| נשלח ב-28/12/2008 21:50 |
|
| |
ה'שלושים' של הקדושים
במלאות ה'שלושים': שיר חדש לזכר הנרצחים ● להאזנה
(יום ראשון, א' טבת ה'תשס''ט)
לקראת ה'שלושים' של הקדושים מבית-חב"ד במומביי, הזמר ר' לוי רסקין הלחין שיר מרגש לזכרם. "יש בלחן עצוב וכואב
לקראת ה'שלושים' של הקדושים מבית-חב"ד במומביי, הזמר ר' לוי רסקין הלחין שיר מרגש לזכרם. "יש בלחן עצוב וכואב מחד ומשהו מבטיח ומעודד מאידך", הוא אומר ■ כזכור, לפני מספר חודשים נחשף כשרונו של רסקין ב-COL, לאחר פרסום לחן מיוחד לקראת הימים הנוראים. הלחן קיבל אלפי צפיות ותגובות רבות ■ מילות השיר החדש: "הנאהבים והנעימים בחייהם, ובמותם לא נפרדו. מנשרים קלו, ומאריות גברו, לעשות רצון קונם וחפץ צורם. יזכרם אלוקינו לטובה, עם שאר צדיקי עולם, וינקום נקמת דם
http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=43830 למי שרוצה לשמוע את השיר
תוקן על ידי המשקיף ב- 28/12/2008 21:51:58
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2009 23:53 |
|
| |
סיפור ממש מדהים על גבי ורבקי הי"ד
- זיכוי הרבים
יש רק תוצאה שונה מהמצופה"
בימים שלפני ליל הסדר מסתובב גבי ותולה מודעות בבתי המלון וב"גסט-האוס"-ים בעיר מומבאי, המזמינות את ציבור היהודים לליל סדר כהלכתו בבית חב"ד.
בערב ליל הסדר, כמה שעות לפני כניסת החג, בעיצומן של ההכנות לליל הסדר, רבקי אומרת לגבי "לך תסתובב ותראה אם לא שכחנו מלון או גסט-האוס".
גבי אומר לה "אבל אני הסתובבתי אישית ותליתי בכל המקומות".
רבקי מתעקשת וגבי יוצא לרחוב כמצוות רעייתו היקרה.
תוך כדי סיורים ברחובות, גבי מגלה גסט-האוס שמשום מה הוא פסח עליו בסיבוב הקודם ולא תלה בו מודעה.
הוא נכנס פנימה ומבקש מהפקידה לראות את ספר האורחים, הוא מעלעל בו ומגלה שם שנשמע ישראלי.
הוא עולה במדרגות, דופק בדלת שוב ושוב, ומשלא נשמעת תשובה הוא עוזב ומתחיל לרדת במדרגות.
כאשר הוא מגיע למדרגה התחתונה, הדלת מאחריו נפתחת ובחור עם מגבת סביב חלציו נוטף מים מסתכל עליו בהלם.
"מי שלח אותך" שואל הבחור, "הקדוש-ברוך-הוא" עונה גבי.
הבחור בהלם מוחלט קורא לו לבוא, גבי נכנס והבחור מתלבש ואומר לו:
"תשמע סיפור, אני מגיע עכשיו מדרום הודו בדרכי לצפון, כלל לא תכננתי לעצור בעיר, באתי ברכבת והייתי צריך להחליף רכבות.
כשאני יורד בתחנה ובא לקנות כרטיס, אני מגלה לחרדתי שכייסו אותי.
אני יושב על אבן ומתחיל להכנס לדיכאון, לפתע ניגש אלי אדם צעיר, הבחור מדבר אלי במבטא צרפתי ושואל אותי מאיפה אני.
כשאני אומר שאני מישראל, הבחור אומר לי -גם אני יהודי, מצרפת-נותן לי סכום כסף.
הבחור אומר לי -תיסע לעיר ותשכור חדר, אחרי החג תתקשר הביתה ותגיד להורים שיפקידו כסף בבנק הדואר, ואז תמשוך את הכסף באמצעות 'ווסטרן יוניון"-
אני עושה כמו שנציע הבחור, מגיע לעיר, שוכר חדר ב"גסט-האוס" הראשון שאני רואה, נכנס לחדר ונשכב על המיטה.
אני מסתכל כלפי מעלה ומתחיל "לדבר" עם א-לוקים - א-לוקים, מה קורה? מה יהיה? מה אני עושה כאן במצב ביש שכזה?-
אתה קולט? אני, הקיבוצניק? שמעולם לא היה לי שום קשר עם ההוא מלמעלה, מדבר אליו...
פתאום אני קולט שהיום בערב זה ליל הסדר, והמונולוג שלי מתחדש -אני יודע שהקשר בינינו לא מי יודע מה, אבל א-לוקים, אם אתה אוהב אותי, תן לי סימן, אל תתן לי להיות לבד הלילה, תן לי להיות בליל סדר אמיתי עם עוד יהודים...-
סיימתי את המונולוג, התפשטתי ונכנסתי למקלחת, פתחתי את המים ופתאום - דפיקות בדלת, חשבתי שאני מדמיין, אבל לא, הדפיקות חזרו שוב ושוב.
