דרוש אור החיים מבעל תפארת ישראל

בסוף סדר טהרות נדפס מאמר מבעל התפארת ישראל על השארת הנפש ותחיית המתים, במאמר זה הוא בין השאר מעלה הצעות חדשות ומקוריות בנושא גיל העולם ומחזוריותו, במטרה לענות על שאלות המדע בזמנו, בעיקר על המצאותם של בע"ח ויצורים שנראים קדומים. . במסגרת מחקר קטן שנוגע לחלק מהנ"ל, אודה מאוד באם מישהו שידוע לו פרטים כ"ש שנוגעים למאמר הנ"ל כגון ביקורות/התיחסויות אליו מחכמי התקופה ההיא או אחריה יואיל להעלותם לכאן. תמ"ר.

מן הסתם מדובר באותו קונטרס "מבוא השמש" שצירף המו"ל האנונימי של דפוס "התחיה" לספר התכונה של מהרח"ו בשנת תשכ"ז.
http://www.hebrewbooks.org/22193

לתחילת הקונטרס יש לגלול לעמ' 120 במספור של המסמך.
לא הבנתי איפה בדיוק כתוב שהשיטה ההליוצנטרית סותרת איזה שהוא דבר מיסודי התורה, אבל אני משער שאני לא אמור להבין טיפוסים מהסוג הזה.

בימים אלו נמכרת בפתחי בתי הכנסת בא"י חוברת בשם "השמש בגבורתו", מאת יוסף זלמן בלאך, יו"ל לקראת מצות ברכת החמה ערב פסח שנת ה'תשס"ט, מאנסי, נוא יארק. החוברת עוסקת ב"שיטת התורה הקדושה בענין עמידת הארץ באמצע וסיבוב השמש וכל צבא השמים", וכל כולה נגד שיטת "אותו רשע קופערניקוס ימח שמו וזכרו".

דבריו בנויים על שתי יתדות: א. שח"ו לחלוק על אות אחת מספר הרמב"ם ז"ל, ובפרט בדבר שנוגע בעיקרי אמונתנו, שהרי בכלל מצות האמונה להאמין שהוא המנהיג את הגלגל בכח שאין לו הפסק! ובזה יש שם אריכות גדולה לבאר שהכל מפורש במקראות וכו' וכו'. ב. שאף התוכנים הגויים יש"ו אינם בטוחים בזה ואין להם ראיות מכריעות וכל מטרתם היא רק לנגח האמונה של עם ישראל בדבר חשיבות האדם וכו' וכו'.

החוברת הזו מדגישה עד כמה צדק הרב מרצבך ז"ל בדבריו שהבאתי לעיל.

_________________

רודולף 

[כהשלמה לציוניו המעניינים של אליעזר על הלוחמים בשיטת קופרניקוס הגוי, ראוי לציין למאמרו של הרב יונה מרצבך ז"ל ב"דגלנו", תשל"ו, הבא כתגובה למאמר שהתפרסם שם באותה שנה תחת השם "על גילוי פנים בתורה", נגד המקבלים את השיטה ההליוצנטרית. המאמר כתוב בחריפות שלא כדרכו של הרב, ודברי הסיום שלו מאלפים ומחכימים מעבר לענין הנידון:

"ולא בגלל הבערות שיש בקנאת ה' הזאת כועס ולועג אני, ואף לא בגלל מה שעל ידי כן קורא הוא למאמינים וחרדים "מינים" ו"אפיקורסים", והרי מותר לירד לחייו של מי שקוראני רשע, אלא חוששני משום שלושה דברים: משום חילול ה' שעל ידי כן עושה אותנו ללעג ולצחוק בעיני אחרים, שלועגים על ששוללי המציאות הם היראים, ומשום טהרת האמונה, שעל ידי כן הוא מבלבל מושגי אמונה במה שהתורה וחז"ל אמרו, במה חייבים להאמין ובמה לא, ומשום סיכון הרבים, שעל ידי כן הוא מסכן את אמונתם של אלה מבני הנוער שיצאו פעם וישמעו מאחרים שיפתחו עיניהם, וילמדו בנין אב ממה שבדבר זה לימדונו בערות, להגיב חס ושלום על כל מה שלימדונו כך".

המאמר בשלמותו נדפס שוב בפתח הספר "חזון שמים", מאת ר"א ציקוני, מהדורה רביעית (תשס"א) ואילך.]

_________________

רודולף 

הודעה של *בנין_שלם*

"דרוש אור החיים" על השארת הנפש תחיית המתים;
אני זקוק בדחיפות לדרשה "דרוש אור החיים" על השארת הנפש תחיית המתים; של הרב ישראל ליפשיץ זצ"ל מחבר פירוש המשניות "תפארת ישראל".
 תודה לכל העוזרים והמסייעים.

