מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
*-- start content *
יצחק דב (זליגמן בר) במברגר (1807 - 1878), רב מרכזי בהנהגת יהדות גרמניה במאה ה-19, חברם של שני רבנים בני תקופתו שהובילו את הנאו אורתודוקסיה בגרמניה - רש"ר הירש ור' עזריאל הילדסהיימר.
נולד בויסנברון בשנת ה'תקס"ח (1807). למד בישיבת פיורדא, ושם כבר נודע במלחמתו ברפורמה. בשנת 1840 התמנה לתפקיד הרב הראשי של מדינת וירצבורג בניגוד לדעת הרפורמים, ושם כיהן כרב וכראש ישיבה.
בתקופת כהונתו הקים בית מדרש חרדי למורים, יחד עם ר' עזריאל הילדסהיימר, הרב מאיר להמן, והרב נתן אדלר.
בפולמוס הפרדת הקהילות התנגד נמרצות לגישתו של רש"ר הירש שדרש את הפרדתן של הקהילות האורתודוקסיות והרפורמיות זו מזו. הרב במברגר הורה לתלמידיו להישאר בקהילות הכלליות כל עוד ניתנים לאורתודוקסים צרכיהם מבלי התערבות של הרפורמים.
הרב נפטר ביום טוב שני של סוכות (ט"ז בתשרי) בעליה רביעית, ומאז יש לו אזכרה בכל שנה במוצאי החג הראשון.
הרב יצחק דב הוא ראש משפחת במברגר עד היום, וכל צאצאיו הם יהודים.
חיבורו הידוע ביותר הוא "מלאכת שמים", על הלכות כתיבת סת"ם, שמהווה ספר יסוד בנושא. חיבר ספרים נוספים, בהם "שערי שמחה" ובו הערות "יצחק ירנן" על ספר "מאה שערים" של רבי יצחק אבן גיאת, ספר שו"ת יד הלוי, ומספר ספרי קיצורי הלכות פופולריים בעברית ובגרמנית.
