ערב רב ותשקורת בשעת מלחמה
אנחנו סבלנו מאוד מהערב רב זה החל ביציאת מצרים בחטא העגל יש הבטחה שנסבול מהם עד בוא הגואל
בערוצי התקשורת שולטים 5 אחוזים מהעם שבהסתה מכוונת מכוונים את הציבור לאהוד צד מסוים ולשנוא
את האחר הם לא בוחלים בשום שיטה רוב השיטות הם שקרים וסתימת פיות של הצד השני
אנחנו כדתיים סובלים מהם המון הם הערב רב במיוחד זה הורגש ברצח רבין הסתה כנגד הדת
ההתנתקות יום יום הסתה והתעלמות מוחלטת מאסון הגירוש והריסת משפחות ,
אסון אוסלו שבכל תוקף הם מגנים עליו בחירוף נפש וכל מי שלא חושב כמוהם הוא קיצוני פנאטי
אבל השמאל המטורף שתומך בערבים פוגע בחיילים פוגע בגדולי ישראל ומיישר קו עם הערב רב הוא בסדר גמור
אנו מצפים כעת בשעת מלחמה שהעם מאוחד לקוד התנהגות של אחדות אפילו הערבים בארץ שהתחילו להבין מה קורה
שעם ישראל מאוחד הם הנמיכו פרופיל עם ארועי האלימות הם הבינו שזה לא זמן מתאים עכשיו כי העם לא יעבור על
זה בשתיקה התשקורת בכל ערב מראיינת ערבים "מסכנים" שסובלים בעזה ורק מרחמת עליהם
ומראה כמה שהצבא אכזרי ולא הומני זה פשע
הבאתי לכם מספר ארועים מהתקופה האחרונה בנושא
אמרנו לכם!!! אבל קיבוצי עוטף עזה לא רצו לשמוע.
"ישובי עוטף עזה היו מפגינים מידי יום שישי בצומת גמא הסמוכה לכניסה לגוש קטיף בקריאת נרגשת: ´שובו בנים לגבולנו´, ´די לגוש, די לכיבוש´"
י"ב טבת ה´תשס"ט - רעות צימרמן
אנחנו לא שמחים לאיד, אנחנו עצובים, דואגים לכם ולנו, אבל אנחנו מאוד כועסים. כי אמרנו, באמת שאמרנו, לא פעם ולא פעמיים. לא רק בשלטי החצות שזעקו "ההתנתקות תתפוצץ לנו בפנים", אלא אמרנו לכם את האמת הכואבת הזו, פנים אל פנים.
היינו שם בבתיכם, ממש ערב משאל המתפקדים בליכוד - מאי 2004 - בתקופה שבה קסאם בחודש על שדרות הרעיש עולמות. אמרנו לכם כשבאנו לשכנע בדמעות במשלוח מנות, ולקראת פסח תשס"ה, כשעוד האמנו שמישהו יתעשת, שהתקציב לא יעבור, שהמורדים יצליחו, שהגירוש הזה פשוט לא יכול לקרות.
הנה אני, עם חברה ותינוקת במנשא, משוטטות ומחפשות כתובות ברחובות אופקים (לא היום, חלילה, זה מסוכן!). נכנסות לבתים שמחים, בהן המשפחה מכונסת סביב מדורת השבט. ואנחנו מסבירות מה זה גוש קטיף ולמה הוא כל כך חשוב ומשמעותי, וכן, מדברות גם על המישור הביטחוני. והם חושבים חיובי: "תבואו אלינו, תראו איזו עיר יפה, תפתחו אותה, צריך פה חבר'ה צעירים ואיכותיים". אנחנו, בתגובה: אבל אם זה יקרה, הטילים יגיעו לכאן, אליכם... הם צוחקים לנו בפנים. לא עלינו, חלילה, אלא על האפשרות המטורללת וחסרת ההיגיון שאנחנו מעלות, ואנחנו ממשיכות הלאה לבית הבא.
באשקלון, בה אנחנו מאבדות את דרכנו ונעות במעגלים, קוראים לנו לחזור הביתה. הרי לכל כך הרבה תושבים מגוש קטיף יש משפחה, הורים וחברים באשקלון הבטוחה והמתפתחת. אנחנו מסרבות בנימוס לענני הפיח ולעידודי הנסיגה ושוב מזכירות להם שאם ה"התנתקות" תצא חלילה לפועל, הם יחליפו אותנו כמגן אנושי.
