צבעים הם החיוכים של הטבע.

א, אדרבה אולי תועיל בטובך להודיע במה מרבין???
ב, מיועט השמחה, היא באי עשיית דברים מסוימים, נטיעה  של שמחה, בניה של שמחה וכדומה,
ג, אין שמחה אלא בבשר ויין.
ד, הכוונה לאבלות מעשית, דהיינו אבלות בפרהסיה.

למה אתה חושב שלא ניתן לצוות על הרגש?

מה עם "משנכנס אדר מרבין בשמחה" .
           "משנכנס אב ממעטין בשמחה" .
           "ושמחת בחגיך" .
           "אין מתאבלים בשבת וביו"ט" .

ואהבת, פי' תעשה פעולות שתגיע לאהבה,
לא תקום, מצוה פיזית.
לא תחמוד, שלא תעשה פעולות שיגרמו לחברך למכור משהו שאינו רוצה
ואהבת לרעך כמוך, פי' מה דעלך שאני, לחברך לא תעביד.

ועוד ועוד ועוד, כי באמת לא ניתן לצוות על הרגש.

אמורים בהחלט ולא בספק.

"ואהבת" ציווי על אהבה

"לא תקום" צווי על רגשות!

וכו' וכו' (בטוח יהיו לך דוגמאות להוסיף)

רגשותינו אמורים לפעול אולי לפי התורה. גם זה לא בטוח.

כמאמינים בני מאמינים, ה' קובע לנו גם את הרגשות וכדברי רותם כשזה מצווה הדברים משתנים.

לכאורה איך אנו יכולים להרוג עמלקים. היכן הרחמנות? אלא, רגשותינו פועלים ע"פ התורה. קשה? נכון...

תחשבי גם בו זמנית על הצער שיש ליונה, או הכאב של התינוק.

אדרבה, לפום צערא אגרא...

צורם לי מאוד לקרוא את זה. כי לדעתי כשאתה חושב על הזמן שזה מצווה, מגיע רגש אחר, עמוק ונעלה יותר, מרגשי התעללות.

ולא שאני בעד התעללות! מכאיב לי ומגעיל אותי ואינני יכולה להסתכל בכך, אבל כשזו מצווה- הדברים משתנים

זה היינו הך ואותו דבר... תרצו או לא תרצו, זה שיש מצוה בתורה לשלח את האם, עדיין לא הופך את זה שאי התעללות...

כמו שברית מילה זה התעללות בחסר ישע, למרות שזה מצוה...