___

הודעה של *יעקב135*

בבקשה.

המאמר  "דרוש אור החיים"  נמצא בסוף סדר נזיקין במהדורות הראשונות ובסוף נזיקין א' במהדורות החדשות (נמצא בע"ב פרושים). הוא מדבר על כך שהיו עולמות לפני העולם שלנו, ומוכיח זאת באמעות הממותות והדינוזאורים. הוא גם אומר שברור שהיה אדם לפני אדם הראשון. המאמר מעניין מאד.

לאחרונה אושר דוקטורט על בעל התפארת ישראל: מ' וינשטוק, אמונה והלכה בעולם המודרני: מפעליהם והגותם של ר' ישראל ור' ברוך יצחק ליפשיץ.

באחד הפרקים הוא מביא כי האדמו"ר ממונקץ' החרים אותו בעקבות מאמר זה (ומציג גם מכתב של בעל התוקע של ר' מנחם מנדל מקוצק שכועס על המאמר) לדבריו, רוב העולם או שלא שם לב, או שלמד והסכים.
.

הבהרה. בראשיתו של האשכול נידונו בו כמה ענינים הקשורים ליחס חכמי ישראל בימינו למדעי העת העתיקה וביניהם התפיסה האסטרונמית האגוצנטרית והתפיסה הפיזית של ד' היסודות. אחד הכותבים חטא בלשונו ולעז על חכמינו ומכיון שההנהלה מחקה את דבריו נעשו דברי מגומגמים ומחוסרי הקשר [וכן ראוי כמובן ויתבטלו אלף וכו']

בלוח דבר בעתו התשס"ט עמ' 743 כותב ר' מרדכי גנוט בשם הגר"ח קניבסקי כי אין איסור להחזיק בתפיסה ההילוצנטרית. מאידך בסוף ספר התכונה למהרח"ו ב"ב תשנ"ח נדפס קונטרס בעילום שם מחברו התוקף בחריפות רבה את המחזקים בתפיסה זו המנוגדת לדעתו לאמונת ישראל מכל וכל.
רובו של הקונטרס מוקדש לראיות רבות על דעת היהדות בנידון אבל בתחילתו מציין שכבר בשעתו שהשמיע קופרניקוס [הרשע] את דעותיו התווכח עמו טיכו ולא זכינו שהתקבלו דעותיו.
סיפור נאה זה מקורו ככל הנראה בספר הברית המספר על מהות הוויכוח שעבר בין קופרניקוס לטיכו [ספר הברית ח"א מאמר ט חוג הארץ פי"א] אלא שכבר כתב העיר על כך פנ"ש  בהצופה להמגיד כו ניסן תרל"ג [עמ' 7] שטיכו נולד כמה שנים אחרי מות קופרניקוס.

בדרכו של התפא"י שהחרבת העולמות הראשונים ניכרת עד היום בממצאים מכדור הארץ, צועד גם ר' יודל רוזנברג בספרו פרי יהודה [ריש בראשית עמ' ד] והוא מפתח את זה הרבה ע"פ מדרשים וספרי קבלה יעו"ש. [קרדיט לעין הקורא]

חידוש נוסף ומענין בדרוש אור החיים הוא השימוש שעושה התפא"י בחוק שימור החומר [כתוארו דאז] להוכיח את הישארות הנפש. ובלשונו "שכל יסוד ראשון משום בריאה לא יוכל להתאפס ולהשתקע לגמרי. קח נא שום דבר שתרצה כתות אותו ושחוק אותו ושרוף אותו ועשה עמו כל מה שתרצה ולא יהיה ביכולתך לאפסו לגמרי וא"כ האיך יוכל היותר יקר והיותר אפרתי שבטבע ושבכל הברואים דהיינו נשמת של אדם גרוע מכולם שיהיה אפשר שיתאפס לגמרי" [ח"א אות ג']
פחות מרשים הוא הסברו שאף שלהבת הנר שכבה אינה נעלמת אלא נשאבת לאטמוספירה.

כיון שהוזכרו דבריו של רבי יונתן אייבשיץ על תוכניתם של דור הפלגה ראוי להדגיש כי זה רק חלק ממכלול דבריו עה"פ וירח ה' את ריח הניחוח [בראשית ח כא] ושם הוא משתמש בידיעות בחוקי הטבע כדוג' היווצרות הרוח והגשם. ראשית היישוב בעולם החדש וכדו'  לפירוש פרשיות המבול ודור הפלגה.

