"שבעת ימים בשמחה גדולה"
(דה"ב ל, כא)
רישומי הוד והדר בקרית מלך רב
מעת שמחת נישואי כ"ק האדמו"ר מסאטמאר שליט"א
עב"ג נכדת כ"ק מרן אדמו"ר בעל "אמרי חיים" זי"ע
בת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
סיון תשכ"ו
*
מוגשים בפרסום ראשון
לרגל שמחת נשואי נינות כ"ק רבינו שליט"א
הר"ר שלמה (בר"מ) קליין
היה זה בקיץ תשכ"ה, וכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נסע לארה"ב להשתתף בשמחת נישואי הרה"ג ר' פנחס שלום הגר שליט"א בן אחיו כ"ק אדמו"ר שליט"א ממאנסי. באותו פרק, דיבר הרה"ח ר' בן-ציון טאבאק ז"ל נכבדות לפני כ"ק מרן שליט"א הצעת שידוך לבתו המושלמת הרבנית מסאטמאר תליט"א, את כ"ק האדמו"ר מסאטמאר שליט"א בן הגה"צ רבי משה טייטלבוים זצוק"ל שכיהן אז כאב"ד ק"ק "עצי חיים" דסיגעט ובנו של הרה"ק בעל "עצי חיים" מסיגעט זצוק"ל, אשר נודע לימים כאדמו"ר בעל "ברך משה" מסאטמאר.
מתוך חביבותו המפורסמת לתורה ועמליה, הרי מיד בשמעו על ההצעה שהוא מתמיד בתורה יומם וליל, חריף ובקי טובא ולן באהלה של תורה והלכה, ביקש מיד לראות במה המדובר. לשם כך הלך רבינו שליט"א לבקר בביתו של האדמו"ר בעל "ברך משה זצ"ל, אשר הציג תחילה את בניו החשובים. אח"כ התפתחה השיחה במילי דאגדתא, הפליא הבחור רבי אהרן להסביר בטוב טעם ודעת כמה קטעים בספה"ק "אור החיים" על פרשת השבוע. לכ"ק רבינו שליט"א - שספרי האוהחה"ק חביבים אצלו במיוחד - היה הדבר בגדר חידוש, והתפעל מאוד מכך שבחור ידע על בוריים את דברי האוהחה"ק על הפרשה, והבין כי מד' יצא הדבר לקדם את ענין השידוך. השיחה התפתחה בסוגיות דשמעתתא, במסכתות הש"ס ועניני הלכה בשו"ע, וגם כאן הראה הבחור את רב חילו בידיעה והבנה בעיון ובעמקות, ועפ"ז גמר רבינו שליט"א אומר להשתדל בכדי לזכות בו לחתן לבתו.
בחלוף הימים, שלח רבינו שליט"א את הרה"ח מוה"ר יוסף בוקסבוים ז"ל ואת הגה"ח מוה"ר יעקב רוזנברג ז"ל, לפעול בדבר. המחותן האדמו"ר בעל "ברך משה" זצוק"ל חפץ מאד לזכות להשיא את בנו לבת ת"ח - כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, ודבר השידוך הלך והתקדם.
מספר הרה"ח ר' גרשון בנציון פרידמן הי"ו: זכיתי להיות בעל האכסניה של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א כאשר התגוררתי בארה"ב בין השנים תשכ"ב-תשכ"ז, בהיותי אז מנהל משרד מוסדותינו הק'. זכורני את אותה ש"ק בה שהה כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בארה"ב, את התפילות הלוהטות ואת עריכת השולחנות, כשבכל פעם ששב מעבודת הקודש של התפילות ועריכת השולה"ט, היה עליו להחליף את בגדיו מרוב הזיעה שהיתה ספוגה בהם, מגודל ההתלהבות בעת עבודת הק'.
באותו ליל ש"ק, לאחר עריכת השולה"ט, קרא כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א להרה"ח ר' בן ציון טאבאק ז"ל שיעלה לביתי, שם ישבו בצוותא עד אור הבוקר. בין הדברים דיברו ע"ד הצעת השידוך. הרה"ח ר' בן ציון ז"ל, בהתלהבותו המפורסמת לכל קדשי בית ויזניץ, נענה ואמר שהוא מבטיח לכ"ק מרן שליט"א שבאחריותו יקום השידוך ויהיה בעז"ה.
