| נשלח ב-22/12/2008 14:28 |
 |
| |
האם נפתרה המחלוקת על צורתה של מנורת בית המקדש?
נדב שרגאי מעתון "הארץ" טוען עפ"י מחקר של מכון המקדש כי קני המנורה בימי בית שני היו מעוגלים ולא ישרים:
|
האם הוכרעה המחלוקת ההיסטורית על תבנית מנורת המקדש, שממנה נגזרת גם צורת החנוכייה? על פי חב"ד והאדמו"ר מלובביץ, ציורי מנורת המקדש בעל הקנים המעוגלים, המופיעים בין היתר בסמל המדינה ובשער טיטוס, אינם מתארים נכונה את מנורת הזהב המקורית שנלקחה שלל מבית המקדש השני. על פי גרסת חב"ד, המסתמכת בין היתר על ציור בכתב ידו של הרמב"ם מלפני כ-800 שנה, קני המנורה היו ישרים ולא מעוגלים. זו גם הסיבה לכך שלחנוכיות של חב"ד בכל רחבי העולם יש מראה שונה - משולש - שמטרתו לייצר קנים ישרים, ולא מעוגלים.
אלא שעכשיו מוציא "מכון המקדש", מוסד העוסק קרוב ל-20 שנה בהשבת נושא "בית המקדש" למחשבה היהודית, מחקר "מנורת זהב טהור", שמפריך לכאורה את הבסיס להתבדלות של חב"ד בעניין זה. המחקר, שנכתב על ידי ראש המכון, הרב ישראל אריאל, תומך בגרסה ההפוכה, זאת הנפוצה והמקובלת. במחקר עסק אריאל בהיבטים שונים של מנורת הזהב. לטענתו, כתב היד של הרמב"ם שעליה מסתמכת חב"ד הוא סוג של מקרא ששורטט בצורה גסה. לדבריו, הרמב"ם עצמו כותב ומסביר זאת לצד אותו שרטוט המופיע בפירוש למסכת מנחות. כלומר, לטענת אריאל, הרמב"ם לא מעולם לא התכוון לטעון אחרת.
בספר החדש מוצגים עשרות ציורים קדומים של מנורת המקדש שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בכל רחבי העולם, מתקופת הבית השני ואחריו. בכולם יש למנורה קנים מעוגלים ולא ישרים. על פי ממצאי המחקר, אפילו בבית
|
|
בשורות טובות
חנוכה שמח
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2012 10:41 |
|
| |
אין לך בעולם הזה דבר יותר יפה טהור ונשגב מאהבת גבר ואשה
אין לך דבר יותר י מכוער טמא ומלוכלך - מאשר יחסים בין גבר ואשה
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2012 06:24 |
|
| |
| אפריםבן כתב: |  | מעניין למה הקשר בין הקב"ה וישראל צריך להתקשר לדימויי זימה דווקא?הרי ידוע שהאהבה האמיתית והנאמנה היא של הורה ובן ,אהבה שלא נחלשת לעולם. מה שאין כאן אהבת גבר לאשה.
-ויעידו על כך (אם צריך בכלל הוכחה)החוגים הרבים של שלום בית למניעת גירושים שצצים כפטריות אחר הגשם גם בציבור הדתי/חרדי. |
|
[אפרים,
אולי זה בדיוק העניין - הקשרים שבין הקב"ה ובני האדם דורשים מאמץ ואינם מובנים מאליהם (למרות שהיום ידוע שגם אהבת הורים לילדיהם וההיפך אינה מובנת מאליה). אני חושבת שחז"ל אכן לא האמינו שאהבת א-להים "לא נחלשת לעולם". יש לכך דוגמאות אינספור בספרות התלמודית (על חלקן כבר היו כאן דיונים בעבר).
