אלי לבני: אמרתי לעוזרי קדימה לעוף לי מהעיניים

בשבוע שעבר הצליח אלי לבני, אחיה של המועמדת לראשות הממשלה, לחולל סערה כשיצא ממצודת זאב בתל אביב לאחר שנפגש שם עם בנימין נתניהו, שבועיים לפני הבחירות. לבני, בן 57, נעדר גינונים פוליטיים, הבהיר גם השבוע כי הוא לא חייב דין וחשבון לאף אחד

תגיות : ציפי לבני / קדימה

בשבוע שעבר הצליח אלי לבני, אחיה של המועמדת לראשות הממשלה, לחולל סערה כשיצא ממצודת זאב בתל אביב לאחר שנפגש שם עם בנימין נתניהו, שבועיים לפני הבחירות. לבני, בן 57, נעדר גינונים פוליטיים, הבהיר גם השבוע כי הוא לא חייב דין וחשבון לאף אחד. "בטוח שניסו לנצל את זה", הוא מגיב על המארב המצולם שחיכה לו מחוץ למצודה, "אז מה קרה? לפעול בחדרי חדרים? לא חיכיתי לצלם, הוא היה שם. לא שיקרתי שם. מה חיכיתם? שאני אתנצל? לא. גמרתי להתנצל".

ציפי כועסת?
"לא דיברתי איתה, אבל אני בטוח שכן. התקשרו העוזרים שלה. בוא נגיד ככה, אחרי המשפט הראשון שלהם אמרתי להם שיעופו לי מהעיניים".

אתה קרוע מבפנים?
"בטח שאני נקרע, אני רגיש מאוד, יותר מדי רגיש".

אבל לפני הפוליטיקה לבני, אב לחמישה המתגורר במושב בית חנניה (סמוך לבנימינה) ומנהל משרד מדידות באור עקיבא, טרוד בימים אלה בעיקר בחזון ישן - הקמת רשת בתי ספר שיעניקו חינוך כמו של פעם, כמו זה שקיבל בבית הוריו, איתן ושרה לבני, לוחמי אצ"ל ואנשי חרות לשעבר - חינוך קפדני, תכנים יהודיים בצד לימודי מתמטיקה ואנגלית.

"הטענה של הורי שאותה אימצתי היא שללא מסורת ויהדות אין לנו שום זכות קיום בארץ ישראל. זה מה שחיבר אותם לארץ. מה מבדיל כיום בין הילדים שלי, שלומדים במעגן מיכאל, לילדים שלומדים בג'סר א־זרקה? גם אלה וגם אלה לא לומדים טיפת יהדות. להורים שלי זה היה הכי חשוב. כשהם הגיעו לפה כילדים הם סבלו חרפת רעב והכל למען האמונה שהמקום הזה שלנו. אם לא נשמור על המסורת, מה בעצם יבדיל אותנו מעמים אחרים? אמא שלי באה מבית דתי דתי, אבא שלה היה מחסידי גור והיה לו שטיבל (בית כנסת חסידי; נ"צ). כשהיא הלכה לבית"ר ולאצ"ל והתחילו לתת לה משימות בשבת, היא אמרה לאבא 'אני הולכת לחלל שבת', והוא אמר לה שאם זה למען ארץ ישראל אין לו שום בעיה עם זה. אצלנו בבית היה חינוך ספרטני. אמא שלי חשבה שילדים צריכים מסגרת. היום ההורים מחפשים איך לרצות את הילדים שלהם. כשבאים לבית הספר תמיד יש מכות, כל הורה עומד מאחורי הילד שלו, אין מוסר. לדעתי, החינוך של החדר היה הכי טוב - 'דרך ארץ קדמה לתורה', קודם דרך ארץ וכיבוד הורים ומורים".

לפני שנתיים שמע לבני על בית הספר למדעים ויהדות בחדרה, המלמד בשיטה דומה לזו שבה הוא דוגל. הוא נסע להתרשם, נפגש עם הרב בנצי נורדמן ומאז הם בקשר הדוק. יומיים בשבוע לבני פוקד את המקום, לומד גמרא עם התלמידים, מעורב בתכנים ומגייס תרומות. "שואלים אותי למה אני הולך לבית כנסת ומניח תפילין כל יום, ואני אומר שסבא שלי הלך ואבא שלי הלך. אצלנו בבית לא היתה הרבה מסורת. אבא גדל בבית דתי, אבל הוריד את הכיפה מרגע שעבר להתעסק בביטחון ישראל. הוא המשיך ללכת לבית כנסת בחגים והשתדל בשבתות, ואמר על אביו קדיש שלוש פעמים ביום. כך הכרתי את התפילות".

