סיפור =מחזק-כנסו

קראתי היום סיפור על בעל יסורים שכשבתי שגם אתם צריכים לקרוא אני מקווה שהוא יחזק אותכם כמו שהוא חיזק אותי
אני מביא אותו בגוף ראשון כמו שנכתב

קוראים לי שלמה(שם בדוי) נולדתי בארץ באחת הערים הדרומיות נולדתי למשפחה תימנית משפחה של שלוש ילדים אח אחות ואנכי שאני הגדול מכולם

משפחתי איך אני יספר לכם אבא אמא ושלוש ילדים אמא עקרת בית אבא קבלן בנין.

מהיום שאני זוכר את עצמי החיים בבית היו קשים מריבות חוזרות ונשנות בין ההורים היו פה ושם ימים של שקט אבל הם היו ספורים,

עד גיל שש הדברים עוד איך שהוא הסתדרו  יחסית לא רע

בגיל שש גילו אצלי מחלה זו מחלה אינדרוקרינולוגיתדהיינו בלוטה אצלי בגוף שלא מתפקדת ועקב זה הפסקתי לצמוח
כמו שאר הילדים אחי שהיה קטן ממני שבשנה וחצי הגיע לגובה שלי ואף עבר אותי.

הגענו לבדיקות מייסרות בבית חולים במרכז הארץ ושם נקבע שאני צריך לקבל שלוש זריקות בשבוע וחוץ מזה לבלוע כדורים כל יום.

עם הכדורים עוד איך שהוא הלכתי עם זה אב עם הזריקות ממש לא אמא שלי הייתה שולחת אותי לקופת חולים שהיה ליד הבית על מנת שאני יקבל את הזריקה ואני הייתי שם אותה מתחת למדרגות הבית.

אני לא צריך לומר שהזריקות עלו הון תועפות בתקופה של אז וגם בבית לא היה הרבה כסף אפילו שאבא שלי היה קבלן אבל לא ממש היו לו הרבה עבודות.

אמא שלי הייתה מוצאת את הזריקות והייתה כועסת מאוד אתה לא יודע שאני חוסכת אוכל מהפה של האחים שלך על מנת לקנות את התרופות שלך.

אבל כמעט תמיד הייתי זורק אותם לפח ובבדיקות השגרתיות פעם בחודש היו מגלים לאמא שלי את האמת והייתי חוטף מכות רצח.

איך שהוא גבהתי לגובה של מטר וחצי אבל נראתי בגיל 18 כילד בגיל 10.

בערך בגיל 9 המריבות בבית הפכו לבלתי נסבלים והסבל היה רב מאוד אבא שלי היה מרביץ לאמא שלי מכות רצח אגרופים סטירות פעם אחת הוא הכניס אותה למקלחת והרביץ לה עם חגורה מתחת למים זה היה נורא לראות את זה כמובן שהשכנים תמיד היו מתערבים ומפסיקים את המכות

בגיל 10 אבא שלי עזב את הבית והשאיר אותנו ללא אפשרות כלכלית הגענו למצבים שהיינו הולכים לבית הספר רעבים ובתיק האוכל רק שקית ריקה.

אמא חיפשה עבודה וגם מצאה ישתבח שמו והמצב היה טוב אבל אז אבא שלי היה בא פעם בשבועיים ומרביץ לה מכות ככה שהיא לא יכלה ללכת לעבודה עם פנים מנופחות.

בגיל 14 אבא שלי התאבד(מגיע לו) אבל אני שחשבתי שביום שהוא ימות אני יעשה מסיבה כי מאוד שנאתי אותו נפל עליי בום שלא חשבתי שיבוא במשך השבעה התעלפתי כמה פעמים.

בגיל 18 הגיע הגיל שכל החברים מהכתה התגייסו לצהל חוץ ממני כי אותי לא קיבלו בצהל בגלל מגבלה בריאותית

אני לא צריך לספר לכם שמעולם לא הייתה לי חברה כי אף אחת לא רצתה לצאת עם פריק כמוני.

ניסיתי לחפש את עצמי לראות מה החיים רוצים ממני למה אני פה השתמשתי קצת בסמים קלים אמרתי אם החיים כאלה זיפט לפחות נעביר אותם בסבבה.

