| נשלח ב-25/12/2008 20:33 |
 |
| |
-----פניני קריסטל-----
בס"ד
הי חברים,
משהי יקרה מאוד מכאן לחצה עלי לפתוח כאן את הגיגיי, בהתחלה הסתייגתי ואחר כך אמרתי-בעצם, למה לא.
האשכול הזה הוא הרהורי מחשבתי האישיים, איני באה לחנך או להטיף לאף אחד, אשתדל כמובן לנווט אותם תמיד תחת אותו רעיון של "שידוכין" אבל כמובן שהרעיונות הם כלליים יותר וניתן יהיה לתקוף אותם מכמה כיוונים.
אני מתירה או יותר נכון מבקשת, שהאשכול הזה לא יהיה אישי אלא צבורי, כל הערה, תגובה, חיזוק, סתירה, מחשבה, רעיון... כל דבר יתקבל בברכה שלימה! אל תהססו לרגע !
אני כן מרגישה לנכון "לבזבז" על זה הרבה אנרגיה, זמן וכתיבה ולילות ארוכים במיטה במחשבה ארוכה ודוממת, כי ראיתי את נושא השידוכין כתחנה האחרונה לפני התחלת המסע- נישואים.
אני חושבת שככל שנשקיע עכשיו, נפתח נשאל ונרד לשורש הענין, כך תקל בעינינו העבודה ויתרה מכך- נהיה שלמים עם עצמינו! נפסיק לרצות להקים בית "כמו של שלומית בדיוק", ולרצות בעל "כמו של רחל בדיוק.."
ונפסיק להתבכיין ולהתפנק שאנחנו מחפשים "משהו שבכלל לא נמצא.."
כי הדברים שלנו-נמצאים מתחת לאף שלנו, ואנחנו לפעמים הולכים עיוורים.
אל תשכחו דבר חשוב- שכל זמן שאנחנו רווקים-זה בדיוק הזמן להוסיף עוד משהו לשק שלנו, עוד התחזקות, עוד חידוד רעיון שאני רוצה שיהיה בביתי, עוד הלכה, עוד אמונה, עוד השלמה, עוד חיזוק בתפילה וכו'.
זה הזמן, כי אחר כך לפעמים צריך להפוך עולמות כדי לשנות את עצמינו וקל וחומר אחרים...
אז חברים וחברות,
תרגישו חופשי לדבר, זה הזמן. זה המקום. חיזקו ואימצו.
נ.ב- הרעיון של השם "פניני קריסטל" הוא של "חנושנוש.."
קריסטל.
פנינים שנכתבו עד עתה:
פנינה שנכתבה בסמול
פנינה בנושא פאה נוכרית
שיהיה בהצלחה לכולנו...
יוצאים לדרך.
תוקן על ידי חנושנוש ב- 29/12/2008 11:59:51
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2012 01:26 |
|
| |
תודה על ההקפצה
באמת פנינים!
מישהו צריך למלא את הנעלים הגדולות האלה...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2012 19:16 |
|
| |
אחד השווים בפורום..
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2012 14:55 |
|
| |
וואו!! וואו!! וואו!!
אסיק- תודה על ההקפצה...
כל הקרדיטים לקריסטל ולמוסיפים למיניהם...
קראתי חלקית, והתחזקתי.. תודה!!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2012 14:29 |
|
| |
אשכול שווה לקריאה.
ואולי יגרום ל'קריסטל' לצייץ :)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2011 17:08 |
|
| |
כל הכוכבים נופלים
כל האמיצים עוזבים
כל מי שצעק שותק
כל מי שצחק בוכה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2011 14:26 |
|
| |
נראה לי שהיא פרשה מסיבות "רוחניות"..
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2011 00:51 |
|
| |
טוב...אני לא מאמינה שקראתי כאן את כ-ל הדפים....אבל זה מה שהיה....
חבל על דאבדין ולא משתכחין.....
איפה אתם היום אנשים????
ככה גווע לו לאיטו האשכול שהוגדר כ "אחד האשכולות השווים ביותר בפורום"...
חשבתי כבר למצוא בסוף איזשהו 'הפי אנד'....הלימודים הכריעו???
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2011 10:52 |
|
| |
אם המנהל המליץץץץץץץץץץץץץ.....................
