המדע בנוי על נסיון

מטרתו של המדע לדעתו של הפילוסוף פרנסיס ביקון (1626 - 1561) היא ההמצאה, ומטרת ההמצאה היא שלטונו של האדם על הטבע. שלטון זה של האדם על הדברים הוא, מנקודת מבטו של ביקון, המטרה העליונה של המדע.
 
אמנם אין אנו יכולים לשלוט על הדברים בלי להכיר אותם, ואנו מכירים את הדברים רק ע"י הנסיון.הדרך אל ההמצאה היא דרך של נסיון. באופן זה נעשה ביקון, כמו שכינו אותו "הפילוסוף של הנסיון".

הכוחות של הטבע משתעבדים לנו ע"י הנסיון הן במובן זה שאנו משתלטים ישר על כוחות אלה והן במובן זה שאנו עוצרים ומונעים את הפעולה המסוכנת של כוחות הטבע (משל כולא-הברק).שליטתינו על הטבע מתבססת על ידיעתינו, אנו שולטים על הטבע כשאנו מצייתים לחוקיו. ידיעה היא כח. מידת יכולתינו נקבעת ע"י מידת ידיעתינו.     

כמה צדקו דבריו אנו יודעים היום כאשר לא נוכל לעשות צעד בחיינו ללא ההרגל והניסיון, לא זו בלבד שלא היינו סומכים על זולתינו בשום דבר, כי מה שהיה אמין אתמול מה מחייב את אמינותו היום, אף על עצמינו לא היינו סומכים כי נקום בבוקר ונחווה בחושינו את אשר חווינו אתמול. ומי מדבר בכלל על המדע של תורת הנפש כאשר נרצה להקיש מתגובת אדם מסיטואציה מסוימת אל חבירו באותו המצב.

לולא הנסיון לא נוכל לזוז לא בהתפתחות המדע ולא בהסקת שום מסקנה בכל תחום שהוא הבנוי על חוקיות מסוימת.

לתגובותיכם. 

אבל הדברים איך שהוא היו אמורים להתחיל מנקודה מסוימת שאין בה ניסיון לא?

גם בזה הקדימו חכמינו, אין חכם כבעל הנסיון. (אין לי מקור מדויק, אבל כמדומני שאימרה זו מובאת בשמו של בעל העקידה).