ועי"ל שעל זה אמר שלמה בהמשך "אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלוקים" שאע"פ שהרביתי נשים אני שומר את פי המלך ושומר על שבועת אלוקים עם ישראל שלא לעבוד ע"ז. וכן הוא ממשיך בפסוקים הבאים מעניין זה ומדגיש שהקב"ה הוא המושל בעולם ושאין לו שום כוונה לסטות מדרך ה' (הרי ספר קבלת כשלעצמו נכתב ברוה"ק) וגם מפרש את טעמו - על מה סמך שהרבה נשים - "ועת ומשפט ידע לב חכם".
נשלח ב-12/8/2007 13:38
במצוה "לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו", הביטוי "לא ירבה" לא מוגדר עד הסוף. אמנם, ע"פ ההלכה, לאיסור זה יש שיעור מדוייק - אסור לקחת יותר מ-18 נשים; אבל ייתכן שבימי שלמה השיעור הזה עדיין לא היה ידוע, ולא היה ברור מה הגבול בין "מעט" לבין "הרבה".
ייתכן ששלמה חשב "אני אקח בכל פעם אישה אחת - שזה בוודאי לא הרבה; ואז אוסיף עוד אחת - והרי לא ייתכן שאישה אחת היא כל ההבדל בין "מעט נשים" לבין "הרבה נשים", ולכן עדיין לא עברתי על "לא ירבה"; וכך אמשיך באינדוקציה, אחת לאחת, עד שיימצאו לי הרבה נשים - כל הנשים שבמחשבתי".
השיקול הזה נרמז בקהלת ז27: "ראה זה מצאתי, אמרה קהלת, אחת לאחת למצוא חשבון"; בפסוק לפניו נאמר "ומוצא אני מר ממוות את האשה" ובפסוק אחריו נאמר "ואשה בכל אלה לא מצאתי", ולכן מסתבר שגם פסוק זה מדבר על הסכנה שבריבוי נשים.
נשלח ב-1/6/2007 10:02
הפשט שלך אינו פסול אבל גם שלי לא. אני לא משתמש בשום דרשה
חנוך לנער = חנך את הילד
על פי דרכו = לפי הדרך המתאימה לו
נשלח ב-31/5/2007 10:51
מיכה
זה שצריכים לחנך מגיל 0 היום הוא ברור. ובמשליי וקהלת יש גם הרבה דברים ברורוים ובכל אופן כתבן. לא כל מה שברור היום לא היה ברור אז.
מה שברור שחוסך שבטו לא נאמר על יניק או בן חמש. ואין קשר מזה לזה.
לשאלתך על גילו של ישמעאל, לפי חשבונו של רש"י יצחק בעקידה היה בן 36 והיות וישמעאל היה בן שלש עשרה כשיצחק נולד. היה ישמעאל בעקידה בן 49, שלש שנים נתתי לו כך סתם. טעות טועים. לפי הראב"ע הוא היה בן 28 בהחלט גיל חינוך.
אגב אני לא מתווכח אתך יש לך את האמונת חכמים שלך. אבל האם ידעת כי פי = פתח.
מה כל כך פסול בעיינך בפשט הפשוט שלי, שהוא בלי דרשות והסברים?
נשלח ב-29/5/2007 22:19
נראה לי שעכשיו הבנתי, אבל יש לי שאלה אחרת - למה שלמה לא יכל לעשות תשובה ודוד כן?
נשלח ב-29/5/2007 22:08
"במקרה של דוד עוד אפשר להבין את הטענה (שכל האומר דוד חטא אינו אלא טועה) משום שתמיד אפשר לטעון שעשה תשובה וכל עוונותיו נמחקים לו - במקרה של שלמה אין לה כל מובן, מפני שסופו שהוא שעבד לה' אחרים, והסרת האחריות משלמה על חטאו והשלכתו על ה', סותרת את יסודות התורה "
עכשיו בסדר?
תוקן על ידי riv ב- 29/05/2007 22:58:47
נשלח ב-29/5/2007 21:57
"במקרה של דוד עוד אפשר להבין את הטענה משום שתמיד אפשר לטעון שעשה תשובה וכל עוונותיו נמחקים לו - במקרה של שלמה אין לה כל מובן מפני שהסוף הוא שעבד לה' אחרים והטלת האחריות לחטאו סותרת את יסודות התורה "
מה?
נשלח ב-29/5/2007 21:28
מה לעשות ? אולי ללמוד קצת יותר ברצינות על הרצון ולחשוב מה משמעות הגבור הכובש את יצרו - ההתגברות היא מלחמה כנגד טבעו של האדם, שהוא בעל היצרים הדחפים והמאוויים שעוצמתם שונה מאדם לאדם. ומכיון שאין אדם שדומה לשני בנטיותיו המולדות - לזה אי אפשר לחנך רק האדם מחליט שהוא בוחר להתגבר ולהיות צדיק, או אם תרצה אדם הגון.
