מיישע ניירא, ומוסר השכל בצידו.

חשתי צורך עז נפשי לשתף אתכם בסיפור הזה, כיון שהחכם לומד מטעויות הזולת, ואין לכם זולת יותר ממני.

ואתחיל במוסר ההשכל: לעולם, אבל לעולם, לא להכניס קטשופ לתוך בקבוק של משקה קל תות בבנה. לעולם לא.

ומעשה שהיה כך היה. בקבוקי הקטשופ, עשויים מחומר בעייתי. מעבר לעובדה שהוא מלכלך ומזהם את האוזון, כך על פי דיווחים מהחלל, הוא עשוי מחומר שביר ביותר. אם יפול ארצה, ואפילו מגובה של פחות מעשרה טפחים, תמיד יתבקע בו חור.

ויהי היום, ושבתי אל ביתי מחנות המכולת ובידי שקית (ניילון, למי ששאל) מלאה מוצרים. על כל מוצר ומוצר מוטבע מחיר מופקע שאותו החנווני הדביק על המוצר טפח עליו ואמר לו 'גדל', והמחיר גדל. אחד המוצרים, היה בקבוק אדום מכוער שבתוכו קטשופ, לקיים את מאמר החכם 'בית בלי קטשופ הוא כמו ----' [לצערנו החכם לא מצא חרוז למילה קטשופ, עמכם הסליחה].

ויפול הקטשופ ויתבקע.

מה עשיתי? נטלתי בידי בקבוק של משקה קל תות בננה (אם החברה תעביר כסף לתיבה האישית, אפרסמנה) ושפכתי את תכולת הקטשופ לתוכו, לא לפני שטיפה הגעלה וליבון ושוב שטיפה.

כל לילה הייתי חולם, שמישהו מזג לכוסו מלא חופניים קטשופ, ושתה. ובליבי נשאתי תפילה, שיתממש החלום.

אבל, אליה וקוץ בה, כל מי שעבר את גיל שנתיים, יודע להבחין בין משקה קל לתרכיזי עגבניות, וכל מי שהרים בטעות את הבקבוק, מיד שם לב והשיבו למקומו.

וכך, עברו עלי ימים רבים של שברון לב, של חלום בלתי ממומש, בלתי מתגשם. ימים שלמים של חוסר שביעות רצון, ימים שלמים של צער יגון ואנחה.

מוסר השכל: לעולם, אבל לעולם, לא להכניס קטשופ לתוך בקבוק של משקה קל תות בבנה. לעולם לא.

למעישה מתאים לך משהו טוב יותר.
וחוץ מזה לא כתבת של איזה חברה הקטשופ..

אני כל בוקר פותח את המחשב לראות כמה טילים נפלו על אשדוד ומה חידש הגולם.
אילו כל דברי החולין שמעניינים אותי.

נקרעתי מצחוק.
אין אין אין על הגולם שלנו.

דוקא זה טוב, אבל מרוב שטויות שהניק הזה כתב לאחרונה, אנשים כבר לא רוצים לקרוא מה שהוא כותב.
עצתי לך, ידידי הגולם: קח שבוע-שבועיים הפסקה מהמעשים הנייראים. תחזור אח"כ, ותכתוב פחות- יאהבו אותך.

חלש

בוקר חלש

לך שתה קפה ותניח רבינו תם, אולי תשתפר.