לסיכום ענין זה ראוי לצטט את דבריו המופלאים של הרש"ר הירש שנדפסו לראשונה ע"י הרב מרדכי ברויאר במעיין טז תחת הכותרת "מאמר ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל על אגדות חז"ל"
[לפני כמה שנים הם נדפסו שנית בקובץ ששמו נשתכח ממני ושם נתוודעתי להם. הקטע המצוטט מועתק מכאן והיד האלמונית הכותבת תבורך]

"וכמו היום הזה, כל מי שאין אחד מידיעות האלה אומנותו ביחוד, למשל... המהנדס לעניין טבע הדומם והצומח והחי והמדבר... כל אחד ואחד אין לבקש ממנו להיות חוקר האמת ויודע בדרישת נפשו, אלא בשדה אומנותו ביחוד. וכל שאר המדעים, די לו ותפארת למו אם ידע את אשר מורים חכמי המדעים בעניינים האלה ונתקבל לאמת בזמנו ובדורו. ולא זה בלבד, אלא אפילו במה שהוא אומנות חכם וחכם, אי אפשר לו וגם לא יבוקש ממנו שידע הכול על ידי חקירתו ונסיונו בעצמו, אלא רוב ידיעותיו נשענין על חקירת אחרים, ואם הם שגגו אין לתלות אשם בו...ואין חסרון כלל לגודל חכמתו אם בדור אחר יימצאו מקצת דבריו אשר האמין וקיבל על הגדת וחקירת אחרים, היו נשענים על קנה רצוץ. כן חז"ל בדברים ועניינים האלה. גדוליהם ידעו כל החכמות והמדעים כפי אשר מוסכם היה בזמניהם לאמת, ועמדו בזה בשווה על במותי החכמה והמדע עם כל שאר גדולי החכמים באומות העולם, אשר חכמתם והגדתם נתקבלו למפורסמות בדורותם"
"הגע בעצמך, אם למשל חכם כחכם הומבאלד (מגדולי חוקרי הטבע בגרמניה בזמן הרש"ר הירש) היה בזמנם, אף הלך למרחקי הארץ לדרוש ולחקור על טבע הבריות, והיה מספר בתשובתו שנמצאו במדינה רחוקה מעבר לים דמות אדם הצומח מן הארץ, או נמצאו עכברים אשר נתהוו מעפר ועדיין נראים עכברים חצים חי וחצים עודם עפר וכיוצא, ונתקבלו דברים אלה בקרב העולם לאמת, הנבקש מחז"ל שלא ידברו בחכמת התורה על דברים אלה, מה משפט בריות כאלה לעניין איסור והיתר וטומאה וטהרה, אם לא שמו פעמיהם לדרך ללכת למרחקים ולדרוש אם אמת שנמצא בריות כזה כפי המפורסם בעולם? ואם כפי ראות עינינו היום דברים כאלה בדויים נחשבים, וכי הקולר תלוי בחז"ל אשר בזמניהם היה זה במוסמכות (צ"ל במוסכמות) אצל חכמי הטבע? וכן היה באמת, דברים כאלה נמצאו בספרי פליניוס, אשר חי בזמן החורבן ברומי ואסף וקיבץ לתוך ספרי טבע, הדברים אשר חיבר כל אשר היה מפורסם ומקובל בזמנו בחכמת הטבע. וכל מי שקורא בבבא קמא באגדה, שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש, והני מילי דלא כרע במודים, ימלא שחוק פיהו, ובפליניוס נמצאו דברים אלה מילה במילה, וזו לשונו: 'אומרים ששדרה של אדם לאחר שנים קצובים נתהפך לנחש. אלא שחז"ל נשתמשו בו לתלות בו דבר מוסר. וכן לענ"ד ברור, כל דבר המתמיה כזה שנמצא בדברי חז"ל, כשנחקור ונדרוש נמצא שהיה כבר מפורסם ומקובל לאמת בקרב חכמים בזמנים הללו. ומצינו שחז"ל בעצמם ובכבודם שמו חכמת אומות העולם בדברים הטבעיים שווה בשווה עם חכמתם, ובשאלתם עם מי האמת בעניין מה שנחלקו חכמי אומות העולם עם חכמתם לא סמכו על קבלה שהייתה בידם אלא על סברא. ולא עוד אלא שנתנו כבוד לדעת חכמי אומות העולם לאמר שנראה דבריהם מדברינו, כמו בהלוך החמה ביום ובלילה... (כוונתו לגמ' בפסחים דף צד) ואמר רבי נראים דבריהם מדברינו. וזה לענ"ד הוכחה ברורה למה שאמרנו"