מה זה הערכה אצלך, האם זה שהוא לא מסכים שבניו ילמדו יחד עם ילדי הבעה"ב זה כבר מעבר להערכה, או שמא עדיין ניתן להעריך אך גם לא להסכים ללימודים משותפים ?.

כיף לראות איך מתעוררת קנאתם של כל שונאי התורה.

תענוג.

חביבי, אני מפרנסת את עצמי,
לא לקפוץ, ולא להניח הנחות שווא, למרות שקוראים לי 'ליטאית'

ובטח לא לשקר שאיני מעריכה את אלה שעובדים ומחזיקים

ושרובם ככולם של האברכים ג"כ מעריכים...

איך הטעם של החול ?.

זה כיף לטמון את הראש בתוכו ולדקלם "שנאת עמי הארצות" ?.

לגבי ההנחה שהנחת, את טועה לחלוטין, הם אלו שמחזיקים אותך ומפרנסים את משפחתך ובמקום להגיד להם תודה, את יורקת עליהם.

שנאת עמי ארצות...

אין לי ספק שכל אותם אוהבי תורה דלעיל אינם מחזיקים תורה ולו בשקל אחד ...  (חסד אולי כן, אבל תורה? הס מלהזכיר, פרזיטיות לשמה),  והם מראשוני הקופצים לשקר שלומדי התורה אינם מעריכים את נדבתם

.

קיבלתי באישי ומצא חן בעיני.

מוקדש לליטאית...

תהיתי מדוע לאחרונה אין הארון הקודש נושא את נושאיו כמו
שהבטיחו  לנו חז"ל,
ונראה לי שאולי באמת משום שקשה שנאת בני תיירה
לבעלי בתים, ואין בליבם כלל הכרת הטוב למי שהקב"ה
מעביר דרכו את מזונו אותו הוא אוכל.
וממילא ארון הקודש כבר אינו כל כך קודש.

ולכן הקב"ה  מוריד קצת מזומנים מבעלי הבתים כדי
שיקצצו לבני התיירה השחצנים וחסרי הלב וחסרי הכרת הטוב לזבולון
שדאג להם בהתפנקם בין דפי הגמרא.

לא יודע, אבל לפי ההתענינות שלך במועד השידורים בנענע10 ובספורט 5 ובבקיאות שאתה מפגין באיכות השרת והשידורים ובשחקנים, זה אפעס נראה שאתה כן מבין ומתענין בזה.

הנה הלינק

נר_דולק_ומכבי_תל-אביב

חסיד צר לי לבשר לך אני לא אוהד מכבי תל אביב
אז תחפש עקיצה אחרת

תוקן על ידי הגולם ב- 22/12/2008 14:36:00