לבחורים ובחורות- למה ואיך בית של תורה?

אני רואה שמדברים פה הרבה על שידוכים, ועכשיו נתקלתי בפורום שמדבר על הנישואים לבן תורה או חצי עובד חצי לומד.
אני חושבת שלכמה מאיתנו (אולי גם לי) יש איזשהו פספוס בכל ה"קטע" הזה של חתונה.
אשמח לשמוע תשובה לשאלה: למה אנחנו מתחתנים? בשביל מה זה טוב?
אני מבקשת את חוות דעתכם ולא את חוות דעת המורות/ר"מים, אלא אם כן אתם חושבים ככה!
לבחורות: מה דורש מכן להיות מנהלת בית של תורה? האם את רוצה בן תורה כי זה "מה שהולך היום"? סה"כ זה נכון שמסתכלים בעין עקומה על בת ב"י שהתחתנה על חצי עובד. האם בגלל העין הזאת את נמנעת?? (ויש כאלה) מה את דורשת מבעלך בשותפות של בית של תורה?
לבחורים: מה אתם עושים בשביל לשוות לבית שלכם אופי של בית של תורה? מה אתם דורשים מהנשים שלכם בשותפות הזאת?
אשמח לשמוע תגובות.
אגב, אני לא רבנית או משהו כזה, אני רק בחורה שמעיינן אותה לדעת מה חושבים היום הבחורים והבחורות לגבי נישואין, וכן- אני כן חושבת שההשקפה שלי בנויה טוב. לי יש תשובה על השאלות ששאלתי אתכם.
אז מה את/ה חושב/ת??

_________________

יסלח לי כבודו אך איך הדוגמאות שהבאת מבהירות את העניין של חיי תורה? הם מבהירות מצוין את נסיבות החיים והצורך שלא להתפזר אבל לא תורה ולא בית של תורה.

אני זוכר בפגישות שהיה לי [לפני 7 חודשים...] רוב הבחורות היו מדקלמות ''בית של תורה'' בלי לדעת מה ועל מה באמת! תמיד שהיינו מדברים בפגישות על הקטע של ה''בית'' והבחורה התחילה למלמל ת'מנטרה ''בית של תורה''... הייתי שואל אותה בעדינות אם היא יודעת שאת השמלה שהיא לובשת עכשיו, לא בטוח שהיא תוכל לרכוש בהמשך...  ואוסף הבשמים שבנתה לעצמה במשך זמן בעזרתם האדיבה של ההורים, לא בטוח שיוכל להמשך וכו'. וכך גם אינספור זוגות הנעליים והאיפור..  ולדעתי לזה התכוין ליטאי - שהגיע הזמן להפסיק עם הסיסמואות תורה תורה, ולהתחיל להסביר את המהות האמיתית על חיים של תורה, על ערך לתורה בלי קשר עם הבעל עובד או לומד. 

ליטאי תשקיט את המצפון שלך(שכנראה אתה לא בחור ישיבה..) עם עצמך....
אין צורך לדבר שטויות בפומבי..

שוב, וואהו.
את מתבטאת בשביל כולנו :-)

בקי, את משו. באמת.
את תוקפת יפה,אבל זה מאוד עמוק, אני צריכה לכתב בכמה משפטים חומר שלוקח כמה ימים שלמים...לא יודעת איך להתחיל ואיך לגמור...

דבר אחד נסכים ודאי שיש פספוס גדול בכל מה שקשור ל"בית של תורה" ו"נישואין".
אין לי זמן והאמת גם כח להכנס *שוב* לפולמוסים הללו...

אבל בקצרצרה כן אומר- שתשימי לב שהכל משוחצן וסטיגמתי...
=כמה שעות הוא לומד ולא איך הוא לומד...
=האם הוא עובד ולא למה הוא עובד...
=מה החברה אומרת..
= איך יסתכלו עלי...

