הפרדת תורת הסוד מהפסאודו-קבלה ביהדות

החלופים של האות ע המובאים להלן מורים לנו כי עלינו לסובב את הבלבול של הפסאודו-קבלה הבבלי כדי להביא ללבלוב:

ע = 70 = סוד = סובב = בלבול = לבלוב

מישהו שלח אלי את הפסקה הבאה כחלק מהתכתבות:

"צר לי לאכזב אותך, אבל התלמוד מלא בעניני הקבלה (הוא התכוון לפסאודו-קבלה בלא יודעין). היה זה הרמב"ם שהכריז עליהם כדעת יחיד וכו'. דברו לא נתקבל כי האגדתות, הנרחבות והכתובות כמצייגות עובדות, הן ידועות למדי.

כדי להימנע מהפסאודו-קבלה עליך ללמוד רק רמב"ם וכיו"ב... ולא קבלה."

בלבול המשמעויות של פסאודו-קבלה (occult) ו-תורת הסוד (mysticism) בקטע הנ"ל מאלף ומטריד במיוחד.

כדי להבין את ההבדל בין תורת-סוד בריאה ונחוצה לבין פסאודו-קבלה רעיל, כדאי לנו להבחין בין מקשרי-עצבים (neurotransmitters) לבין חומרים ממכרים.

הקולטנים העצביים (neuro-receptors) במוח הם חומרים כימיים בעלי פרודות קטועות. כמה קשרים ערכיים (valence) נותרו פתוחים. במצב זה הם נזקקים לחומרים כימיים אחרים כדי להשלים את הערכיות ולהעשות יציבים.

החומרים הכימיים האמורים לספק השלמה זאת הם מקשרי העצבים המצויים בטבע. אם כך יקרה, יפעלו המוח והגוף כהלכה.

אבל יש חומרים כימיים ותרופות המחקים את המבנה החומרי של מקשרי העצבים. גם הם מספקים את האלקטרונים הדרושים להשלמת הקולטנים. כך, בבוא אותם חקיינים במגע עם הקולטנים העצביים הם מתקבלים כאילו הם מקשרי עצבים. נוצר קשר כימי סתום (המילה occlusive דומה למילה occult) והמקשר העצבי הבריא אינו יכול להתקשר עם הקולטן העצבי. כך נגרם מצב של רעילות במוח ובכל הגוף. האדם חווה החלשה בחיוניות כמו גם ערפול, או אף שיבוש ממשי, בתפקודי החשיבה.

בראיה שטחית קיים דמיון בין פסאודו-קבלה לתורת הסוד (קבלה). אם מרשים לפסאודו-קבלה להגיע אל המודעות, נוצר קשר סתום עם הנפש שיחסום את דרך הקבלה הבריאה.

גרוע מזה, הפסאודו-קבלה הוא מפתה רב עוצמה, כי הוא דומה לקבלה מלכתחילה; יותר מכך, הוא איננו כרוך בדרישות מוסריות תובעניות מאתנו, כפי שהתגלות קבלית אמיתית (כמו זאת בישעיהו נח: ח, הבאה רק מהתייחסות בצדק כלפי בני אדם) מציגה בפנינו. הפסאודו-קבלה הוא מפתה, כי הוא פועל על האגו שלנו וגורם לנו לחשוב שאנחנו באמת חכמים: נעשינו שותפי-מזימה בעניינים חשאיים. כמו כן, הפסאודו-קבלה ממכר. ממש כמו הרואין המחליף את מקשרי העצבים הבריאים.

לרוע המזל עם ישראל טרם נטהר לגמרי מהשפעות מצרים. בנוסף, נחשפנו פעמיים לטומאת בבל, ר"ל, ובשתיהן היינו פגועים בהגיענו לארם נהריים, נואשים להשיג לימוד מחזק – ולפיכך, היינו נוחים לקליטת הפסאודו-קבלה.

בדיוק כך קרה לנו גם בגרוש מספרד ומפורטוגל. היינו זקוקים לחיזוק ואנשי הותיקן נצלו היטב את פגיעותנו.

נכון, בתלמוד יש גם תורת-סוד וגם פסאודו-קבלה. חשוב מאד שאנו היהודים נהיה די הגונים להכיר בכך ונלמד להבדיל בין טהור לטמא. האי גאון, ראש הישיבה המשכיל של פומבדיתא בראשית המאה ה-11, סיכם מצב זה בתמציתיות: "השמוש בכשפים ובקמעות צמח מישיבת סורא, בגלל קרבתה לבבל ולבית נבוכדנאצר."

הנני מסכימה בהחלט עם הרב יחיא קאפח, בעמדת יהדות תימן על תורת הסוד של היהודים: "יתר על כן, מקובל על דור דעים שבתקופת התלמוד היתה מסורת של קבלה סודית ביהדות, הידועה בשם  מעשה בראשית או  מעשה מרכבה;... הם דחו, בפשטות, את המחשבה כי מסורת זאת מיוצגת ע"י הרעיונות הנודעים בצבור בשם קבלה בימינו."