ממשיך ר' גרשון בן ציון: שמחה רבה אפפה את כ"ק רבינו שליט"א כשר' בן-ציון ז"ל בא לבשר שהשידוך אכן מתקדם והולך. רבינו שליט"א הרעיף עליו ברכות מלא חפניים והודה לו בכל לב שוב ושוב על הבשורה הטובה, והפליג בדברי שבח והוקרה על הכרת הטוב שחייב לו על כך.
הרה"ח ר' בנציון טובק היה מספר שהרה"ק ה"ברך משה" אף אמר כי הוא מקבל על עצמו להביא הסכמה וברכה לשידוך מדודו הרה"ק בעל ה"ויואל משה" מסאטמר זצוק"ל.
מכאן התגלגלו הדברים במהירות, וכבר ביום השני נפגש כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א עם מחותנו האדמו"ר בעל "ברך משה" לשיחה מסכמת, ונמנו וגמרו להמשיך בקידום הענין כעבור ירח האיתנים של שנת תשכ"ו.
ענבי הגפן בענבי הגפן
עם צאת חודש תשרי תשכ"ו, החלו בהנהלת המוסדות בתכנון מסע כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לאירופה, לעריכת מגביות עבור המוסדות הק'. רבינו שליט"א ביקש לעשות בין המסעות הפוגה בת כמה ימים לצורך ענין פרטי, כשכוונתו לסיים את התקשרות בית וויזניץ וסיגעט בעיר ציריך שבשווייץ (מצו"ב מכתב מהנהלת המוסדות אל הרה"ח ר' חיים מאיר פוקס ז"ל מלונדון, בדבר תוכניות המסע של רבינו שליט"א).
כעבור ימי החנוכה, המריא כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לאירופה, כשאליו מתלווה הרה"ח ר' ברוך צבי (הערשיל) רוזנברג ז"ל, ואתו א"ח הרבנית הצ' מרת לאה אסתר ע"ה ובתם הרבנית מסאטמער שליט"א.
כ"ק רבינו שליט"א פנה לפעול למען המוסדות תוך שעורך מסעותיו מהכא להתם, באנטווערפן, בלונדון ובשווייץ. בכל שב"ק ערך את שולחנו הטהור ברוב עם, ועורר בין השאר ע"ד החזקת מוסדותינו הק' שבארה"ק.
עם קביעת מועד לגמר השידוך ליום ה' פרשת בא, הגיע כ"ק האדמו"ר מסאטמער בעל "ברך משה" זצוק"ל לעיר לונדון, עם בנו החתן וזוג' הרבנית שתליט"א, הוא התאכסן בביתו של הרבני החסיד ר' יצחק באב"ד שליט"א. לקראת ה"ווארט" התכנסו כולם בביתו של הרה"ח ר' חיים משה פלדמן שליט"א - שם התאכסן כ"ק מרן שליט"א - למסיבת "לחיים" צנועה בהשתתפות חשובי חסידי ויזניץ שבעיר. המסובים שוררו בשבח והודי' להשי"ת שהגיענו עד הלום, לראות בקשרי שידוכין בין חצרות ויזניץ לסיגעט באהבה אחווה שלום ורעות.
באחד הימים שלאחר-מכן, התאספו ובאו כל אנשי שלומנו שבעיר, חסידים ואוהדים, לביהמ"ד דחסידי וויזניץ שברח' קאלבערג, למסיבת "ווארט" מרכזית בראשות כ"ק רבינו שליט"א, ונתנו ידידים זמירות שירות ותשבחות בקול צהלה ורנה על השמחה שבחצר המלכות, אירוסי נכדת כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע בת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
בימים הבאים שבו כולם למקומות מושבותיהם, כ"ק האדמו"ר ה"ברך משה" זצוק"ל חזר לביתו שבבארא-פארק, כשהוא מבשר צדק בקהל רב בשמחה גלויה על שזכה לארס את בנו לבת תלמיד חכם כמבואר בחז"ל. כ"ק רבינו שליט"א סיים את מסעו לטובת המוסדות כשהוא ממשיך מלונדון לוויען, ואח"כ הגיע צלחה לקרית מלך רב, כשקהל אנ"ש מביעים ברכת מז"ט ואיחולים לבביים על שידוכי הבת.
חודשי החורף חלפו עברו, ומועד החתונה נקבע ליום רביעי בשבת פר' שלח כ"א בסיון תשכ"ו, בשעה טובה ומוצלחת, כשבתוך הזמן מתנהלים חליפות מכתבים בין המחותנים לקביעת מקום החתונה ושאר הענינים, כדי לסדר הכל על צד היותר טוב.