המטרה שבשלה נברא העולם זה התורה. אנחנו נבראנו בשביל המטרה הזו. לשרת אותה. לקדש אותו. לחזק אותה.
המטרה של כל יהודי היא- להתקרב להקב"ה. להשתוקק אליו. קרוב-קרוב.
איך? באיזו דרך?צורה?כמות?איכות?
צריך הוראות. צריך הדרכה. קיבלנו מתנות אינסופייות איך משתמשים בהם? כמה? מתי?
תורה. ספר הוראות. ספר חיים.

הרעיון הוא שבזוגייות יותר מתקרבים להקב"ה כי יש הדדייות ומטרה משותפת, יותר נעים וכיף להתקרב יחד, כשיש עזרה, הקשבה, תמיכה והבנה בין בני זוג...
היות והתורה היא המטרה. ותפקיד הגבר ללמוד תורה. תפקיד האישה לתמוך בבעל, בעצם לתמוך בתורה.
אין צורך לעקם פרצוף שאנחנו "מאחוריי הקלעים"... להיפך- קשה באימונים-קל בקרב! וכבר כתבתי פעם על כך שהעורף חשוב מהחזית. ושמאחוריכל גבר... וכו וכו' כל מני "רגיעות" לנשים, שלא תרגשנה מקופחות, ואני אף פעם לא הבנתי את הקיפוח...

הענין בפשטות- הכי פשטות שיש- זה שיש עולם הבא. ויש קריטריונים להגיע לשם, ואם המטרה היא תורה, אז את צריכה לדאוג שבעלך וילדייך דובקים במטרה.

תבינו כבר!!! שזה לא משנה אם הוא יושב ולומד כל היום ואיי לי מידות, זה כמו להכניס תורה בלי שבור ומצד שני אם הוא לומד חצי יום ומפרנס את משפחתו אבל כשהוא  לומד-הוא יעיל ביותר, אז זה בסדר גמור.


בית  של תורה, ובית בכלל זה מעין בית מקדש קטן...אז תגידי לי את מה זה דורש מהנשים...
מהגברים... וממה שביניהם... קודש קודשים. עבודת המידות. עמל ופרך. חינוך טהור. אהבה וטוהר. שלום ורעות. אמונה ודביקות. ובקצב של אנשים שפוחזים לנישואים כאילו מדובר בטבעת יהלום ופרחים ורודים... זה יותר נראה כמו משהו אחר לגמריי...

והשורה התחתונה-זו בחירה. אין אדם שנולד ולוקחים ממנו בחירות. הכל בחירה חופשית. אם אני בחרתי להינשא לבן תורה ולחיות בבית של תורה גם אם זה אומר להצמטצם...אז למה זה מפריע לך? למה אתה מרחם עלי? מה איכפת לך שאני לא בחו"ל כל שני וחמישי...?! איטס מיי ביזניס!

כ"כ קשה לי עם הבטוי של "מה אתה דורש מאישתך"...?
למה אישה לא יכולה לדרוש מעצמה? למה נשים לא יודעות לבד מה הן צריכות לעשות..?!
ומאוד חבל שהיום גברים הולכים עם רעמה על הראש, אבל הנשים שלהם מגלות ברכיים או הפאה מתנופפת לה עד הריצפה....הם דורשים מהן לעשות כלים ולהביא ילדים, אבל לא דורשים מה שחשוב באמת...

חבל, חבל, חבל, על תפוח שנפל... נפל רחוק מדי.... מהר סיני.

יהי רצון שנהיה חזקים, ונשרוד את העולם הזה. ונילחם.

ןננצח.


לילה טוב.

מה שאמר הבחורצ'יק שמעלי....

אתה יודע יפה שעם הסתפקות במועט ותכנון נכון אין צורך להזדקק לבריות. לא כל אחד מתאים, לא כל אחד מסוגל. אבל להגיד שהכל שטויות, זוהי בריחה עלובה.