| נשלח ב-24/2/2009 21:03 |
 |
| |
ז' באדר יום הולדתו ופטירתו של משה רבנו
בס"ד
רבותיי,
יום ז אדר יום הולדתו ופטירתו של משה רבנו קרב ובא.
מוקדש לפורום "נבואות ואקטואליה באחרית הימים" ולכבודם של החברים.
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" ובא לי לכתוב גם על הקשר של חודש אדר למשה רבנו וגם קצת על כור גרעיני באיראן וחודש אדר.
"המן הרשע חשב לאבד את ישראל, וכשנפל הפור על חודש אדר, שמח הרשע על חודש אדר. כי חשב שזה טוב לו, שהרי מנהיגם מת בחודש אדר. רק שלא ידע הכסיל ימ"ש שביום זה נולד משה רבנו ויום בו נולד משה הוא סימן טוב לעם ישראל שנאמר:"וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא" (שמות ב ב).
בימים אלו יש איזה פרסי שגם הוא ראה פלא בחר לו את חודש אדר לפתרון הסוגייה היהודית בארץ ישראל והנה הרשע בחר להפעיל כור גרעיני בחודש אדר (יום רביעי) וב"ה לא נותר לי אלא לומר מה שהיה הוא שיהיה!!! בזכותו דמשה יבוא יום ונראה עוד פרסי מטופל כיאה וכנהוג כהמן הרשע. (לקישור הפעלת כור גרעיני).
זכרו את רשב"י שקרא ועורר לאבות ולרועה הנאמן יחדו משום שרצה רשב"י לעוררם עתה על גלות השכינה וצער ישראל בגלות. שהם מצטערים על זה תמיד, כי משה רבנו בעלה דמטרוניתא נקרא "איש האלהים" והוא ממש מצטער על הגלות וזה שאמר "היום שמי מנואץ" ראשי תיבות משה..
בקריאת קודש כולנו בפה אחד נתפלל להקב"ה ביום ז אדר ובכלל בכל חודש אדר מול כל ההמנים (המן) שקמים לכלותינו:
"שלח לנו מנהיג אמיתי כמשה רבנו"
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2009 21:55 |
|
| |
ז' באדר - מדרשים על יום מותו של משה רבינו ע"ה
בס"ד
"והכתר החשוב ביותר שבו זכה משה, היה כתר שם טוב, שאותו קנה לעצמו בזכות מעשיו הטובים וצניעותו הגדולה" (אוצר אגדות התורה)
ברגעיו האחרונים של משה רבנו, קדרו השמים וחשכה הארץ, כל העולם בכה והשתתף בצערו ועדין לא ותר משה, לקח את מטהו וחג בו מעגל סביבו ולא רצה לצאת מתוכו עד שתתבטל גזרת מותו. בלבוש שק בכה והתחנן משה לפני ה'. עלתה שועתו השמימה נבקעו רקיעים והזדעזעו ארץ ושמים, אך גזרת ה' לא בטלה.
צוה ה' על המלאך אכזרי-אל להגיד למלאכי השרת לנעל את שערי השמים כדי שלא תעלה תפלת משה למרום מפני שאין לעמד נגד תפלתו. ננעלו שערי שמים ולא הצליחו תחנוניו של משה להבקיע דרכם ולהגיע אל כסא הכבוד.
ראו שרפי קדש כי לא סלח ה' למשה עבדו נאמן ביתו וקראו: "ברוך כבוד ה' ממקומו, אשר אינו מפלה בין גדול לקטן, ומעניש גם את משה רבנו שלא היה נביא כמוהו, שדבר עם ה' פנים אל פנים, אך כשחטא - נענש.
--------------------------------------------------------------------------------
הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו ירד משמים להביא למרום את נשמת משה רבנו הצדיק. שלשה מלאכים ירדו עם ה'. אחד מהם הציע את מטתו של משה ושני האחרים הניחו בגד יקר מתחת לראשו ולרגליו ועמדו מימינו ומשמאלו. עלה משה על המטה וה' אמר לו לעצם את עיניו, לשים את ידו על לבו ולהצמיד את רגליו. עשה משה כל מה שאמר לו אלקים לעשות, ואז קרא ה' לנשמת משה ואמר לה: "בתי מאה ועשרים שנה נתתי לך להיות בגופו של משה, עתה תמו שנים אלו, קומי וצאי מתוך גופו".