ההכנות לחתונה
כחודש ימים לפני החתונה נכנסו ההכנות לשלב המעשה, בחצר התלמוד תורה (כיום רח' אברהם בן דוד) הוכשר השטח לסעודת החתונה, משאיות מלאות חול הגיעו בזה אחר זה, שטחו עפר על כל הבקעה ויישרו את השטח. כמו"כ הוכשר שטח החופה ברח' גבעת פנחס, מול ביהמ"ד "בית הלל". העסקנים והסדרנים נקבעו כולם בסדר ובמשטר נכון תחת פיקוחם והכוונתם של הרה"ק ר' יצחק אייזיק אדלר ז"ל והרה"ח ר' יהושע וורטהיימר ז"ל, כאשר היתה באמנה אתם משמחות הנישואין בעבר (נישואי כ"ק האדמורי"ם מסלונים, מסקווירא, מבעלזא, הרה"צ מוהר"י שליט"א, ועוד).
כ"ק רבינו שליט"א הקדיש מזמנו היקר וטרח להזמין את הרבנים והמכובדים, אם במכתבים אישיים ואם בהזמנות טלפוניות, אולם בשאר סידורי החתונה לא התערב ולא התעניין, והמשיך את עבודתו הק' בהרבצת השיעורים לבחורים ולבעה"ב תמידין כסדרן, כשהוא סומך ידו על העסקנים המסורים שבוודאי יעשו ויפעלו להכין את הכל כמיטב כשרונותיהם.
מספר הר"ר יצחק אייזיק רוזנברג הי"ו: הייתי אז נער צעיר, כשביקשני אבי [הרה"ח ר' הערשיל] ז"ל לעמוד לעזר לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בביצוע הטלפונים. במשך כמה ימים הגיע כ"ק רבינו שליט"א בשעות הצהריים למשרד המוסדות (שהיה סגור לקהל בשעות אלה), בידו כרך גמרא קטן ורשימת מספרי טלפון, והורה לי להתקשר למספרים מסוימים של רבנים ומכובדים, ולשאול אם הנמענים בבית. אם היו בבית, הייתי מעביר את הטלפון לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, ומרן שליט"א הזמינם לשמחת החתונה. מיד בסיום שיחה שקע מרן שליט"א בלימוד גמרא, עד שהגשתי לפניו את הטלפון לשיחה נוספת, וכך בסדר זה התנהלו השיחות.
בשב"ק פרשת בהעלותך, התקיימה בבארא-פארק שבת ה"אויף-רוף". החתן עלה לתורה בבית מדרשו של אביו הגה"צ מסיגעט זצ"ל, ובמוצאי השבת התקיימה שם מסיבת "פאר-שפיל" בששון ובשמחה, בהשתתפות אדמו"רי ורבני העיר. לאחר השבת, נסעו המחותן והחתן אל דודם הרה"ק בעל "ויואל משה" מסאטמר זצוק"ל, והתברכו מפ"ק בברכות לרוב, לבנין עדי עד ולדורות ישרים ומבורכים. כמו"כ שיגר מכתב ברכה מיוחד בכתי"ק לכ"ק מרן אדמו"ר זי"ע וליבלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א עם ברכת מזל טוב לאמר: "והשי"ת יעזור שהזיווג יעלה יפה לבנין עדי עד ותזכו לרב עונג ונחת מזוג הזה ומכיו"ח..." (ראה צילום).
העליה לציון הק' וסעודת העניים
ביום השני ח"י בסיון, יצא רבינו זצ"ל עם הכלה ובני המשפחה אל ציון רבינו הס"ק בעל "אהבת ישראל" זי"ע, להעתיר בתפילה ולהזמין את השושבינין מהעולם העליון, כנהוג. רבינו זי"ע שם את ידו הק' על ראש הכלה, והאציל עליה ברכות קודש בתפילה חרישית לבורא עולם.