התחלתי לפרוץ לבתים המצאתי שיטה שהייתה אז בזמנה טובה הייתי לוקח מפתח בלנק מטביל אותו בצבע שמן אדום מכנים לצילינדר הרצוי ומשאיר כמה דקות ואז מוציא את הבלנק וההדפס של השיניים של הצילינדר היו בידי משם הדרך קלה כמה שפשופים ויש לי מפתח נכנס לוקח מה שאני רוצה ונועל בחזרה בלי שירגישו שהיתה כאן פריצה.

למזלי הקדוש ברוך הוא ריחם עליי ומצאתי את עצמי יושב עם חבר ביום כיפור מעשן סיגריה רח"ל והחבר שומר את הצום החבר היה לא פחות תחמן ממני,

הוא אמר לי מה הטעם בכל החיים האלו הכל כלום יש תענוג והוא מייד נגמר ואתה מרגיש ריקנות אמרתי לו וואלה אתה צודק הוא אמר לי בוא נראה ננסה אולי ליהדות יש משהו להציע שמעתי שנפתח בית חב"ד בעירנו בוא נלך אחרי יום כיפור ונבדוק נשמע נחקור אמרתי לו הולך!!! זרקתי את הסיגרייה והלכתי למחרת לבית הכנסת.

יום ראשון מגיעים לבית חבד יושב שם אברך צעיר לימים בן 24 כמה קרשים זרוקים על הריצפה כמה כסאות בקיצור רק עשו סיפתוח ואנחנו באנו.

אמרנו לו רוצים ללמוד יהדות.

וכך התחילה הדרך ליהדות הייתי בישיבות של חבד למדתי נסעתי לאמריקה הייתי אצל הרבי חמש שנים
וחזרתי לארץ.

שנה אחר כך הרבי נפטר ואני חרב עליי עולמי .

איך יכול להיות הרי לימדו אותי בחבד שאם יש שמש יש רבי אז יש שמש ואיפה הרבי

טוב את השאר אתם כבר יודעים יש כאלו שאומרים שהוא לא מת וכו'

אצלי התחיל תהליך של חיפוש אמרתי לעצמי שלוימי זה לא זה חפש את היהדות זו רק נקודת ציון זה לא סוף הדרך עדיין לא מצאת את הנחלה

היתקרבתי למספר אדמורים ותהיתי על קנקנם וראיתי הרבה עבודות ה' יפות אבל משהו אמר לי זה לא זה.

ואז התחיל תהליך התקרבות דרקא לחסידי ברסלב התחלתי ללמוד ליקוטי מוהר"ן עם חסיד ברסלב ללכת להתבודדיות וכו'

ואז הכרתי את הרב הצדיק הרב שלום ארוש שליט"א הייתי שומע את השיעורים שלו כל היום פשוט לא זז מהדיסקים שלו זה משהו שיעורים של אמונה צרופה בבורא עולם.

כהכנה למה שהייתי צריך לעבור בעוד כמה חודשים.

הגעתי לכזאת דרגה שלדבקות שכל היום הייתי שר לא מגיע לי כלום וחי ככה לא רק אומר ככה

הייתי דבוק באמונה שאין רע יורד מלמעלה שהכל זה מתנות של ה' ישתבח ויתעלה שמו

קשה לתאר את הדבקות הזאת כל היום הייתי בשמחה ובאמונה ממש אושר כזה קשה לתאר

קרה לכם שאתם קמים בבוקר מאושרים מחייכים מצד לצד כאילו היום אתם מקבלים מיליון דולר ככה הייתי מרגיש וחי קשה להאמין
אבל זו מתנה שניתנה לי מהבורא על מנת שיהיה לי כוחות לעבור את המהלכים הבאים.

אחרי ארבע חודשים שהתקרבתי לרבנו ולרב שלום ארוש

קמתי בבוקר עם כאב ראש אמרתי זה יעבור אני יקח כדור נגד כאב ראש וישתבח שמו זה יעבור ה' הוא הרופא והכדור הוא האמצעי.

אבל הכאב ראש לא עבר יום ועוד יום ביום השלישי פניתי לבית חולים כל השבוע היה לי צמרמורות בבית חולים עשו לי את כל הבדיקות האפשרויות אמרו לי זה וירוס.

אחרי שבוע אחותי נכנסה לרופה מנהל המחלקה אחותי היא אחות מוסמכת בבית חולים היא אמרה לו תראה לי את הבדיקות דם שלו
ואז היא שאלה אותו על אחד ממרכיבי הדם למה הוא נמוך הוא אמר לה זה טיבעי היא אמרה לו לא חביבי תבדוק את זה לעומק

למחרת עשו לי בדיקה מאוד כואבת.