מה עם ציפי והמקורות?
"היא לא התקרבה אליהם כמוני".
בבית הספר האינטגרטיבי בחדרה, שבין השאר מספק שירותי האכלה לתלמידיו, לומדים חובשי כיפות בצד חילונים, התלמידים קמים כשהמורה נכנס ומכנים אותו בתואר המורה ולא בשמו הפרטי.
אחותך תוקפת את ש"ס ואתה הקמת מסגרת דומה למוסדות של ש"ס.
"מדעים ויהדות זה הדבר הכי רחוק מש"ס. גם לש"ס יש מפעלים כאלה ובתי ספר, אבל אצל ש"ס כשנותנים לילד שלך לאכול, אתה מרגיש שאתה חייב להם. פה אין את זה, אנחנו לא פוליטיים, לא מעניין אותנו. גם לא הכנסנו לפה עד היום אף פוליטיקאי. אם הייתי מביא את ציפי או ביבי תאמיני לי שהתורמים היו עומדים בתור, כרגע אני חתום פה על ערבויות של כמה מאות אלפי שקלים".

הפגישה עם ביבי

המפגש עם לבני חושף אדם כריזמטי, שהפוליטיקלי קורקט הוא ממנו והלאה. נוסף על כך, הוא ניחן בנוכחות מרשימה, בקול בריטון עמוק ובקוליות לא מתאמצת שכוללת משקפי שמש, חליפה שחורה ושיער כסוף. הוא האח האמצעי במשפחת לבני, בין שתי בנות. רחל, המבוגרת ממנו בשש שנים ("הצדיקה האמיתית בינינו"), היא ספרנית בספרייה העירונית בראשון לציון שסיימה קריירה כעובדת סוציאלית, וציפי, אחותו הקטנה הצעירה ממנו בשלוש שנים, המשיכה בדרכו הפוליטית של האב שכיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד.
"הורי", מקריינת לבני בתשדיר הבחירות של קדימה, "היו לוחמי אצ"ל, זה כתוב על קברם וזה ליווה אותם כל חייהם... אבי, קצין המבצעים של האצ"ל, פיקד על פריצת כלא עכו. אמי ישבה בכלא בית לחם, עמדו לנתח אותה והיא קפצה בחלוק מהקומה השנייה וברחה... אני זוכרת שבזמן הסכמי קמפ דיוויד אבא שקל להצביע נגד. דיברתי איתו והיה לי קשה מאוד להבין איך הוא יכול להצביע נגד שלום, אז הוא נמנע...".

למחרת התשדיר הגיב אחיה בראיון לגלי צה"ל: "אני בעד להניח למי שהלך לעולמו, ולא להשתמש בשמו לצרכים בנאליים כמו פוליטיקה ובחירות. תנו להם לעלות לעולם שכולו טוב".

לבני מספר כי התגובה באה לאחר טלפונים זועמים שקיבל מחברי אצ"ל ותיקים שהתקשרו כדי להעמיד את הדברים על דיוקם. "אחרי תשדיר הבחירות שציפי דיברה על הבית והמשפחה", הוא מספר, "התקשרו אלי חברים של אבי מתנועת החרות ומהאצ"ל שטענו שיצחק שמיר שיכנע את אבא להימנע ולא ציפי, ושמיר אמר לו 'איתן, בוא תצביע נמנע כמוני, שלא ייצא שאני ככה ואתה ככה', אז אמרתי לכולם - לעיתונאים, לחברים של ההורים שאומרים שציפי כן אמרה או לא אמרה אמת וגם לציפי - זכותי, תרדו מאבא ואמא, תנו להם לעלות לעולם שכולו טוב".

כשאני משמיעה ללבני בפעם הראשונה את התשדיר במלואו הוא מתקומם: "מכל הדברים שהיא מספרת על ההורים, הסכם השלום הזה זה מה שחשוב? גם ככה אם הוא היה מצביע נגד זה היה עובר, כי אף אחד לא התנגד. זה מה שחשוב על אבא שלי? זה הדבר הכי פחות חשוב שהוא עשה בחייו, להצביע בעד או נגד".