בשעות הצהריים, התקיימה סעודת עניים לעשרות נשברי לב, בארגונו של החסיד הנודע גבאי הצדקה מוה"ר דוד לייב שווארץ זצ"ל, שהיה דואג מבעוד מועד להזמינם ולהביאם. בראש השולחן היסב כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע חבוש בקאלפיק, לימינו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, ועשרות עניים מסובים לפניהם. רבינו זי"ע שרוי היה בשמחה רבה ועודד את הקהל לשיר ולשבח, באמרו כמה פעמים באמצע המסיבה: "ווער ס'איז מיר משמח, קויפט זיך אין מיר אַ מצוה!" וכן הוסיף ואמר: "איהר ווייסט נישט וואס פאר אַ מצוה איר קויפט אייך איין ווען איר זענט מיר משמח!" [אינכם יודעים איזו מצוה הנכם רוכשים לעצמכם כשאתם שמחים אותי]. וביקש שוב ושוב: איך וויל מ'זאל מיך משמח זיין, איך דארף שמחה, שמחה נוטריקון מזמור שיר חנוכת הבית, שעי"ז יתקרב הגאולה.
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א חילק את המנות לעניים, ואילו כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע חילק להם הכסף, תוך כדי שפיו ממלל: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה..."
באמצע הסעודה קם אחד מהעניים, והחל לברך בקול רם את מרן אדמו"ר זי"ע. רבינו זי"ע הקשיב לדבריו בתשומת לב, ואח"כ נענה ואמר לסובבים: "אז איינער זאגט עפעס, אפילו מ'פארשטייט נישט, אין מ'גיט אַ שמייכל, דאס איז אַ הכנסת אורחים, גמילות חסדים, מ'איז יענעם מחיה, ס' איז נישט קיין קליינעקייט.." [אם אדם אומר דבר מה, אף שאין מבינים אותו, ומחייכים לשמע דבריו, הרי זוהי הכנסת אורחים; גמילות חסדים, מחיים את הזולת, אין זה דבר של מה בכך]. כך לימד רבינו זי"ע את הקהל אורח חיים והדרכה ישרה על מעלת אהבת ישראל וכבוד הזולת (כ"ז מס' "אור החמה" - כתבי התלמידים).
לקראת סיום המסיבה הקריא הרה"ח ר' דב בעריל וולצר ז"ל את הנוסח הקבוע - "אַ גאנץ שיינע מזל טוב...", כשבזה אחר זה מתכבדים נכבדי הקהל בשירת ניגונים ותרומת כסף לצדקה, כנהוג.
קבלת הפנים
הגיע עת דודים. ביום ג' שלפני יום החתונה, בשעות הערב, הגיעו מארה"ב המחותנים כ"ק האדמו"ר בעל "ברך משה" והרבנית, בנם החתן שליט"א ואחיו הבחורים. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נסע עם תלמידי ישיבה"ק ונכבדי קהילתנו הק' לשדה התעופה שבלוד לקבל את פניהם. בכבוד ובשמחה, בקול צהלה ורינה קידם הקהל את פני המחותן והחתן וכל הפמליה. תחילה התוועד רבינו שליט"א עימם בחדר סמוך, לברכת שלומים באהבה אחוה וריעות, ואח"כ יצאו אל הקהל שהמתין בחוץ.
בבואם אל בית מרן רבינו זצ"ל, קיבל את פניהם באהבה ובשמחה גדולה. הגה"צ מסיגעט בחר להתאכסן בעיר בני-ברק אצל אחד מידידיו מיוצאי סיגעט ה"ה הרה"ח ר' מאיר יונגער ז"ל (ברח' רבי עקיבא), לשם נשלחו קבוצה מתלמידי ישיבה"ק לקשט את הבית והרחוב הסמוך בנורות צבעוניות בכבוד ובפאר, להביע רגשי הערכה והערצה על שזכה להשתדך עם בית וויזניץ.
בראות האדמו"ר בעל "ברך משה" את כל הכבוד והיקר, לא הפסיק מלהביע את התפעלותו, באמרו לכל שלא פילל ולא מילל לכך, וציין לשבח שחסידי ויזניץ משופעים באהבת ישראל צרופה להוקיר ולכבד את הזולת בכל לב ונפש, אשרי העם שככה לו.
לבקשת המחותן לא התקיימה שמחת "חתן מאהל", כמובן שכ"ק רבינו זי"ע ויבלחט"א כ"ק רבינו שליט"א נענו מיד לבקשתו, כבשמחות הקודמות. עוד ביקש המחותן, שבהזדמנות של שמחה זו, ישכחו את העבר מחילוקי הדעות שהיו בין חצרות וויזניץ וסיגעט (יצויין, שבאחד מכתבי העת של אותם ימים, פירסם הסופר ר' יצחק אלפסי הי"ו מאמר בענין זה, כשהוא מדגיש ש"עתה משנשתדכו בית ויזניץ ובית סיגעט, נסתיים הויכוח ותמה המחלוקת, ועבדו רבנן שלמא במתיבתא דארעא ובמתיבתא דרקיעא". ר' יצחק הביא את המאמר לרבינו זי"ע לעיון, והדבר היסבו לו נחת רוח מרובה).
