| נשלח ב-16/2/2009 11:25 |
 |
| |
הסבר מדהים ומפתיע מדוע נקרא רבי "רבינו הקדוש"
רבי אברהם בן הרמב"ם, במאמר על דרשות חז"ל, מובא בתחילת הספר עין יעקב, כותב שרבי יהודה הנשיא נקרא בכינוי "רבינו הקדוש", על שם המאורע הבא: בפסחים דף צד, נחלקו חכמי ישראל וחכמי אומות העולם על תופעה אסטרונומית מסוימת, ובסופו של דבר אמר רבי, "נראים דבריהם מדברינו", כלומר דברי הגויים בעניין זה צודקים יותר. על שם מאורע זה, אומר רבי אברהם בן הרמב"ם, נקרא רבי בשם "רבינו הקדוש", כי מי שמסוגל כך לחזור בו באמצע ויכוח, ולהודות לדברי הצד השני, נקרא בשם "קדוש" (ובלשונו: "ובאמת נקרא אדון זה רבינו הקדוש, כי האדם כשישליך מעל פניו השקר ויקיים האמת ויכריענו לאמיתו, ויחזור בו מדעתו כשיתבאר לו הפכה, אין ספק כי קדוש הוא").
אגב, הרב שמשון רפאל הירש מתייחס גם הוא למאורע זה, ומוכיח ממנו, כי לחז"ל לא הייתה בקיאות מיוחדת בחכמות טבע ורפואה, והיו שקולים בעניינים אלה לחכמי אומות העולם. ענייני רפואה ומדע המוזכרים בתלמוד, לקוחים מידע כללי שהיה מקובל אז אצל חוקרי הטבע. לכן, כאשר מוצאים שדבר מדבריהם נמצא שגוי, אין צורך להתרגש, ואין צורך להידחק ל"שינוי טבעים". בכך מצטרף הרש"ר הירש לשיטת רב שרירא גאון ולרבי אברהם בן הרמב"ם, ההולכים בדרך זו. אך לא כולם מסכימים לדבר זה.
למי שהדבר מעניין אותו, מצ"ב קובץ. לחצו כאן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2009 13:30 |
|
| |
אגואיסט, עקרונית, דעתי כדעתך, כל הענין לומר דבר בשם אומרו כיון שע"י כך שפתיו דובבות בקבר (לא משנה כרגע עומק הענין בזה) וברור שבדברי חולין אין שום ענין בזה.
אבל שיחה של תלמידי חכמים צריכה תלמוד וא"כ א"א להגיד שזה ממש סתם חולין, גם בהרבה מקומות יסבירו עי"ז דברי תורה וא"כ אולי כן יש מקום לשאלת רציונליסטי, איני יודע.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2009 10:11 |
|
| |
איני חושב שבענייני חולין יש עניין ומטרה ב"להביא דבר בשם אומרו" גם אם זה אמת שריר וקיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2009 01:53 |
|
| |
רוני, עיינתי בקובץ שצירפת, לכאורה ניתן להסיק מהדברים שהלימוד בחכמות של חז"ל המובאים בתלמוד, אינו כלול במצות תלמוד תורה, בפרט לאור דברי הרש"ר הירש שכתב שלא קיבלו זאת מסיני. מסכים?
ובנוסף תמהתי, מדוע לא הביאו חז"ל דבריהם אלו בשם אומרם, אחר שהם עצמם הפליגו בשבח מעלה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2009 12:18 |
|
| |
אולי שמישהו יעיין בקובץ המצורף של רוני, במקום לדבר בלי קשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2009 02:49 |
|
| |
השאלה לא היתה על דברים שאפשר לבדוק, אלא על משהו שאין אפשרות לבדוק, או לחילופין התבררו כלא נכונים למרות הבדיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2009 02:47 |
|
| |
אני לא יודע אם רש"י בדק את כל הדברים האלו, אבל מה שבטוח שמי ששקוע בתורה יש לו ס"ד גדולה והו מספיק הרבה דברים, בדוק!!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2009 14:58 |
|
| |
הגיוני כתב:
"רש"י עצמו כותב שהלך לחיות שנים רבות ברפת כדי ללמוד על מומים של פרות"
+ שנים רבות לחיות בלול
+ שנים רבות לחיות בדיר
+ שנים רבות לחיות במלונה
+ שנים רבות לחיות בבית חולים לחולי נפש
+ שנים רבות לחיות בבית המטבחיים
+ שנים רבות לחיות בים כדי לראות דגים
+ שנים רבות לעוד אינספור נושאים אחרים
מתי הוא מת? באיזה גיל? איך הוא הספיק לבדוק כל דבר לפני שהוא כתב?
בקיצ'ר הפעילו נא קצת את ה"רציונלי" שבכם וזנחו מעט ה"אמוציונאלי"
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2009 13:45 |
|
| |
הגיוניי - האם עיינת בקובץ שצירפתי? ובפרט בדבריו המפורשים של הרש"ר הירש?
נכון שיש נושאים שחז"ל הלכו ובדקו בעצמם, אבל אין אדם בעולם שיכול לבדוק את כל הדברים בעצמו. מותר ולגיטימי שחז"ל יסמכו על דברי מדענים מפורסמים שבזמניהם, ומותר ולגיטימי שדברים אלה יימצאו שגויים. הרש"ר הירש (בקובץ הנ"ל שצירפתי) מביא דוגמאות לדבר, נא עיין שוב בדבריו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2009 13:00 |
|
| |
זה שלא היו חז"ל בקיאים בחכמות כמו הגויים עדיין צריך להתרגש אם נמצאת טעות בדבריהם כי ודאי חכמי אמת אלו לא היו כותבים שום דבר שלא ברור להם אמיתותו.
רש"י עצמו כותב שהלך לחיות שנים רבות ברפת כדי ללמוד על מומים של פרות ועוד הרבה דוג', בקיצור, אסור לנו לחשוב שהם אמרו דברים שלא היו בטוחים בהם ובודאי הכירו בקוצר השגתם בנושאים אלה ואם בכל זאת התייחסו אליהם אז ברור שהבינו וידעו מה הם אומרים ולכן לא תמצא שום טעות!
|
|
|
|
|