ידעת שהוא נמנע מההצבעה?
"במקרה הייתי אז במילואים. למי זה הזיז?".
אבל דווקא בשעה כזו, כשאחותך נלחמת על מקומה וזקוקה לעזרתך, אתה יוצא נגדה?
"איזה עזרה? יש קרע. העזרה שהיא היתה צריכה עכשיו היא שאני אשתוק, אבל שאני אשב בשקט? בהמנון של בית"ר יש שורה שאומרת 'שקט הוא רפש'".

הפגישה עם נתניהו במצודה, שבועיים לפני בחירות, היתה הכרחית? הרי ידעת שזה עלול לפגוע בה.
"אני נפגש עם ביבי אחת לכמה חודשים. בשנה האחרונה היו לנו שתי פגישות במצודה. את שאר הפגישות אנחנו מקיימים באזור שלי, כי הוא נמצא בסופי שבוע בקיסריה. את הפגישה הזו אני בכלל ביקשתי כשהתחילו לדבר על רשת הביטחון בעקבות המשבר הכלכלי, ואז בא המבצע בעזה והיא נדחתה. באתי למצודה ביום שני, ישבנו ודיברנו שעה וחצי, על הכל חוץ מקמפיינים. אני לא מחפש איזה תפקיד. כשעזבתי את קדימה עשו מזה כאילו אני הולך נגד אחותי. בכל משפחה יכול להיות אח אחד רע ואח אחד רוצח, אז אם אני הרוצח, מה אעשה? בסדר, שיהיה".

למחרת הפגישה פורסם שאתה עומד בראש מערך המתנדבים של הליכוד.
"תפסיקי. המערכת עובדת ללא נוכחותי, אני יושב שם בישיבות. קראתי על כך בעיתון, אין לי כתב מינוי. בפגישה עם ביבי לא דיברו איתי על זה. יושב שם בן אדם מבריק, עמית פלור, טייס מסוק קרב, שמנהל את זה לעילא ולעילא, והוא מתייעץ איתי, שותים קפה יחד. אני לא יושב שם כל היום. אני תומך ליכוד, מה הסיפור? מה את רוצה, שאני אעשה אסטרטגיות עשרה ימים לפני הבחירות?".
כך או כך, ביום שלישי כבר הספיק לבני לפקוד את כנס ההשקה של הליכוד בירושלים, לאחר שניחם את משפחת רביץ, ברביעי נסע עם מנכ"ל הליכוד גדי אריאלי לסיור בדרום, מקרית מלאכי לדימונה, שנמשך עד הלילה וביום חמישי בצהריים פקד שוב את המצודה.

שאובמה יחליט

לבני ליווה את אחותו כשפרשה לקדימה, ולאחר מלחמת לבנון השנייה חזר לליכוד כשהוא גורר אחריו הד תקשורתי, לאחר שהעז לצאת נגד המועמדת לראשות הממשלה. אבל בפריימריז האחרונים בקדימה הוא נרתם לעזרתה. "פקדתי בעיקר ערבים, כמה מאות. אמרתי שערבים לא יתפקדו לליכוד, אז שיצביעו לה", הוא כמעט מתנצל, "יש לי חברים בכל כפר בגליל. תראי בטוקבקים משבוע שעבר, רוב התומכים שלי זה ערבים מהגליל ומהמשולש וכולם כותבים שהם מכירים אותי. באור עקיבא פקדתי לה כמה מאות חברי מפלגת העבודה לשעבר".

למה בעצם ליכוד ולא קדימה?
"אריק שרון והנהגת קדימה הבטיחו לי פוליטיקה נקייה. אחרי מלחמת לבנון השנייה, כשפרץ מונה לשר ביטחון ופרשת הירשזון התפוצצה, אמרתי שזו לא פוליטיקה נקייה, זו פוליטיקה שיותר גרועה מהפוליטיקה של הליכוד. במלחמת לבנון לא היה ניהול כושל, היה ניהול שערורייתי. הייתי קצין אג"מ אוגדה והשתחררתי בדרגת סגן אלוף. המילואים האחרונים שלי היו בהתנתקות, שם הכל תיקתק. הטענה העיקרית שלי היא ששנתיים אימנו את הצבא להתנתק, לא להילחם. הוויכוח של אולמרט עם המפא"יניקים שבאו בטענות על ניהול המלחמה היה כי לא נתנו להם להילחם, הם לא קיבלו משימות ולא היה ניהול. האירוע ליד כפר גלעדי, שבו נהרגו 12 חיילים, היה הקש ששבר את גב הגמל. שלחו חבר'ה מפלוגת מפקדה שהפלאפונים שלהם היו פתוחים, והם ספגו שתי רקטות. אין ערך לחיי אדם. כל המלחמה הזו היתה שכונה. בשביל לעבור מפלגה לא צריך הרבה מעבר לזה".