בשדרות, בה למדתי באותה עת, השתדלו להתחשב כשאיחרתי בגלל שהציר היה סגור, אבל לא הסתירו את הרחמים והדאגה: איך את מגדלת שם ילדים? ישובי "עוטף עזה" היו קצת יותר נחרצים, מידי יום שישי הם היו מפגינים בצומת גמא הסמוכה לכניסה לגוש קטיף בקריאת נרגשת "שובו בנים לגבולנו", "די לגוש, די לכיבוש". בתקופת הגירוש הם לא הסתפקו בכך אלא גזרו קופון נהדר של אירוח התקשורת והצבא בהמוניהם. אני לא יכולה לשכוח את שלט הענק שניצב מול מחסום עצירת הכתומים בצומת רעים, "עוצרים ונהנים-ברעים". כמה רציתי לרדת ולקרוע אותו בזעם, אבל מה לעשות, אני לא כזו. בעלי איחל להם פצמ"רים וחדירות בהתאם לגירוש שאיחלו לנו. אני רציתי רק שלום, אבל לא יכולתי להתעלם מהתחזיות הקשות שהחלו להתגשם.
אחרי הגירוש בחרנו כמשפחה לשוב ולגור בצד הנכון של הקו הירוק, בהר חברון. התגובות של חברנו הדרומיים היו מופתעות וביקורתיות, "שוב פעם לקו האש, משעמם לכם, הא?".
היום, אני מזמינה את חברתי האשדודית לבא אל מעבר לקו , אבל היא עדיין קצת חוששת. מקומות העבודה שלנו בקרית גת, אשקלון, קריית מלאכי ובאר שבע שכל הזמן דאגו לנו וקראו לנו להתקרב למרכז, סגורי,ם חברינו שרויים בפחד ובחרדה, ואנחנו מזמינים באמת, מכל הלב, אבל הם עדיין פוחדים לבא, כי אצלנו מסוכן...
כל אתרי הקראווילות הקרטוניות שבנתה המדינה למגורשים ש"הצילה" מקו האש -מטווחים. ניצן ועין-צורים יד-בנימין ושומריה כרמיה ושקף , כולם נמצאים בטווח הטילים, ורק החבר'ה שהרחיקו לגולן בטוחים, לעת עתה.
ואני מתלבטת, אולי זו לא העת לומר "אמרנו לכם", הרי זו שעת מלחמה ומה הטעם להכאיב כשמממלא כואב. ואז אני שומעת את הרהורי הנסיגה ועצירת הקרב, את רוח הפוליטיקאים התבוסתנית, את תוכניות הבידור הפרו-פלסטינאיות, את המחוות האידיוטיות לאבו מאזן, את הסכמי האינסטנט של ממשלת מעבר המחפשת כותרות , ואני ממלאת את ראותי באוויר נקי מפחדים וצועקת בכל הכוח- אמרנו לכם!!! אל תעשו את זה שוב! שנו את צורת החשיבה, תכירו באויב שעומד מולנו, בזכות הכנה והאמיתית שלנו על האדמה עליה אנחנו יושבים, תיזכרו ביהדות שלכם, תרימו ראש, כי רק גאווה לאומית יהודית אמיתית תאפשר לנו לחיות בשלום אמת בארץ המובטחת.
הכותבת ומשפחתה גורשו מתל-קטיפא, והיום הם מתגוררים ביישוב נגוהות שבדרום הר חברון
יונית לוי סיימה ביום שלישי את המהדורה עם דמעות בעיניה
מגישת המהדורה המרכזית של חדשות 2 הסתגרה בחדרה, כשדמעות בעיניה, לאחר המהדורה של יום שלישי. על פי גורמים בחברה, הסיבה היא ביקורת שנמתחת ממנהליה על כך שהמגישה מביעה את עמדותיה בשידור
נסיכת הקרח מפשירה: יונית לוי, מגישת המהדורה המרכזית של חדשות 2, סיימה ביום שלישי את המהדורה עם דמעות בעיניה.
