בתגובה לחקירת ליברמן אומר משה פייגלין:
"ההתערבות
של מערכת אכיפת החוק בניסיון להשפיע על הבחירות היא בלתי נסבלת – מחד, אך
מאידך – הקשר הבלתי מוכחש של ליברמן עם המליארדר מרטין שלאף (שותפם של
ערפאת בקזינו יריחו, של שרון ושל אולמרט), מחשיד את ליברמן מהבחינה
הציבורית, לא רק בפלילים, אלא גם במכירת טובת עם ישראל בעד בצע כסף. ומספק הסבר סביר לכך שליברמן החזיק את ממשלת אולמרט במשך כשנתיים ללא כל סיבה הנראית לעין."
עוד בענין:
"על מה אתה עצור? " - שאל אותי הפורץ שישב אתי בתא.
"חסמתי כבישים, עשיתי הפגנות, דברים כאלה..." – ניסיתי לסיים את השיחה.
"איזה נבלות" – הפטיר הפורץ – "גם אותי עצרו סתם...."
לא!
אף אחד לא מעלה על הדעת שהפרקליטות פועלת ללא מניעים זרים. הם אכן מחפשים
את ליברמן. הוא לא חלק מהבראנז'ה ומבחינתם הוא צובר יותר מדי כוח. אם כל
הבחירות הללו לא היו יותר ממשחק חסר משמעות – יכול להיות שהיה שווה ללכת
להצביע לליברמן רק מהסיבה הזו. אולם כמו בסיפור הפורץ – שחיתות המערכת
אינה מהווה ערובה לכך שאתה אדם ישר וראוי...
קשה
מאוד להיווכח עד כמה זיכרונם של אנשי הימין וארץ ישראל קצר. האיש ה"חזק"
ליברמן – הצטרף ותחזק את ממשלת אולמרט מתוך אינטרסים עלומים – כמעט
שנתיים. הוא לא מנע שום נסיגה ושלל החשדות וה"עסקים" המפוקפקים התלויים
בחגורתו מבטיחים כי ברגע האמת - תימצא שוב הדרך להוליכו בתלם הנכון
ולגייס את קולם התמים של אנשי הימין שבחרו בו לטובת הגירוש הבא. ראוי
לזכור שאותו מרטין שלאף ששמו נקשר בליברמן – שהתעשר לפתע, הוא האיש שהחזיק
גם באריאל שרון (דרך סיריל קרן). גם שרון נחשב לאיש חזק עד שהעדיף להיות
אתרוג. לשרון לא היתה פחות אהבת הארץ מליברמן. להיפך, היתה לו היסטוריה
ארוכה של מסירות נפש עבורה.
ישראל
ביתנו היא מפלגה של איש אחד. משולבים בה אנשי קדימה, אנשי מפלגת העבודה,
אנשי ליכוד וידוענים שונים ומשונים שהמשותף לכולם הוא האינטרס הפוליטי ותו
לא.
קודם
לבחירות, משחרר ליברמן כמה הכרזות ריקות נגד הערבים, שובה את ליבם של
בוחרי הימין ומיד אח"כ חוזר לעסקיו. הצבעה לליברמן אולי טובה לעסקיו, אך
כפי שאירע בקדנציה האחרונה, היא תופנה בשעת האמת נגד עם ישראל.