איך אחותך הגיבה בשעתו?
"כמו עכשיו. גדלנו במשפחה דמוקרטית, ישבנו ודיברנו שיחה אישית, ארוכה מאוד".
למה דווקא ביבי?
"זה לא ביבי או ציפי, זה קדימה או הליכוד. הליכוד מבחינתי זו דרך שהיתה עוד בתנועת החרות והמשיכה. הרבה אנשים סטו ממנה ועזבו אותה. קדימה, מבחינתי, זו לא הדרך שלי. אנשים אומרים 'אבל אחותך'. מבחינתי זו דרך, אבל גם אנשים. בליכוד יש את בני בגין ואת דן מרידור שאני מעריך מאוד, אנשים שלא דבק בהם רבב. אגב, כשבני חזר לליכוד הוא אמר לי 'אלי, אתה לא אומר מילה רעה, תתחבא, שלא יזכרו שאתה בליכוד'. אמרתי לו, 'אבל זה נגדך'. אז תראי כמה הוא ישר - הוא אמר לי 'אני אומר לך, אם היא תפסיד על 500 קולות כל העם יאשים אותך, תהיה האח הרע'. אבל עכשיו יש פער של בין חמישה לעשרה מנדטים. בגלל זה לא היה לי אכפת שזה ייצא בטלוויזיה. אם היו 500 קולות בסקרים, לא הייתי מסתכן בלהיפגש עם ביבי".
האנשים בקדימה לא מספיק טובים בעיניך?
"בשולחן ערוך אומר רבי ירמיה בר אבא: 'ארבע כתות של אנשים לא יראו פני שכינה: כת השקרים, כת החנפים, כת הלצים וכת דוברי לשון הרע'. כך אני מגדיר את האנשים בקדימה סביב ציפי. יש שם בלי סוף מכל הכתות. מקומי לא איתם, מה אני אעשה".
מפריע לך שביבי מותקף בקמפיינים?
"אני בכלל נגד קמפיינים שליליים. 'לא תלך רכיל בעמך'. לפני שבועיים שמעתי את ראש צוות התגובות של קדימה, אדון יואל חסון, אומר 'אם ביבי ינצח לא תהיה לו שפה משותפת עם אובמה, זה קרע עם האמריקאים'. אמרתי לעצמי 'וואללה, שיבטלו את הבחירות ושאובמה יחליט מי יהיה ראש ממשלה'. נשארנו לגמרי בלי גאווה לאומית. זה קומם אותי בצורה בלתי רגילה. זה הזכיר לי את הימים השחורים, שמפא"י ומפלגת העבודה איימו לפני כל מערכת בחירות שאם בגין יעלה לשלטון נלך למלחמה שיכולה להיגמר בהשמדת מדינת ישראל. לפני 77' אמרו על בגין שעם קרטר הוא בכלל לא יצליח לדבר. בגין נסע לקרטר, ישב איתו כמה שעות ואמר 'למה יש לכם טענות, היתה בינינו כימיה'. אחרי חודש סאדאת הודיע שהוא בא וככה נוצר הסכם השלום, מה שכל אלה שניסו להפחיד אותנו לא הצליחו לעשות".
בעת ביקור באנגליה לפני שבועיים שמע לבני את ג'ראלד קאופמן, חבר פרלמנט יהודי אורתודוקסי, שמתח מעל בימת הפרלמנט ביקורת על אביו. "שרת החוץ הישראלית", אמר, "מכריזה שישראל לא תתמודד עם חמאס, אך אביה היה טרוריסט שלקח חלק בפיצוץ מלון המלך דוד שבו נהרגו 91 חפים מפשע".

