| נשלח ב-4/2/2009 17:32 |
 |
| |
---- שירים ---- עם סתם אחת
נכון שהחיים קשים?
לכל אחד יש את הדרך שלו לפרוק מעט מין העומס ולהשתחרר קצת.
הדרך שלי היא לשיר,- לכתוב שירים
אז... למה שלא אשתף אתכם בהם?
הזמן עובר
לא מצאת מנוח
הכאב חוזר
לא נותר בי כח
להמשיך....
דמעות נושרות הן מעיני
אין מי שינגבן מפני
זולגות,
כמו במנגינה
נושרות,
אל תוך הדממה
אז למה, אף אחד לא מקשיב
שומע זעקתי ולי משיב
כי לי כואב
מתוך הלב
נשפכות לי המילים
הכל נשבר לרסיסים
יודעת שהכל זה רק נימוסים
אז תגידו כבר, תוציאו
את אשר על ליבכם
ואני, שלא כמוכם
אהיה שם בישבילכם...
אולי זה שיר קצת כבד ודיכאוני בשביל התחלה... אבל זה מה שיצא לי...
אז.. אם יש עוד משהו שרוצה להוסיף שירים הוא מוזמן בשמחה!!
ואגב,
השיר הזה לא פונה לאף אחד אז אל תפגעו ממנו או משהו...  ("ואני, שלא כמוכם")
ועוד אגב אחד,
יתכנו שגיעות כתיב בשירים אני כותבת אותם ושולחת מהר לפני שאתחרט אז...
בהנאה לכולכם!
ס.א.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2009 02:11 |
|
| |
בס"ד
חחחח......
גירף,
דלית את האשכול ממעמקי הפורום?
האשכול הזה פסה.....
יאללה נאקסט...
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 13:29 |
|
| |
הי אני חדשה כאן אבל זה נשמע מאוד טוב (אני מדברת על השירים)
כדאי שתכתבו עוד .......והרבה........!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2009 16:20 |
|
| |
בס"ד
מבריקוש,
לאן נעלמת עם השירים המדהימים שלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2009 19:09 |
|
| |
בס"ד
לבד- בים האכזבה
מחפשת- את התקווה
ללא עזרה ללא מצוף
סביבי לא נראה שום חוף
רק ים בנוף.
באופק נצבעים השמים ציבעי שקיעה
ואני את כוחותי האחרונים משקיעה
למצוא לי חוף מבטחים
בין מערבולות קשיים ומתחים.
נסחפת לפה נסחפת לשם
מנסה להחלץ לא שמה לב לזמן
שבורח...
איך העולם אותי שוכח...
תוקן על ידי 0תם_אחת ב- 19/03/2009 19:05:45
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2009 19:03 |
|
| |
בס"ד
והשיר הזה שאני שרה עכשיו
כשליבי מלא עולה הוא על גדותייו
והחיוך על שפתי
אך דמעות עומדות העייני
מכילות רגשות
את כל כאבי
ונושא הוא מילים איתנות
כשליבי השבור מלא בטענות
והכח להתמודד
ממני נעלם
וחוסני מועד
נמאס לי מכולם.
אך החיוך נשאר תלוי ועומד
כי בלעדיו הסביבה לך לא תיתן להתעודד.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2009 18:49 |
|
| |
בס"ד
שנים של כאב שעולות ברגע
שנים של פחד שהשאירו נגע
ועיינים רכות
אך בורקות.
כל דרך אפשרית ניסיתי
ותמיד הרגשתי שטעיתי.
הגיע הזמן לשוב
אך איני מוצאת אני את ביתי האהוב.
ואיי שם במחשכים, ביינות לערפילים
לי מחכים מחוכמתי מתפעלים
אך לשם לא מצאתי הדרך,
ופעם כששם הייתי הורדתי הערך.
ועכשיו,
אני שוב מנסה.
או שמה
אני מין המציאות במנוסה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2009 18:40 |
|
| |
בס"ד
היי מיש'... אל תגזימי..
להשקות אחרים...
כ"כ אין לי כח לכתוב עכשיו...
אולי עוד מעט..
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2009 15:08 |
|
| |
סתם אחת,
עוד נכון לך עתיד עשיר ומלא ניסיון!
המשיכי להשקות אחרים בכשרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 22:30 |
|
| |
וואו אחת,מדהים!
חזרת ובגדוווול!
יפה מאוד
מחכה לעוד(יצא חרוז  )
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 18:54 |
|
| |
בס"ד
להסמיק?
טוב,
ת'אמת,
מה שאני צריכה לעשות זה להודות להקב"ה.
אז,
תודה!!!!
תוקן על ידי 0תם_אחת ב- 18/03/2009 18:50:50
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 23:03 |
|
| |
נכון ביותר.. ואח"כ כותבת שהיא סתם אחת.. בטח!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 22:29 |
|
| |
את ממש כשרונית !!!!!!!!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 19:26 |
|
| |
בס"ד
את השיר הזה כתבתי באמצע הלילה.
פשוט הרגשתי שאני לא מספיקה את קצב החיים.
אז הינה הוא:
כן, אני בוכה.
יושבת בחושך ובוכה...
בוכה על דברים שאיבדתי בדרך
על כל הדברים שזלזלתי הורדתי הערך
על כל האמיתות שפסלתי על הסף
על כל הפעמים שדחפתי את האף
בוכה, למרות שזה לא יעזור
בוכה, למרות שהזמן לא יחזור
גם אם אתעקש
גם אם אבקש
(אך) טעיתי וזילזלתי
את ערך הדברים הוזלתי.
מתוך כאב,
סתם אחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 19:07 |
|
| |
בס"ד
מסתבר שזה לא השיר האחרון...
אז הינה עוד שיר.
השמש שוקעת
ואני את רסיסי אוספת
השמש לים נוגעת
ואני באחיזה רופפת.
אך אוחזת, לא עוזבת
מנסה למרות שמתאכזבת
שוב ושוב
בלב כאוב
מנסה.
מנסה,
להשלים את שהחסרתי
מנסה,
לבנות את שהרסתי
מנסה,
להעמיד את שסטרתי
מנסה,
להסתיר את שעברתי
רק מנסה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 18:11 |
|
| |
בס"ד
זה שיר פרידה שיר עצב
מקשיבה לקצב
שליווה אותי עד עכשיו.
לא שוכחת אף לרגע
מרגישה בי את הפגע
ודועכת.
והכאב,
שליוה וילווה
והלב,
שנותר לו מקווה
וכמעט נכבה
ואתה נשבע
שלעולם לא תשכח
שמלוח ליבך לא יפרח
הזיכרון
האחרון.
אוווו...
הישתחררתי...
ואתם צריכים לסבול את הפריקות האילו...
בכל מקרה,
מקווה שתאהבו
סתם אחת.
תוקן על ידי 0תם_אחת ב- 17/03/2009 18:09:10
|
|
|
|
|