_________________
נשלח ב-29/5/2007 18:00
בבקשה ריב
את יכולה להעיד רק שאני מוציא דברי חכמות מהקשרם. ולא על דברי חכמים.
לאחר ההסבר שלך- והפרוש שלי נשאר כך הבנתי, מה לעשות?
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-29/5/2007 17:48
ראיתי שאתה כהרגלך לא רק מוציא דברי חכמים מהקשרם אלא גם את דבריי...
הטענה ששלמה העריך נכון את המציאות היא אבסורדית. במקרה של דוד עוד אפשר להבין את הטענה משום שתמיד אפשר לטעון שעשה תשובה וכל עוונותיו נמחקים לו - במקרה של שלמה אין לה כל מובן מפני שהסוף הוא שעבד לה' אחרים והטלת האחריות לחטאו סותרת את יסודות התורה ואם ה' גורם לאדם שיחטא אז גם אין שכר ועונש ואין בחירה אם להיות צדיק או רשע
_________________
נשלח ב-29/5/2007 17:22
ריב
את זה את כתבת,
ואין בחירה אם להיות צדיק או רשע
ראית אני לא סומא, ראיתי מה שכתבת.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-29/5/2007 17:08
ירוחם,
לסיום,
ראה איך הרצון שלך להתעקש ולהתבצר בעמדותיך מסמא את עיניך - התמקדתי בהודעתי הקודמת על הבחירה להיות צדיק או רשע ואתה ממשיך לדבר על בחירה חופשית ..חבל"ז
_________________
נשלח ב-29/5/2007 16:28
ריב
בא נדייק, כופין אותו עד אשר הוא אומר רוצה אני. מסביר הרמב"ם שבעצם הכפייה או אפילו מכין אותו, זה למען לגלות את הםנימיות שלו, שהפנמיות בעצם כן רוצה לקיים את המצווה.
נו אם הדיינים והרבנים קובעים בשביל האדם מה הוא בעצם רצונו, לפי זה באמת יש לו בחירה חופשית.
ההתגבר כארי, היא באמת רצונו, רצון שחינכו אותו לרצות כך, זה רצונו של המחנך, זה לא בא ממנו, בלי שטיפת המח החינוכית, הוא היה רוצה להמשיך לישון.
הסברו של הרמב"ם על הקשית ליבו של פרעה, למען כבודו לא אגיב עליה.
לאדם שיש אלף נשים והתנסה בכל התענוגות העולים על הדעת, ושלא עולים עליה. קל בסוף להגיד משפט כזה.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-29/5/2007 16:00
אוטופיה? הלוא אתה ציטטת לי לא מכבר "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת ה' -
א) למיטב הבנתי כשהרמב"ם אומר כופין אותו - אין זה לכתחילה כי אם בדיעבד, ולפיכך אין מכאן ראיה לרצון האדם, אלא אמצעי חינוך כברירת מחדל. ואם כדבריך אין הדבר תלוי ברצון אלא רק בחינוך איך הגיע אותו אדם למצב בו כופים עליו משהו - ומה עם כל העבריינים בבתי אסורים? האם הוריהם היו בהכרח רשעים שחינכו אותם לדרך רעה? או אולי בבתי הספר חינכו אותם לחטוא ?
ב) לא נתקלתי מעולם בביטוי רצון חופשי אצל הרמב"ם - על מהות הרצון באדם תוכל ללמוד בפ"ב שמונה פרקים -
ג) דו"ק, אני לא דברתי על בחירה חופשית, אלא על הבחירה להיות צדיק או רשע - וכדברי הרמב"ם מתוך האיגרת לר' עובדיה הגר בהתייחסות לדברים באבות "הכל צפוי והרשות נתונה...ועל כרחך אתה נוצר..נולד וכו'
"והתבונן באמרו 'על כרחך אתה נולד' ומה שדבק בו [= יצירה, לידה, חיים מיתה] שהוא זכר עניינים טבעיים שאין בחירה לאדם בהן, שעליהם אמרו חז"ל 'הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים'. ולא אמרו על כרחך אתה חוטא, או עובר או עומד או מהלך ומה שדומה לזה - שאלו עניינים שהם ברשות האדם ואין הכרח בהם..."
ד)אם נחזור לנושא האשכול ולחטאיו של שלמה ראה הדברים שהרמב"ם מביא מקוהלת יא, ט
הלכות תשובה פ"ה הלכה ד
"ובעניין זה אמר שלמה: שמח בחור בילדותך...ודע כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט, כלומר: דע שיש בידך כח לעשות- ועתיד אתה ליתן את הדין -