"זה הכעיס אותי שמשווים בכלל. חיכיתי לתגובה ממשרד החוץ. ציפיתי שמשרד החוץ יגיב ויזכיר שהאצ"ל שלח מכתב אזהרה לפני הפיצוץ ושבמלון המלך דוד ישב מטה צבאי, לא אזרחים חפים מפשע. אבל כלום, לא הגיבו".

בצל המצודה

איתן לבני, אבא של אלי, ציפי ורחל, שירת כמפקד המבצעים של האצ"ל והיה אחראי על שורה של פעולות, ובהן ההתקפה על תחנת הרכבת בלוד ופיצוץ תחנת הרכבת באשדוד, שהוביל למאסרו בכלא עכו. אחר כך היה חבר בתנועת החרות והליכוד, וכיהן כחבר כנסת בשנים 1984-1973. גם האם שרה היתה פעילה באצ"ל ונשלחה למאסר בכלא נשים בבית לחם. "היינו יושבים פעורי פה מול הסיפורים שלה. אלה לא סיפורי כיפה אדומה, אלה סיפורים אותנטיים. גם אבא שלי גילגל את כל המבצעים הגדולים, פוצץ מטוסים בלוד, פיקד על פריצת כלא עכו מבפנים וניהל את ההתקפה על רכבת הכסף הבריטית, שהעבירה מדי חודש עשרות אלפי לירות".

כשנולדו הילדים הפעילו האב ואחיו בית מלאכה למחרטות, ומאוחר יותר הקים איתן עם הסב מפעל לייצור עמילן. בשעות העבודה ואחריהן היה מתרוצץ לגייס תרומות לאלמנות וליתומי האצ"ל והלח"י שהמדינה לא הכירה בהם. "כמעט לא ראינו את אבא", אומר לבני.
הם גדלו בצפון הישן של תל אביב, בסביבה פוליטית די עוינת. "היינו צריכים להתנצל כילדים על דיר יאסין, והמורות ששירתו בהגנה היו מתנכלות לנו. מאחר שגדלנו על האמרה 'שקט הוא רפש', אמרנו שמה שההורים שלנו עשו היה הדבר הנכון לעשות. אגב, כשאמי רצתה לנוח ממני, היא היתה שולחת אותי עם אבא לישיבות במצודה והייתי יושב שם בחוץ ומחכה".

בשנת 86', כשאביו חלה, העתיק לבני את משרדו למצודת זאב וישב שם עד 98', סמוך למשרד עורכי הדין של ציפי בקומה החמישית. "זה היה ממש בית בשבילי", הוא אומר. משנת 84' ישב אביו בקומה ה־12 בבניין ברחוב קינג ג'ורג' 38, הקומה שבה ממוקמים היום המשרדים של נתניהו. "כשהייתי שם ביום שני שעבר חשבתי לעצמי 'פה היה החדר של אבא'. הוא היה יושב פה, מקבל אנשים".
מתגעגע?
"כן, הכל אז היה טוב יותר. היו יותר אנשים כמו ההורים שלי".
מתי החלה ההסתאבות בפוליטיקה?
"ב־77', כשהתחילו עם הפריימריז, התחילה ההסתאבות. לפני שהיו פריימריז היתה ועדה מסדרת - זקני התנועה, שהיו קובעים מי יהיה ברשימה. לפני כמה זמן ישבתי עם יחיאל קדישאי, שהיה הרל"ש של בגין, והוא אמר לי 'אלי, כשאני הייתי עם מנחם בגין, בכל הלשכה היינו חמישה־שישה אנשים. לך תראה כמה עוזרים יש היום. אתה צריך לעבור 100 עוזרים כדי להגיע למזכיר הממשלה'. וכל עוזר צריך שכר ואוטו, ויש עוזרים של עוזרים, זה יוצר סיאוב. הרבה מחזיקים עוזרים כדי שיתפקדו להם לפריימריז וזה התפקיד היחיד שלהם. גם אצל אחותי, שתהיה בריאה, יש כאלה עוזרים שמשמרים את הדמות הפוליטית בקרב המתפקדים, ואז יש גם תקציב של הקשר עם הבוחר. מה זו השטות הזו? אנחנו אידיוטים? הרי קונים לפ־טופים ומכונות קפה עם זה, הכל מסואב".

http://www.politico.co.il/article.asp?rId=1219

_________________