חייבים לקרוא! יאללה נצא לדרך! 
תוקן על ידי שיר852 ב- 20/11/2011 10:52:29
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2011 10:45 |
|
| |
אחד האשכולות השווים ביותר בפורום.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2010 21:01 |
|
| |
לאן נעלמה לנו זאת?
מדהימה!!
קראתי ודמעתי.
בדיוק כשהיא הלכה רק אז באתי, הפסדתי.
הקפצה מדהימה
במיוחד לשיר בעמ' 18
הפסח הזה תלבשי לבן
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2009 00:59 |
|
| |
בס"ד
מפעים, את פשוט כותבת מחוננת.
_________________
חדש! מאורסים בעדכון יומי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2009 23:37 |
|
| |
חודש אב- בונים שלימות
"משנכנס אב ממעטין בשמחה".. - כל מיש לא נבנה הבית בימיו כאילו חרב בימיו.
"ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"- ומהו בתוכם? בכל אחד ואחד מכם. כלא חד ואחד מאיתנו צריך להיות מוכן להוות כלי קיבול לבית המקדש, בגללי, בגללך, בגלל כולנו לא נבנה אחד חדש, כל אחד צריך לתקן את עצמו, ולעשות את ה"בדק בית" הפרטי שלו.
וכבר כולנו יודעים ששינאת חיים שבשלה נחרב הבית השני שקולה ואף גרועה יותר משלוש עבירות חמורות שבתורה, והראיה: שבית המקדש השני טרם נבנה...
וכאן, אנחנו חושבים ששינאת חינם- זה זריקת אבנים, הפגנות, משהו כלל-ציבורי-עולמי-גזעני-וכו'...
אבל לא. שינאת חינם אישית ופרטית ויומיומית שמלוווה את חיינו. את ביתנו שלנו.
לפעמים צריך להוכיח, להעיר הערה, לבעל, לאישה, לילד...- אבל איך מוכיחים?
בפרשת השבוע שלנו- "אלה הדברים...מול סוף...בערבה..במדבר..."- התורה מונה מספר מקומות שבמשך ארבעים שנה חטאו בהם ישראל לה' יתברך. עכשיו מ"ר מוכיח אותם, ואיך הוא עושה זאת?
* ברמיזה. מפני כבודם של ישראל. שלא יתייבשו. שלא יכאבו. שלא ייפגעו. כבוד=32=לב. אתה פוגע בבן אדם אתה פוגע בליבו, בכבודו. כשמקבלים חתך באמבע- יודעים שזה ירפא תוך שבוע-שבועיים... כשהלב נשבר, כשהלב מתרסק, כשיש פצע עמוק בלב- אפשר שהוא לא יתקן לעולם... [יחס כלפי השני בשידוכים-גם כשרואים ויודעים מיד שזה לא זה...זה עדין בן אדם מולך, יחס בעל לאישתו-בעלת הרגש והעידנה.. יחס אישה לבעלה- הכבוד, הערכה, הסימפטייות..] אפשר להטיח מיד את הבעיה זה באזניי זו, ואפשר בדרך עקיפה ואפילו מצחיקה ובדחנית להעיר על משהו... נשמע מסובך? "חכמת נשים בנתה ביתה.." - לא רחוקה היא.
*הקדמה- ...וגם כשבאים להוכיח, תחילה פתיחה במילים יפות, מילים טובות, פירגון, מנית שבחים... כשגבר מגיע להעיר לאישתו - קודם תביא פרח. נכון זה תמיד כיף לקבל פרחים, אבל אני מתכוונת פרח= פה רך. קודם שפה יפה, נעימה, מילה טובה, אח"כ בעדינות אפשר להעיר משהו אם צריך. קודם שתיפתח, תפתח את אזנייה, תראה שיש הקשבה ונכונות להשתנות... אתה רק תרוויח. יעקב אומר לראבון "בני בכורי..." וכו'..שבח.שבח. ואז הערה.