גם היום בסדרי התפילה, למשל, מתקיימות במקביל כמה וכמה מטאפורות ליחסי א-להים ואדם - אדון ועבד, מלך ונתינים, אב ובנו, איש ואשתו וכו'. באופן אישי, אני חושבת שהמעניינת והמאתגרת מכולן היא המטאפורה הזוגית, דווקא בגלל שאינה "סגורה" ו"יציבה", ויש בה הרבה מקום לפרשנות, לצמיחה, להשתנות ולתנועה (לא רק ברמת ההירככיה).]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2012 11:26 |
|
| |
במאמר שהביא מקרא חסרה האבחנה ששמשון נגזר ממילת שמש, והרי זה דומה להליוס ולמסורת על יהושע (חרס) ומן הסתם בתקופה זו היו הרבה ימי חמסין
איפה לבקוב כשצריך אותו?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2012 10:30 |
|
| |
בבית הכנסת שנחשף באחרונה בחורבות הכפר יאקוק, הוא חוקוק התלמודית, נתגלתה רצפת פסיפס ועליה דמותו של שמשון. מציאותו של שמשון בפסיפס נוסף, לא הרחק משם, מעלה על הדעת אפשרות קריאה מהפכנית
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2012 10:23 |
|
| |
<בבתי כנסת מהתקופה הרומית-ביזנטית מוצאים פסיפסים המתארים דמויות מהמיתולוגיה היוונית-רומית האם יתכן שגם בבית המקדש היו כאלו?>
ראה "לתולדות מנורת בית המקדש", מנהגי ישראל (שפרבר) חלק ה עמ' קעא-רד.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 12/11/2012 10:58:58
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2012 23:06 |
|
| |
לר' עקיבא היו 4 נשים יפות שאהב, הוא הפך את שיר השירים- תקרא קצת בה- לקדשי קדשים,
בנושא הזה באמת יש ירידת הדורות,
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2012 22:33 |
|
| |
אם כן הדבר אז למה על פרוכות בבית הכנסת לא תמצא ציורים של כרובים מעורים זה בזה כמו בבית המקדש?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2012 21:09 |
|
| |
מחשבות זימה? האהבה היפה ביותר והטהורה ביותר הוא היחסים בין גבר לאשה, שתוצאותיה ההורות והילדים
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2012 20:48 |
|
| |
מעניין למה הקשר בין הקב"ה וישראל צריך להתקשר לדימויי זימה דווקא?הרי ידוע שהאהבה האמיתית והנאמנה היא של הורה ובן ,אהבה שלא נחלשת לעולם. מה שאין כאן אהבת גבר לאשה.
-ויעידו על כך (אם צריך בכלל הוכחה)החוגים הרבים של שלום בית למניעת גירושים שצצים כפטריות אחר הגשם גם בציבור הדתי/חרדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2012 12:34 |
|
| |
תלמוד בבלי מסכת יומא דף נד עמוד א
רב יהודה רמי: כתיב +מלכים א' ח+ ויראו ראשי הבדים וכתיב +מלכים א' ח+ ולא יראו החוצה - הא כיצד? - נראין ואין נראין. תניא נמי הכי: ויראו ראשי הבדים יכול לא יהו זזין ממקומן - תלמוד לומר ויארכו הבדים. יכול יהו מקרעין בפרוכת ויוצאין - תלמוד לומר ולא יראו החוצה. הא כיצד - דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת, ונראין כשני דדי אשה, שנאמר +שיר השירים א+ צרור המר דודי לי בין שדי ילין. אמר רב קטינא: בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת, ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן: ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה
כאיש המעורה בלוייה שלו. אמר ריש לקיש: בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו: ישראל הללו, שברכתן ברכה וקללתן קללה, יעסקו בדברים הללו? מיד הזילום, שנאמר +איכה א+ כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2012 12:24 |
|
| |
בבתי כנסת מהתקופה הרומית-ביזנטית מוצאים פסיפסים המתארים דמויות מהמיתולוגיה היוונית-רומית האם יתכן שגם בבית המקדש היו כאלו?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2012 10:41 |
|
| |
תוקן על ידי נישטאיך ב- 11/11/2012 11:36:10
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2009 07:13 |
|
| |
זוכרים את השיר "מכופף הבננות"?
|
|
|
|
|
|