והאחות לאחר כמה שעות באה אליי ומבקשת את מספר הטלפון של אחותי ואימי.

ישר ידעתי משהו פה קורה קפצתי מהמיטה פניתי למנהל המחלקה תגיד לי מה יש לי אין לי בעיה עם זה אפילו אם תגיד לי שיש ליאיידס או סרטן חופשי אני לא מפחד מהשם לא תצא הרעות הכל טוב והכל לטובה.

הוא הסביר לי שהרופא האחראי צריך לבוא ולהסביר לי מה יש לי ואני צריך לחכות כי הוא גם לא יודע מה יש לי

טוב הרופא בא וגם המשפחה והוא התחיל להסביר במילים מפוצצות משהו על תאים אדומים תאים לבנים שאוכלים את האדומים או את הלבנים כבר לא שמתי לב עמדתי ואמרתי לו תגיד יש לי סרטן והא אמר כן!!!!!!!

יש לך סרטן הדם לוקימיה!!!

את המשך השיחה כבר לא שמעתי יצאתי מהחדר הלכתי לפינה בחוץ ואמרתי

תודה רבה לך ה' על שזיכית אותי במתנה הכי טובה בעולם  אין מתנה יותר טובה מזו הכל אתה עושה למעני למען אבוא לתיקון הנצחי והאמיתי שלי

אם היתה דרך אחרת אני בטוח שהייתה בוחר בה ומכיוון שבחרת בדרך הזו סימן זו הטובה ביותר שמצאת ריבון העולמים תודה
והתחלתי לרקוד מרוב שמחה.

וחזרתי לתוך המחלקה המשפחה הרוסה מהידיעה קצת בוכים בצד וכאלו . לא יכולתי לשמח אותם מכיוון שידעתי שהם לא מסוגלים לקבל את זה כמוני,

ה' יתברך הכין אותי לזה נתן כאלו שליחים טובים ונאמנים להדריך אותי לקראת הבאות.

נכנסתי לטיפול במחלקה אונקולוגית באחד מבתי החולים בארץ.

ואמרו לי תשמע זה חדר מאוד מיוחד עם פילטרים מאוד מיוחדים שמסננים לך את האויר כי אתה בסיכון גבוהה מאוד

המערכת החיסונית שלך במצב לא טוב וכל אפטשי אחד יכול להרוג אותך אסור לעשן בתוך החדר ואסור לשום אדם שעבר היתקררות בחודש האחרון להיכנס לחדר.

אתם כבר מתארים לעצמכם מה זה להישאר בחדר אחד תשעה חודשים לא לצאת ממנו לשום מקום חוץ מאשר לעולם הדמיון

הרופאים טיפלו במסירות אין מה להגיד,

תוך זמן קצר כל המערכות בגוף שלי קרסו עקב תוצאה של טיפול כימוטרפיה זאת אומרת שאני הגעתי למצב שאני לא יכול לבלוע אוכל טחון בבלנדר

אז נתנו לי חלב מיוחד הנקרא חלב דלקטוז שיש לו שומנים מאוד כבדים שאפילו אם פרה שותה אותו היא לא יכולה לפרק את השומנים וככה המשכתי לחיות הגוף מנוטרל לחלוטין נסיעה לשירותים היתה מסע כומתה חזרה ממנה כאילו הלכתי 200 קילומטר ללא הפסקה כל פעם שהייתי חושב ללכת לשירותים הייתי מחכה עוד קצת אולי זה יעבור

אבל הראש תיפקד וחזק היו לי הרגשות הייתי מרגיש מה בן אדם חושב כי הגוף הפסיק להוות מחיצה לנשמה והנשמה הייתה בגילוי

יום אחד נכנסה אליי פסיכיאטרית לבדוק איך אני מקבל את המצב של המחלה זה רוטיני במחלקה בה שהיתי

והיא שואלת אותי מה אתה אומר למה חלית ואיך אתה מקבל את המחלה?

אמרתי לה תודה לה' על שזיכיה אותי במתנה הכי טובה בעולם  אין מתנה יותר טובה מזו הכל הוא עושה למעני למען אבוא לתיקון הנצחי והאמיתי שלי

אם היתה דרך אחרת אני בטוח שהוא היה בוחר בה ומכיוון שבחר בדרך הזו סימן זו הטובה ביותר שמצא ריבון העולמים תודה

היא אמרה לי עוד לא נתקלתי בחולה כמוך הלוואי שכל המטופלים שלי היו מקבלים את זה כמוך אין לי יותר מה לבוא אליך.

