מה בעצם אכפת לנו?

בשמחה רבה אנו אומרים בתפילת שבת: "ולא נתתו ד' אלקנו לגויי הארצות, ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים וגם במנוחתו לא ישכנו ערלים"...

ואני שואלת:

האם עיננו צרה בגויים שיקבלו אף הם את שבת המלכה?
מה אכפת לנו, לכאורה אם כן או לא?

אדרבה, חשבו על התועלת הרבה שהיה הדבר מועיל לנוחותנו לו היה זה יום שבתון כללי.
[נא לא להזכיר ענין "גוי של שבת"]

דעתכם/ן?

מדובר בלא סתם מתנהאו רומנטיקה,  אלא בקשר מחייב, ממוסד ודיסקרטי.

שימו לב! גוי ששומר שבת - חייב מיתה!

למה אגואיזם?  "י ח ו ד י ו ת".

בקיצור נמרץ    " א ג ו א י ז ם " .

כבר כתבתי לעיל, מפני שהמתנה אישית ומבטאת את הקשר המיוחד שלנו עם הנותן לנו אותה ולכן אם יש יותר ממקבל אחד אז יש חיסרון ביופי של המתנה ובייחודיות שבאה לבטא, הבאתי ג"כ דוג', עי' למעלה.

וזו בדיוק הנקודה. מה הקשר לשבח את זה שנתנה רק לנו ?
אדרבה, שלכולם יהיה .........

לא הבנתי איך בכלל נכנסת פה רגשנות לתמונה, זה בסה"כ תיאור מצב של נתונים ברורים, לא רגש ולא שכל רק באים אנו לשבח ולהודות על חלקינו הטוב שזכינו לבדינו במתנה נפלאה זו המיוחדת לנו, כאמור שחלק גדול מן המתנה הוא בזה שניתנה רק לנו.

ח"ו. באתי לומר שבתשובתך לא ענית כלום. והתבטאתי בחריפות.

אם זה מה שהבנת גם בתחילת האשכול, המשך בהבנה זו.

מה אתה בא להגיד שזה קנאות רומנטית ?????????.

אין אלו רגשות שליליים, אלא רגשות נעלים של קרבה בין בני זוג, כמו שכבר הוזכר באשכול.

אויש' באמת מה אתה מוציא דברים מהקשרם ..

אנחנו עוסקים כאו ברגשות שליליים. זה הסימנים של האומה הקדושה. לא נראה לי ....

נו, אתה לא יודע שעם ישראל התברך ברגשנות יתר?

רחמנים ביישנים גומלי חסדים, אלו הסימנים של האומה הקדושה...