סגרתי את המים, שמתי מגבת וניגשתי לפתוח את הדלת.
אני פותח את הדלת ורואה מישהו שנראה כמו רב יהודי בקצה המדרגות, וכשאני שואל אותך מי שלח אותך? אתה עונה לי "הקדוש-ברוך-הוא"..."
מיותר לציין שגם הקיבוצניק הנ"ל, כמו מאות ואלפי יהודים אחרים זכו לאירוח קסום בבית חב"ד בעיר.
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2009 14:58 |
|
| |
למה דווקא נחמד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2008 23:09 |
|
| |
בושה וחרפה! המתיוונים החרדים עושים חילול השם
| |
מתו על קידוש השם? לא מספיק
עדיף לו תמונת הרבי במומבאי הייתה נשברת, ובני המשפחה היו נותרים שלמים. יש חרדים שהריחו חומר נפץ תיאולוגי בהספדים על נרצחי חב"ד
אבישי בן חיים
הפיגוע המחריד במומבאי הוליד גל חיבה אדיר כלפי חסידות חב"ד. החב"דניקים נעטפו בחום על ידי הציבור הישראלי כולו. בעצם לא כולו. דווקא בתוך הציבור החרדי הם נתקלו לעתים בחומות שאי אפשר לעבור. גם לא עם האופטימיות של הרב יוסף יצחק אהרונוב, יושב ראש צעירי חב"ד, ואחרים, שמשקיעים מאמצים גדולים בניסיון לאחד את הציבור החרדי כולו בעצרת השלושים לזכרם של הנרצחים ביום רביעי הקרוב.
החב"דניקים חטפו ביקורת קשה בחוגי הקנאים של הציבור החרדי, שקבעו כי הפיגוע אירע בגלל קרבת חב"ד לציונים החילוניים. איגרת חריפה נשלחה לאדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, שבפיגוע נהרג חתנו, הרב לייבוש טייטלבוים, זה שבני משפחתו הגיבו בזעם על העובדה שארונו כוסה בדגל ישראל. "באנו בזאת לבקש ולהתחנן בפני כבודו הרם שלא ישתתף חלילה בשום אופן כלשהו בכינוס של אנשי חב"ד שנעשה כביכול לזכר הרוגי מומבאי הי"ד, כאשר ברור וידוע לכל בר דעת שכל מטרתם של אותם אנשי חב"ד הללו הינה לא יותר מאשר לצוד הלבבות ולקבל הכשר על דרכם ושיטתם הנלוזה מצד מנהיגי הציבור החרדי ורבניו, וכל זאת תחת כנס מעמד 'אזכרה' ערמומי וליצני," נכתב שם.
אבל זה עוד כלום לעומת מה שרחש מתחת לפני השטח במגעים מול הזרם המרכזי. אם מישהו חשב שהמחלוקת הגדולה בין הליטאים לחב"דניקים על רקע משיחיותם של האחרונים קצת גוועה, פתאום נולדה אופציה למחלוקת תיאולוגית נוספת. למה התבזתה משלחת חב"ד שהגיעה לביתו של המנהיג הליטאי הרב אהרון לייב שטיינמן לפגישה מתואמת ולא זכתה להיכנס? מקורבי הרב הסבירו כי לא היה מדובר בתקלה טכנית, אלא בהחלטה של הרב שאינו רוצה לגיטימציה לחב"דניקים. למה? הליטאים שמעו את ההספדים המרגשים בלוויה ונבהלו מחומר הנפץ התיאולוגי.
הציטוטים משם נמצאו בעייתיים, על גבול החשד לתפיסה של "שתי רשויות" שמימיות: אלוהים והרבי מלובביץ' - שחלקם הובאו אל הרב שטיינמן. דברי הרב שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד: "אין שני חב"ד, יש הקב"ה אחד, יש רבי אחד, יש חב"ד אחת," וגם: "תבואו לפני כיסא הכבוד תגידו לרבי: רבי, אנחנו רוצים אותך, אנחנו לא יכולים בלעדיך." גם דברי הרב קוטלרסקי לנרצחים: "כשאתם עולים לפני כיסא הכבוד אתם יכולים לומר 'רבי, הקב"ה, עשינו את שליחותנו, אבל למה לא נתת לנו להמשיך למלא את שליחותנו במלואה."?
הרב שטיינמן, לפחות לדברי אחד מחסידיו, התייחס גם להתפעלות בחב"ד מהעובדה שתמונת הרבי נשארה שלמה, על אף שכולם סביבה נפגעו, ואמר כי מוטב היה להתפעל אילו זה היה הפוך, כלומר אילו התמונה הייתה נפגעת, אבל האנשים היו נשארים שלמים.
|
 |
|
|
|
|
|