על-פי גורמים בחברה, מיד בסיומה של המהדורה לוי הסתגרה בחדר ההלבשה במשך דקות ארוכות וסירבה לדבר עם הסובבים אותה. סיבת ההסתגרות והבכי לא ברורה, אך על-פי השערה של אחד הבכירים בחברה, לוי נפגעה מהערות של אנשי החברה לפיהן היא מביעה את עמדותיה במהדורה, דבר שפגע בה מאוד.
"בתקופה שכולם רוצים שצה"ל ינצח. אין מקום לדברים האלה" אמר אותו גורם, "בזמן האחרון יש תלונות על זה שהיא מביעה את עמדותיה וזה לא מוצא חן בעיניי מנהלי החברה".
בהמשך לזה, בימים אלה מופצת ברשת עצומה נגד השדרנית הבכירה, עליה חתמו למעלה מחמישה עשר אלף אזרחים. "להחרים את הערוץ השני עד שתועף משם יונית לוי" נכתב בעצומה. "איך קורה ששדרנית ישראלית, בעת דיווחים על מלחמה, בזמן החדשות, מרחמת על אויבינו ולא רואה ממטר את זעקתם המתמשכת של תושבי ארצה?".
עוד נכתב: "הבחורה מפריחה את דעותיה ההזויות על ימין ועל שמאל. היא נמנית על השמאל הסהרורי והקיצוני ביותר, ומשום מה יש לה פתחון פה יומיומי בפריים-טיים".
למרות הכל, המהדורה המרכזית של חדשות 2 שולטת בטבלת הרייטינג בימים האחרונים. לוי נחשבת לאחת ממגישות החדשות האהודות והמובילות בישראל.
בחברת החדשות מכחישים את הדברים וטוענים כי לא יודעים במה מדובר.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3652824,00.html
כתבה בידיעות על הערבים המסכנים
מרצ תעלה בשבת בקמפיין על אוטובוסים המתייחס למצב בעזה: ''לא מתפשרים - חייבים פיתרון מדיני''
אתם מבינים הם חייבים לעלות קמפיין בשבת אין יום אחר אם אפשר להכעיס פעמיים אז למה לא
ערוץ 2, הפרשן הצבאי רזי ברקאי:כניסה לעזה תביא לא לעשרות
הרוגים, אלא למאות הרוגים (הכוונה לכוחותינו).
גילוי דעת של תנועת "גוש שלום": "הממשלה הזאת גוזרת על דור שלם של צעירים ישראלים להפוך לפושעי מלחמה - אלא אם ייהרגו בעצמם מן הפגזים"
▪ ▪ ▪
"ניהול מלחמה בשטח האזרחי הצפוף בעולם הופך את החיילים לפושעי מלחמה". במסר זה בחרו היום (ד', 7.1.099) ראשי תנועת "גוש שלום", אורי אבנרי ואדם קלר, להתייחס ללחימה הישראלית ברצועת עזה.
"מי ששלח את החיילים ידע היטב כי התוצאה תהיה מרחץ דמים, הרג של אזרחים, מבוגרים וילדים, משפחות שלמות הנקברות תחת חורבות בתיהן. הממשלה הזאת גוזרת על דור שלם של צעירים ישראלים להפוך לפושעי מלחמה, פשוטו כמשמעו - אלא אם ייהרגו בעצמם מן הפגזים האמורים להגן עליהם".
בהתייחסם לתקיפת צה"ל על בית הספר של אונר"א אתמול אמרו ראשי גוש שלום: "הפליטים הנואשים שאיבדו הכל קיוו כי בבית ספר השייך לאו"ם יוכלו למצוא מקום מקלט ולהציל את חייהם וחיי ילדיהם. הם לא ידעו שאפילו שם פגז אחד יקפד עשרות חיים בשניה אחת. הם לא ידעו כי מולם עומדת ממשלה ישראלית רומסנית ואחוזת אמוק, הדוהרת ללא מעצור לעומק הבוץ העזתי העקוב מדם".
