‏‏חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה‏)‏ ‏הוא כינוי למנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חז"ל נחלקים לקבוצות אחדות, על-פי תקופתם והיצירה העיקרית בתקופה זו:

• זוגות: חמישה זוגות של תנאים מדורות עוקבים, שחיו במשך תקופה של כמאה שנים באמצע תקופת בית שני.
• תנאים: חכמי המשנה, חיו בארץ ישראל עד שנת 220 לספירה, ובנוסף למשנה נשמרו דבריהם במדרשים. עם התנאים הבולטים נמנים הלל הזקן, רבי עקיבא, רבי יהודה הנשיא (רבי).
• אמוראים: חכמי התלמוד, שפעלו בתקופה שמתום חתימת המשנה ועד לחתימת התלמוד (משנת 220 עד שנת 500). האמוראים פעלו בשני מרכזים: בארץ ישראל ובבבל. בנוסף לתלמודים (בבלי וירושלמי) נשמרו דבריהם במדרשים, כגון "מדרש רבה".
• סבוראים: חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתחילת תקופת הגאונים (סוף המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).