הוצאתי את הקטע העוסק ברמב"ם. אינני יכולה להסכים עם נהייתו אחר אריסטו. אין לנו צורך באריסטו כדי להבין את התורה! מחקרו השיטתי של אריסטו הנקרא "פיסיקה" הוא בסיס נאמן לחקר המדעים. אולם "מטאפיסיקה" שלו אינו מתקרב להבנת התורה יותר מכתביו של כל גוי אחר. ה' לא העמיד אותנו בציפיה לעבודתו של פילוסוף נכרי זה, גאון ככל שהיה, כדי ללמוד ממנו תורה.

שמות החודשים אותם אימצו כמה יהודים (הם אינם רשומים במגילות ים המלח) מעידים על הפסאודו-קבלה הבבלי שהשפיע עלינו. הם מזכירים לנו כי ה' הוציא אותנו בגשמיות מארץ בבל; אך אין די בכך – עלינו לטהר את עצמנו מהשפעות אלו.

המחשבים שלנו רגישים להתקפות וירוס וכד' מבעד לשעריהם; פתחים אלה חיוניים כי דרכם התוכנה מחליפה אותות-מידע. כך גם היהדות נוחה לספוג התקפות-נגיפים של פסאודו-קבלה מבעד לדלת האחורית. עלינו לשמור על קשר עם הגויים, אך יש בעיות: "ערב-רב", גיורים חפוזים ומשובשים, ילדי תערובת, ההסתננות המתמדת של סוכני הותיקן אל תוך שורותינו, וגם – נאמר זאת בהגינות – היות הרבנות במדינת ישראל גוף ממשלתי, מקבלי שכר מהממשלה (כסף זה בא מאמריקה). אינך יכול להיות יותר מוסרי ממשלם המשכורת שלך, וד"ל.

לסיום, הרשו לי להראות לכם חלופים מספר שיבליטו את חשיבות עניין למוד התורה בטהרה גמורה ולהבהיר מדוע עלינו לסלק מדרכנו את מדמנת הפסאודו-קבלה שחדרה ליהדות ותוקפת את שורש התורה.

קמץ = מקץ = 1040 = מ"א = 41 = שמן =  700+340  = שמ+ן = ספר מלכים

שמן זה הוא שמן המשחה:

המשחה = משיח = ספר חי.

19 = הוגה = גוי = חוה

כשיהודי לומד בתורה (=הוגה), הוא מקיים את הגויים; טיב הלמוד הוא טיב קיומם. הקשר בין "גוי" לבין "חוה" יותר מדי עמוק ונגוע במעורבות מכדי התייחסות אליו במילים ספורות, אך אתם מבינים את העיקר. אם קריאתנו בתורה היא טהורה, אזי הגויים הנבראים מאותיות התורה, נקודותיה וטעמיה (הם רוח הקדש אותה אנו נופחים בכתובים), יהיו טהורים.

דקדוק = 214 = רוח

והאותיות ד"ק נמצאות גם במלה "קדש"

אם אנו, היהודים הלומדים תורה, איננו טהורים, סתומים בפסאודו-קבלה, אזי הגויים אותם אנו בוראים הם... – ובכן, אנחנו עדים למציאות.

כזכור, בין החלופים של "שמן" מנינו את "קמץ" ו-"ספר מלכים".

ספר מלכים הוא כולו סודות הנקודות והטעמים. אלה הסודות אודות הדרך בה האותיות, המעצבות את המציאות, קמות לתחיה ונעשות ליצורים חיים.

הביטו נא במילה "טעם". היא מורכבת מהמילה "עם" + האות ט. אחד מחלופיה של האות ט הוא המילה "קבוץ": קבוץ = 900+6+2+100 = 8+1000 = א + ח = ט

דוד הוא סוד התגים.

תגים = 400+3+10+600 = 1013 = 14 = אוהב = יד = דוד

וכך נוכל לראות את המילה "טעם" כמו "קבוץ-עם". טעם, אפוא, הוא אוסף של כל השייך לעם – תולדותיו, מציאותו, רגשותיו, מחשבותיו, פעולותיו, למודי הדת שלו וכו' – בכל עם ועם.

"טעמים", לפי זה, יהיה "קבוץ-עמים". כלומר, סיכום מלא של כל השייך לעמים – כלל התולדות, המציאות, הרגשות, המחשבות, הפעולות, למודי הדת וכו' – של  כל האנושות.

*** דברים אלה חייבים אנו ללמוד בטהרה אם ברצוננו לחיות בעולם בו הגויים הם טהורים, מסוגלים להיות האנושות העילאית. ***

עלינו, בני עם ישראל, להיטהר מן הפסאודו-קבלה שהזדחל אל קרבנו כי זה מונע מאתנו להבין כהלכה או ללמוד תורה בטהרה. כשאנו מתבוננים בתורה, שנקראה בפי חז"ל "אספקלריה", כל שנראה תהיה השתקפות של נשמותינו. אם הנשמה היא חשוכת- פסאודו-קבלה, לא נראה את מעמקי התורה, והגויים (אפשר לקרוא זאת בחיריק ה"א ושורוק גמ"ל) אותם נברא אז יהיו יצורי טומאה, ר"ל.

תבוא עלינו אהבת ה' ויראתו.

בברכה, דורין דותן, צפת

[email protected]