*תיזמון- צריך לדעת מתי ללומר. מ"ר מוכיח את ישרא רגע לפפי מיתתו ולמד זאת מיעקב אבינו- שלא הוכיח בניו עשרות שנים אל עד רגע המיתה. כי ידע שאז תכנס בלב התוכחה. קודם לדעת שלפני שמטילים את האשמה בודקים אם היא מוצדקת בטוח- לפני כל ניתוח- עושים צילום. לשמוע קודם את הצד השני- מה יש לו לומר "להגנתו".. ולחכות מעט. לא לומר באותו הרגע. תפרגני, תדוני לכף זכות, תחכי, תנשמי, תראי שפתאום כבר לא בטוח שזה היה כ"כ נורא כמוש שחשבת.. תחשבו שרק בשביל תוכחה שתשמע- כמה שזה חשוב- הוריד יעקב חולי לעולם!! עש אז אנשים היו מתים בהתעטשות... רצה יעקב כמה "דקות של חסד"..."דקות של תוכחה שתשמע"... הוריד חולי. שאז כולם קשובים למיטת האב רגע שלפני שילקח בסערה השמיימה...
* הסיכון- כמה מסוכנת תוכחה לא נכונה..לא מאופקת, לא מוסברת היטב, לא לפני הכללים... כן, זה צורך הרבה הכנה ומחשבה, אבל זה שווה את זה..! - מדוע לא הוכיח יעקב אלא קודם המיתה את ראובן? כי פחד שהוא ילך וידבק בעשיו אחיו... ויש פה כלל עצום בחינוך ילדים- אנשים לא אוהבים שמוכיחים אותם, הם חשובים שיש אינטרס לצד השני להעיר ולשפץ ולתקן אותך, ילדים בפרט, שבורחים מכל עול ומסגרת ותוכיחה וקושי וכובד...אם הרב כל הזמן מקפיד...הוא חולה והוא לא הולך לבי"ס...אם האם כל הזמן מקפידה...הילד מעדיף לשהות אצל חבר... אם לאב אין זמן איכול עם הילד- לא על ציונים ולא על התנהגות...- אז הילד לא למד מזו דמות חינוכית נכונה... וככה על זרי הדפנה הללו נבנה בית ועוד בית ועוד בית...
או-יותר-נכון-
נהרס בית ועוד בית ועוד בית...ועוד אחד...
ועל זה אנחנו במכים- על "חורבן הבית". "ושכנתי בתוכם"- בתוך כל בית ובית בישראל. ואיך ה' ישכון שם? ואיך ישרה שכינתו? אם לא בבית של קדושה והרמוניה ואהבה ופירגון והדדיות...
שזכה שיקויים בנו ובכל בתי שיראל- זכו-שכינה ביניהם. ביניהם-ובביתם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2009 10:00 |
|
| |
בס"ד
קריסטלי,
שיר למעלות-
תודה רבה,
חיזקת אותי!
שנזכה:)
בשורות טובות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2009 18:39 |
|
| |
אסיק תודה רבה.
אחת מאלף- מגיעים לבגרות מסויימת בחיים-לאו דווקא בגיל, אלא זה מגיע מתוך השלמה פנימית, בשלבים הללו של החיים אתה הולך ועושה פחות ופחות...כי אתה מבין שזה פשוט לא עוזר, ולא מתקנים את העולם, ולא כולם בסדר, ויש הרבה רוע ואי צדק בעולם.... אבל יש בורא לבריאה, וזה הכל.אתה חי את חייך השלווים בשקט באמונה תמימה ותמידית-שאתה עושה את שלך והוא יעשה את שלו.
ומותר להתעצבן, ולבכות, ולרטון ולא להבין איך עושים דברים כאלו לדוגמא...ובצדק. אבל זהו. לא יותר מזה. פשוט מבינים שזה שהיא דיברה- זה מהקב"ה. ומה שהיא אמרה- לא באמת איכפת לי- כי מי ומה שאני- את זה יודע הקב"ה. אז אני עוברת לידה וחיה איתה ומחייכת לה ויום ממשיך כהרגלו.... כי מה, אני אשנא אותה? אכעס עליה? אריב איתה? מה זה יתן...!? אז בסדר, סימנתי אותה- יותר לא מקבלת לדבר עלי בשידוכים-זהו זה. הכרתי אותה באמת מחדש.
לנקום?לנטור?לחיות עם שינאה? את הורסת לעצמך את החיים...
כל אחד שומע מה שהוא צריך לשמוע.
וזהו, יש אמונה- אין דאגות.
|
|
|
|
|