החתונה
אתא ובא יום החופה, כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע לא הרגיש בשלימות הבריאות באלו הימים, ובכל זאת התחזק להתאמץ וליטול חלק בראש השמחה, כשלבבות החסידים הומים וגועשים ברוב רגש ושמחה שזכו להגיע הלום, לראות בהשתתפותו המלאה של הרבי במשך כל השמחה.
עם תום ה"קבלת פנים" שלפני החופה צעדו כולם בסך לעבר מקום החופה שהוכשר בשטח שברח' גבעת פנחס, מול ביהמ"ד בית הלל. כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע צעד אל החופה אחוז שרעפי קודש נתמך בידי המלווים, ופיזם לעצמו ניגון חרישי בדחילו ורחימו. מרן זי"ע נתכבד בסידור הקידושין, בקריאת הכתובה נתכבד גיסו של האדמו"ר ה"ברך משה" הרה"ג רבי יהודה איזיקסון זצ"ל מלוס-אנג'לס, ובשבע הברכות נתכבדו אבי החתן האדמו"ר בעל "ברך משה", ואבי הכלה יבלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
סעודת החתונה נערכה כאמור בשטח שע"י התלמוד תורה, שם הסבו מאות חסידים כשבראשם כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע וגדולי הדור, רבנים ואדמורי"ם, שהגיעו בזה אחר זה לקחת חבל בשמחה ולאחל ברכת מז"ט. הקהל הרב שגדש את המקום, חסידים ואנשי מעשה, זקנים ונערים, עלצו ושמחו משך כל השעות, למראה כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע השרוי בהתרוממות הנפש ובשמחה עילאה. רבינו זי"ע נתן את ידו הק' על כתפי החתן וכך עודד השמחה במאוד. כמו"כ כיבד את המחותן בעל ה"ברך משה" בסיגריה, לאות חביבות.
מסופר כי בסעודת החתונה הביט האדמו"ר מסאטמר ארוכות על מחותנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, ועקב אחר רוב אצילותו ושגב מעלתו, תוך כדי כך נענה ואמר למקורביו: השתלם לי להשתדך עם אדם נשגב כזה, חרף כל העיכובים שנערמו בדרך לגמר השידוך (מפי הגה"ח ר' אליעזר דוד פרידמן שליט"א).
בין הניגונים שהושרו בחתונה היה ניגון שמחה שהולחן במיוחד לשמחה ע"י בעל המנגן הרה"ח ר' יצחק אונגר הי"ו.
אחר החתונה נכנס כל הקהל לביהמ"ד הגדול (הישן), לעריכת ה"מצוה טאנץ".
הרה"ח ר' יצחק אייזיק אדלר ז"ל סיפר, שהבחין אז איך שכ"ק רבינו זי"ע הקפיד על כבודם של כ"ק האדמורי"ם לבית רוזין זצ"ל, ודאג בכל הדרך ל"מצוה טאנץ" למען שלומם וכבודם, שיגיעו כראוי לביהמ"ד מבלי שיפגעו חלילה מחמת הדחיפות. וכשאך לרגע נעלמו הרבנים ממראה עיניו ונבלעו בין הקהל, עצר רבינו זי"ע ודאג לחפשם, להשגיח שאכן יתכבדו כערכם וככבודם ויקבלו את מקומם בביהמ"ד בשמחת ה"מצוה טאנץ".
כשצעד רבינו זי"ע לביהמ"ד, תוך שנשען על המשב"ק הרה"ח ר' מנחם אליעזר מוזס הי"ו אמר לו: "די שלעפט אַ קלאץ..." [הנך סוחב בול עץ]. משהבחין כי המחותן האדמו"ר בעל "ברך משה" משתומם על ביטוי משפיל זה, הסביר לו רבינו זי"ע: כדי ששתילים יגדלו יפה וישר, נחוצה להם תמיכה, ברם לשתיל רך אחד - די במוט רגיל, ואילו לשתילים הרבה, בעלי ענפים מסונפים, נחוץ 'אַ קלאץ', אבל ה'קלאץ' כלפי עצמו אינו מאומה... ("מאיר החיים").