ארגוני זכויות אדם לבג"ץ: לעצור את קריסת התשתיות בעזה
מאת תומר זרחין
העותרים דורשים משר הביטחון לספק דלק להפעלת תחנת הכוח ומערכות המים והביוב ברצועה. "המשבר הוא תוצאה ישירה של מדיניות מכוונת", אמרה מנכ"ל ארגון גישה
תגיות: עופרת יצוקה, עזה, בג"ץ
תשעה ארגוני זכויות אדם עתרו היום (רביעי) לבג"ץ בדרישה לעצור את קריסת מערכת המים והביוב ברצועת עזה, קריסה שנגרמה כתוצאה מקיצוץ שיטתי ועקבי באספקת הדלק הדרוש לשם ייצור חשמל ומהפעילות הצבאית האינטנסיבית. בין הארגונים שעתרו: גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע, עדאלה, האגודה לזכויות האזרח בישראל, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל וארגון יש דין.
הארגונים דורשים ששר הביטחון ידאג לאספקה ולהובלה של דלק, במיוחד לתחנת הכוח בעזה ולמערכות המים והביוב, וכן לתיקון מערכת החשמל, ובכלל זה תיקון קווי החשמל שהושבתו. לטענת העותרים, כל עיכוב נוסף מאיים לזרוע חולי, הרס ומוות מיותרים של אזרחים חפים מפשע.
הארגונים מדגישים כי היה על ישראל לצפות מראש שמבצע צבאי רחב היקף יפגע קשות במתקנים הומניטריים חיוניים. בעתירה נטען כי "המשיב (שר הביטחון) היה צריך להיערך למצב זה ומשלא עשה כן, עליו לדאוג לספק את החסר כעת, באופן מלא ומיידי". הארגונים ציינו, כי המחסור בחשמל ובדלק הוא תוצאה של קיצוץ יזום באספקה, הנמשך זה 14 חודשים, מאז החליט הקבינט על צעדי ענישה כלפי תושבי עזה.
לטענת ארגון גישה, מאז 5 בנובמבר ובמיוחד מאז תחילת המבצע הצבאי, התירה ישראל מעבר של פחות מ-16% מכמות הסולר התעשייתי הנדרש להפעלת תחנת הכוח. הלחימה הקשה מונעת מטכנאים פלשתינאים להוביל דלק ולבצע תיקונים.
לדברי עורך דין שרי בשי, מנכ"ל עמותת גישה: "'מסדרון הומניטארי' לא יעצור את קריסת מערכת המים והביוב של עזה. המשבר הזה הוא תוצאה ישירה של מדיניות מכוונת של מניעת מעבר דלק. על ישראל לדאוג להעברה מיידית של דלק בכמות אשר תענה לצרכי האוכלוסייה, להבטיח תיקונים והובלה הכרחיים בתוך הרצועה, ולנקוט בכל אמצעי שיידרש כדי שלמוסדות ההומניטריים בעזה יהיה חשמל".
ח''כ גלאון לממשלה: להכריז על הפסקת אש חד צדדית
| |
לאור המשך הלחימה בעזה תוקפת בחריפות יו"ר סיעת מרצ ח"כ זהבה גלאון את שר הביטחון אהוד ברק ושרת החוץ ציפי לבני שלדבריה, "מטביעים את צה"ל עמוק יותר בבוץ העזתי". היא הוסיפה כי "ברק שדחף וסיבך את צה"ל בפעילות קרקעית מיותרת, שגובה מחיר דמים בשני הצדדים, וליבני שדוחה יוזמות מדיניות להפסקת אש, ואינה מאפשרת לו לצאת משם".
ח"כ גלאון קוראת לממשלה להכריז על הפסקת אש חד צדדית ולהסתייע במאמצי תיווך בינלאומיים לכינון הסכם רגיעה.
ערוץ2: אבי בינהו דובר צה''ל מתעצבן על יונית לוי
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.01.09 בשעה 21:10 בברכה, YairNet
יונית: מה תאומר על המקרה של ירי לבית הספר היום?
אבי בינהו: בוצע ירי מהמקום הזה על ידי החמאס.
יונית: לכן גם אם משתמשים באוכלסיה אזרחית כמגן עדין תירו עליהם?
אבי בינהו: לאאא ,ואני לא אמרתי דבר כזה ,ואני לא מציע לך לסים לי מילים בפה |
|
 |
|
|
