** וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת **

ערב יציאתנו ממצרים התורה מצווה אותנו: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת" (שמות יב, יז) מסביר רש"י: "שלא יבאו לידי חמוץ". והנה בעניין איסור חמץ ומצוות אכילת מצה ישנם מצוות רבות הקשורות לכך; ראשית: אכילת כזית מצה בליל פסח שנא': "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת" (שם יח)(עיין רש"י שם), איסור אכילת חמץ שעונשו חמור במיוחד כפי שכתוב: "כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל" (שם יט), איסור בל יראה ובל ימצא "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם" (שם), אסור לשחוט את קורבן פסח ביד' ניסן עד שמבערים את החמץ שנא': "לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי" (שם כג, יח) ועוד מצוות רבות; כמו כן ישנם הרבה מצוות המזכירות לנו את יציאת מצרים, שבת וימים טובים הם זכר ליציאת מצרים, תפילין - זכר ליציאת מצרים, ציצית מזכירה לנו את יציאת מצרים וכו'.

שואל מו"ר הרב נבנצל שליט"א: מדוע התורה החמירה כל כך באיסור חמץ ואכילת מצה בפסח ולמה היא מצווה אותנו כל כך הרבה מצוות זכר ליציאת מצרים?

התשובה כאן 
מתוך האתר רעיונות על הפרשה על פי תורתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א