בריקודי מצוה נתכבד לראשונה סב הכלה כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע, אח"כ רקדו המחותנים - אבי החתן כ"ק האדמו"ר מסאטמר זצ"ל, וכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א אבי הכלה, כשלאחמ"כ ממשיכים בריקודין עד השעות הקטנות של הלילה, ברן יחד כוכבי בוקר.
שבת ה"שבע ברכות"
שבת 'שבע ברכות' נערכה בחצר הקודש בקרית מלך רב, בצילו של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע, בהשתתפות קהל חסידים ואורחים רבים שבאו ליטול חלק בשמחת בית המלוכה (תיתי ליה למכובדנו הרה"ח ר' מנשה מילר הי"ו מחשובי קהילת סערט-ויזניץ, אשר זכה להסתופף בצל רבינו זי"ע באותה שבת ורשם אז לעצמו בקוצר אמרים את סדר הדברים, ומסרם לנו בעין יפה לתועלת הרבים, תשואות חן לו).
בערב ש"ק עם עלות כ"ק רבינו זי"ע לביהמ"ד, נתכבד המחותן כ"ק בעל "ברך משה" בתפילת מנחה לפני התיבה. לתפילת 'קבלת שבת' עבר לפני התיבה בעל התפילה הרה"ח ר' קלמן שטקל הי"ו, באשר כ"ק רבינו זי"ע לא חש בטוב בימים אלה.
את הפרק "מזמור לדוד הבו לד' בני אלים" וכו' אמר רבנו זי"ע פסוק בפסוק עם הציבור, כשקולו בקודש נשמע מתוך חולשה יתירה. את הזמר "לכה דודי" שרו בניגון הארוך, המיוחד לעיתות שמחה וימי מועד.
לאחר התפילה בליל ש"ק התכנסו ובאו כל בני המשפחה - החתן, המחותנים והאורחים לסעודת ש"ק ו"שבע ברכות" בחדר האוכל של "מוסד הילדים". כ"ק רבינו זצ"ל שלא חש בטוב, ערך את סעודת ש"ק בביתו, ואח"כ הגיע אל ה"מוסד" שם עמדו עדיין בתחילת הסעודה, ושם - בצוותא עם כל הנוכחים - ערך את שולחנו הטהור בקצרה.
אחר טעימת הדגים, ביקש בעל ה"ברך משה" להביא יין-שרף, כמנהגו לטעום בין הדגים לבשר (לעומת מנהגנו לשתות יין). משהבחין רבינו זי"ע כי מהססים, הורה תיכף ומיד להביא לכבודו של המחותן (מפי הגרא"ד פרידמן שליט"א). לאחר זמר "מנוחה ושמחה" פתח רבינו זי"ע בניגון "לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו", ולאחר עוד מספר ניגונים, ברכו ברכהמ"ז. באמירת השבע ברכות, נתכבד כ"ק רבינו שליט"א בג' הברכות הראשונות. ובשאר הברכות נתכבד הגאון ר' חנניה יו"ט ליפא גראס זצ"ל אב"ד בערבעשט.
בסיום השולה"ט פתחו בשירה וזמרה, ואח"כ שב כ"ק רבינו זי"ע לביתו נאוה קודש (מפאת חולשתו לא ערך את ה"טיש" ברוב עם בביהמ"ד).
מכאן פנו המחותנים החתן וכל הקהל לביהמ"ד, לעריכת ה"באטע" ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
כ"ק האדמו"ר ה"ברך משה" זצ"ל התכבד באמירת דברי תורה כנהוג, והחתן שליט"א התכבד כמ"פ בשירת ניגונים וזמירות. כמו"כ התכבד הרה"ח ר' יצחק אונגר הי"ו בשירת ניגונים, בין השאר שר ר' יצחק את הפרק "מזמור שיר ליום השבת" בניגון של "ועל הניסים" דחנוכה.
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שורר את הזמירות "אודה לאל", "י-ה רבון עלם", "י-ה אכסוף", "צור משלו" ניגון "השבת נועם הנשמות", ועוד, כשהקהל שר אחריו בנעימה ובדביקות כנהוג.