טוב אתם בטח מתארים לעצמכם את הסבל שעובר חולה כמוני

6 בבוקר השכמה שניים שלושה מנות דם סיפתח על הבוקר עוד כמה זריקות וככה כל היום מנות דם וכו' והגוף שלך מרוסק לחלוטין

כשאני הייתי קם שם קסטה בטייפ ברוך שלא עשני גוי ברוך שלא עשני גוי ברוך שלא עשני גוי יהודי הוא בן של מלך מלך מלכי המלכים

שר ביחד עם הטייפ באטרף

הרופאים נכנסים לביקור חולים אומרים שלוימי בוקר טוב .הם כבר מכירים אותי בארבע בבוקר קם להם עושה להם תיקון חצות על הרצפה ומתפלל שחרית איזה שעתיים ואז שם את הטייפ מכב ה כשהם נכנסים ואיך שהם יוצאים היידה הטייפ בקסטה של הרב שלום ארוש קדימה לשיעור אמונה.

אחרי חודשיים שהייתי שם סגור ומסוגר נתנו לי ללכת הבית אבל בתנאים מגבילים לא ללכת למקומות הומי אדם וכאלו

הכרתי רב אחר גם מברסלב אבל אחד שלומד גמרא איזה15 שעות ביום תלמיד חכם חבל על הזמן למד אצל גדולי המעיינים בארץ.

והתחלתי ללמוד אצלו גמרא ככה שבועיים טעמתי את נועם ה' וחזרתי לבית חולים להמשך טיפול בטיפול השני כבר חסדי ה' עברתי בקלות ממשית

כל חולה שמקבל טיפולים כימוטרפיים מרגיש כמו שסיפרתי לכם בטיפול הראשון בכל שאר הטיפולים אין דבר שונה

אבל אני  בטיפול השני הייתי אוכל אבוקדו עם שמן זית גבינות בשרים הכל אין זכר לבחילות ולהקאות שליוו אותי בטיפול הראשון.

מזריקים לי חומרים כימיים שהורגים והורסים כל תא חי בגוף שלי ואני כאילו על פלנטה אחרת לא מרגיש כלום

עדיין קם חצות מתפלל מתבודד מול החלון הקטן הצופה לים. עברתי שם את חנוכה פורים חסידי חבד הביאו לי מגילה כשרה

וקראתי בה בשמחה ובטוב לבב וגם החברים והמשפחה הביאו לי משלוחי מנות בקיצור חיים סבבה!!

תמיד שמח מלא אמונה אוהב את הימים ואת הלילות וחיי מאושר בתוך מחלקה אונקולוגית עם מחלת סרטן.

(לא הלאה אותכם בכל הסיפור כי הוא ממש ארוך ורק הבאתי כאן בקצרה )

אבל שלוימי יצא מהבית חולים והבריא לחלוטין מהמחלה בזמן כתיבת הספר כעשר שנים אחרי המחלה.

עדיין לא נשוי אבל עדיין מלא אמונה ושמחה ומקבל באהבה את כל מה שהשם עושה עימו

אני התחזקתי מהסיפור הזה הייתי רוצה לדעת אם גם אתם.

אשריך, המשקיף!!! חיזקת אותי ממש....
אנחנו תמיד חושבים שאנחנו במצב הכי קשה וכששומעים דבר כזהאומריםמליון פעם תודה לבורא עולם על שהנסיון שלנו יותר קל.
אני מוכרח לספר משהו אישי: כידוע לכולנו יש תקופות קשות וגם אני לא עברתי ימים הכי קלים.
כעת, במקום עבודתי אני נמצא עם אדם אימפולסיבי שכל העת מדבר שטויות והבלים ולשון הרע, ובמיוחד שאני אדם רגיש זה מפריע לי, לעיתים הוא אפילו מציק לי באופן אישי- שואל, צוחקוכו...
הרגשתי ממש מיואש ואחרי שקראתי את זה הבנתי שגם אני בנסיון אבל תודה לאל יותר קל מהסיפור הנ"ל. ז"א ממקרים כאלו אנו למדים שבורא עולם מרחם עלינו.
ישתבח שמו לעולם ועד.
המשקיף, ישר כח על הסיפור.