חידה לטו בשבט

מי זוכר?

ההקשר הוא ... רנססנס =טו בשבט ?

צענע
לבקשתך
... מסמנות דילוג מחמת עצלות
<המפנה שהתחולל בתקופת הרנסנס היה בלתי נמנע בעליל מבחינה היסטורית. ימי היניים הגיעו (התקופה הקודמת הגיעה) לסיומה הטבעי מחמת תשישות, לאחר שטבעו הגשמי של האדם דוכא בעריצות בלתי נסבלת לטובת טבעו הרוחני, אבל אז פנינו עורף לרוח ואימצנו את החומרי בלהט מופרז ובלתי מוצדק. דרך מחשבה זו ... השתיתה  את כל החברה על הנטיה המסוכנת לסגוד לאדם ולצרכיו החומריים. כל הדברים, פרט לרווחה פיזית, ... נותרו מחוץ למוקד עניינן של מערכות המדינה והחברה ...

העולם הגיע לנקודת מפנה מהותית בתולדותיו, שהנה משמעותית לא פחות מזו שבישרה על תום ימי הביניים ותחילת הרנסנס .מפנה זה יתבע מאתנו גאות רוחנית. נצטרך להתרומם לגבהים חדשים של חזון, לרמה חדשה של חיים שלא תהא כרוכה בניאוץ טבענו הגשמי כפי שקרה בימי הביניים, אבל - וזה חשוב יותר - גם לא ברמיסת ישותנו הרוחנית, כפי שאירע בעידן המודרני
התעלות זו כמוה כטיפוס אל השלב האנושי הבא. לאיש על פני האדמה לא נותרה עוד דרך פרט לזו - למעלה.>

מעניןן לקרוא את כל המאמר, את מה שהתאמת התחזיותיו ומה שלא, ובפרט מה שכתב על מלחמת ויטנאם.

בעקבות בובר שהובא כאן, הרי חלק ממאמר פיוטי משהו שכתבתי לט"ו בשבט:

ד. ט. סוזוקי, מלומד זן יפני ידוע שעוסק בהעברת תרבות המזרח לאנשי המערב (היהודי-הלני-נוצרי), מדגים את ההבדל בין העולם המערבי לעולם המזרח על ידי שני שירים, שהם לכאורה דומים ומבטאים חוויה דומה, ובכל זאת הם שונים מן השורש (תרתי משמע):

פתרון חידת האילן:

מרטין בובר,מחבר הספר :אני-אתה.

"בקטע זה האילן עומד בזיקה בלתי אמצעית אל האדם ולוחש לו דבר על חייו. (גם האדם, אגב, העומד בדיאלוג אמיתי לוחש דבר לעץ) אין מדובר פה בהסתכלות פיוטית, ואף לא באמפתיה רגשית (לו העומד בדיאלוג עימו היה אדם) מדובר ב"דיאלוג" שהוא מעבר לרגשות ולשכל"

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A8

לבעל בעמיו:
תודה על שהבאת את הפתרון אבל האם אתה יכול להשלים גם את החסר (שכתבת בנקודות )וכך נדע לאיזה תקופה מרמזים דבריו.תודה מראש.

הציטוט הוא מנאום שסולז'יצין נשא בפני בוגרי הרווארד ב 1978. הנאום פורסם בגליון האחרון של תכלת, גליון 34.

אני לא רוצה להתגאות ביכולת החיפוש שלי בגוגל.