בסיום ה"באטע" הלך רבינו שליט"א לביתו כשעמו המחותן זצ"ל, והתוועדו יחד בד"ת ובסיפורי צדיקים בנועם שיח רעים אהובים. בצאתו ליווהו רבינו שליט"א, והבחין כי אין למחותן מלווים שילווהו לבית האכסניה, קרא רבינו שליט"א להרה"ח ר' מנחם אליעזר מוזס הי"ו ובקשו שילווה את המחותן, וילכו יחד עם הרה"ח ר' ברוך צבי רוזנברג ז"ל, כשהאדמו"ר זצ"ל משוחח עימם בנועם שיח ערב על הצדיקים והחסידים בארץ ישראל (מפי הרה"ח ר' מנחם אליעזר מוזס הי"ו).
כאן המקום לציין, שכל קהל אנ"ש, מראשי החסידים ועד הצעירים, דאגו במסירות לכבודו של המחותן בעל ה"ברך משה" והשתדלו לכבדו ביותרת הכבוד כערכו הרם וכמשנת בית ויזניץ. כשהגיע באחד הימים לתפילת מנחה ונוכח שאין לו גארטיל לתפילה, התווכחו הבחורים מי יזכה לכבדו בגארטל, וזכה בו מי שהביא את הגארטל הגדול והמכובד יותר... ה"ברך משה" לא הסתיר את התפעלותו הגדולה מהאהבה והכבוד שרחשו לו, במיוחד נהנה מהחיבה שרחשו לו אנ"ש יוצאי העיר סיגעט שזכרו לו ידידות מנוער והשתדלו להנעים את ימי שהותו כאן מכל מה דאפשר, כמו הרה"ח ר' יעקב אליעזר כהנא הי"ו, והרה"ח ר' נחום זאב ברכר ז"ל אצלו התאכסן בצהרי יום שבת ה"שבע ברכות". באחד הימים אמר להרה"ח ר' הערשיל רוזנברג ז"ל, כי טרם בואו דאג מאד שהשמחה תעבור בשלימות ובשלום, ולא פילל לכל היקר והגדולה הזאת (מפי הרה"ח ר' שמעון צבי ברמינקא הי"ו).
ביום ש"ק, התכבד גיסו של בעל ה"ברך משה" הגר"י אייזיקסון זצ"ל לעבור לפני התיבה ב"פסוקי דזמרה", לאחר שסיים כ"ק רבינו זי"ע תפילת 'נשמת' בקול, כדרכו בקודש, המשיך בתפילת "האל בתעצומות" בנוסח יו"ט לכבוד השמחה, ולתפילת 'יוצר אור' עבר כ"ק אדמו"ר שליט"א לפני התיבה כשאת התפילות "תתברך" ו"את שם" משוררים בנוסח יו"ט.
לחזרת הש"ץ בשמו"ע דשחרית נתכבד החתן שליט"א לעבור לפני התיבה, בקריה"ת עלה כ"ק ה"ברך משה" לשלישי, כ"ק רבינו זי"ע נתכבד בשישי והחתן ב'מפטיר' (אמנם בנישואי נכדיו הורה רבינו זי"ע למסור את הכיבוד שלו - 'שישי' - לחתן, אך עתה, כיון שרבינו זי"ע לא הרגיש בטוב ולא הורה על כך, נמנעו הגבאים מלעשות זאת על דעת עצמם - מפי הרה"ח ר' פסח שלומוביץ הי"ו).
בתום התפילה נערכה "קידושא רבא" בביהמ"ד לכל הקהל, ברוב שמחה.
בצהרי יום ש"ק, נתכבד החתן שליט"א להשמיע פלפולא דאורייתא בדרוש ופלפול, בהלכה ובאגדה, בביהמ"ד בית הלל, כשקהל אנ"ש ובראשם כ"ק רבינו שליט"א ממלאים את היכל בית המדרש ומאזינים בשקיקה לדבריו של החתן הצעיר שליט"א.
לעת רעווא דרעווין עלה כ"ק רבינו זי"ע לביהמ"ד, ואחר תפילת מנחה ערך את השולה"ט דסעודה ג'. מכיון שרבינו זי"ע לא ערך את השולה"ט בליל ש"ק לפני הקהל, פתח תחילה בניגונים וזמירות השייכים לליל ש"ק, ביניהם את הזמר - "י-ה רבון עלם" וכו', ורק בסיום הזמירות החל בזמירות לשלוש סעודות - "בני היכלא" ו"מזמור לדוד" וכו'. אחר החל באמירת דברי אלוקים חיים בקול חוצב להבות. לאחמ"כ האריכו בשיר וזמר לכבוד השמחה, עד לברכת המזון ושבע ברכות.
בסיום הבדלה פתחו שוב בשירה וזמרה, בשמחה והתלהבות, וכ"ק רבינו זי"ע יצא בריקוד נלהב עם החתן שליט"א, אחר רקד כ"ק רבינו שליט"א עם החתן, כשהקהל מזמר בכל עוז בניגון "סימן טוב ומזל טוב".
במוצש"ק יצא החתן מביהמ"ד בראש תהלוכה נהדרת לכבודו, כשהוא יושב ממעל על כתפי אחד החסידים, וכ"ק רבינו זי"ע נוסע במכונית מאחוריו והקהל הקדוש ופרחי החסידים שרים ורוקדים סביב סביב ביקר וגדולה וכבוד, עד לבית כ"ק רבינו זי"ע.
במשך השבוע התקיימו מסיבות שבע ברכות בחדר האוכל שב"מוסד הילדים", כשהרה"ח ר' משה צבי כהנא ז"ל מלונדון משמיע דברי בדחנות, כשהוא מרומם את הקהל בדברי חידודין כיד ד' הטובה עליו. ר' משה הערש רמז את השמחה הנוכחית בשם החודש סיו"ן, לאמר סיון ר"ת - יום נישואי סיגעט וויזניץ...
באחד הימים הגיע הרה"ק בעל "בית ישראל" מגור זצוק"ל לביקור מיוחד אצל כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע, לאחל ברכת מז"ט.
בליל שלישי ערכה קהילתנו הק' שמחת "שבע ברכות" בביהמ"ד הגדול לכבודו של הרב ואב"ד - כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. ביום רביעי בצהריים התקיים ה"שבע ברכות" האחרון בביהמ"ד, כשריקודים נלהבים מתקיימים ע"י קהל הקודש. במהלך השמחה רקדו המנגן הרה"ח ר' פסח קרישבסקי הי"ו עם הר"ר יעקב חיים קרויזר הי"ו את "ריקוד תחיית המתים" הירושלמי, כשרבינו זי"ע מביט בהנאה.
בימים שלאחר השמחה, נסע בעל ה"ברך משה" ירושלימה, וביקש להתפלל תפילת מנחה בביהמ"ד דחסידי סאטמאר, אך כיון שעדיין לא הגיע שעת השקיעה דר"ת, נתקשו בהשלמת מנין. אדהכי ואהכי העיר אחד המקורבים בצחות לאמר: הנה, אך הייתם בויזניץ כמה ימים, וכבר למדתם להתפלל מנחה בשעה מוקדמת. הרצינו פני בעל ה"ברך משה" ונם לו בהתרגשות: שם בויזניץ, אם זורקים עליהם אבנים הם מחזירים לך לחם, ויש כאלה שגם אם נותנים להם לחם הם מחזירים בהשלכת אבנים... (מפי הגה"ח ר' אליעזר דוד פרידמן שליט"א).
ויהי בשוב המחותן בעל ה"ברך משה" לביתו, נסע כ"ק רבינו שליט"א עם משלחת נכבדה מראשי אנ"ש ללוותו לשדה התעופה, ונפרדו מתוך ברכה ושלום, באהבה אחוה וריעות. כשנפרד מבנו החתן, אמר לו בעל ה"ברך משה": כיון שהנך נשאר לגור כאן זמן מה, הרי שאם תצטרך למשהו, תבקש מידידנו ר' הערשל רוזנברג, והוא בוודאי ישתדל ביותר לסדר הכל על צד היותר טוב, כי ביודעי ומכירי קאמינא בהיותו משמשו של המחותן (רבינו שליט"א), וגם הוא שאר-בשרנו בהיותו נין ונכד לזקה"ק בעל ה"ישמח משה" (מפי הר"ר יצחק רוזנברג הי"ו).
ובחודש חשון תשכ"ז, אחר שישב החתן בקרייתנו הק' מספר חדשים, שב לארה"ב להיות סמוך ונראה לחצר דודו הרה"ק מסאטמר זצ"ל, כשהוא עולה לארה"ק מפעם לפעם לבקר בחצר הק' ולהסתופף בצל כ"ק רבינו זי"ע ולהתבשם מאור תורת כ"ק רבינו שליט"א שקירבו וחיבבו עד מאד.