ענתה הנשמה: "ה' אלקי הרוחות והנפשות, אתה בראת אותי, אתה יצרתני והכנסת אותי לגופו של האיש הצדיק והטהור הזה. במשך מאה ועשרים השנים שהייתי בגופו נשאר הוא טהור ונקי יותר מכל אדם אחר בעולם, אנא ה' תן לי להשאר כאן בגוף זה".
קרא ה' לנשמה ואמר: "צאי מיד מתוך גופו וארשה לך לשבת תחת כסא כבודי על יד המלאכים".
אחר כך נשק ה' למשה, לקח את נשמתו והעלה אותה לשמים, ולמשה אמר: "אשריך ילוד אשה שמלאכי מרום פחדו ממך ולא רצו לרדת ולהביא אלי את נשמתך". כשהגיע נשמת משה לגן-עדן, חשכו השמים, בכה היקום כלו ואמר: "אבד חסיד מן הארץ והישר באדם איננו עוד".
--------------------------------------------------------------------------------
שאל המלאך מטט' את ה' בתמיהה: "משה היה שלך בחייו, וגם במותו שלך הוא, אם כך למה אתה מצטער כל כך על מותו?" ענה לו ה': "משל למלך שכעס על בנו פעמים רבות. בכל פעם שרצה להעניש אותו באה אמו של הבן לפני המלך, התחננה ובכתה שיסלח לו המלך והצילה תמיד את בנה מענש. כשמתה אשת המלך בכה המלך והצטער לא רק על מותה של אשתו אלא גם על בנו שנשאר בלי תומך ומציל, בלי אם אוהבת שתגן עליו מכעס ומענש. עכשו כשמת משה, מי יגן על עם ישראל? מי יבקש אסלח להם ולא אעניש אותם?".
--------------------------------------------------------------------------------
משה רבנו נקבר על ידי ה' מול בית פעור, כדי לכפר על חטא פעור. בכל שנה באותו זמן שבו חטאו בני ישראל והשתחוו לבעל פעור, היה אלילם של המואבים מקטרג על בני ישראל וגורם לכעס ה' עליהם, אבל מאז שנקבר משה שם אין האליל עולה לשמים לקטרג כי משה רבינו דוחפו ושוקע בעל פעור באדמה.
--------------------------------------------------------------------------------
גופתו של משה רבנו לא נרקבה ולא השחתה מעולם. עד יום מותו וגם אחרי פטירתו נראה משה יפה תאר ובעל פנים מאירות. את מקום קבורתו אין איש יודע ולא ידע לעולם, כדי שלא יעשו אליל ממשה ולא יבואו להשתחוות לקברו. וגם כדי שלא יתאספו אמות העולם סביב קברו כדי לראות זיו פניו.
--------------------------------------------------------------------------------
בשבעה ימים בחדש אדר נולד משה רבנו ובשבעה ימים בחדש אדר נאסף אל עמיו. ביום פטירתו יצאה בת קול משמים ואמר אל העולם: ,ראה עולם בצערו של משה רבם של ישראל שזכה בארבעה כתרים: "בכתר תורה שקבל משמים כשסביבו מלאכים. בכתר כהנה כשלמד דיני כהנה את אחיו אהרן. בכתר מלכות זכה למרות שלא אחז חרב בידו, על סוס לא רכב ושריון לא לבש. בכל זאת היה משה מלך, הנהיג את עמו בסבלנות ובאהבה.
והכתר החשוב ביותר שבו זכה משה, היה כתר שם-טוב, שאותו קנה לעצמו בזכות מעשיו הטובים וצניעותו הגדולה.
--------------------------------------------------------------------------------
מלאך המות לא ידע על מות משה מכיון שאתו לא רצה משה לעלות. פחד מלאך המות מכעסו של הקדוש ברוך הוא על שלא קים את פקדתו ולא הביא את נשמת משה.
הלך מלאך המות לחפש את משה ולא מצאו. שאל את הארץ: "היכן משה בן עמרם?", "איני יודעת לאן הלך", ענתה הארץ. שאל המלאך את הים: "הראית את בן-עמרם?", ענה לו הים: "מיום שעברו בי משה ובני ישראל לא ראיתיו". פנה מלאך המות ושאל על מקום המצאו של משה, את הגיהנום, השאול והתהום, והם ענו שרק שמעו על משה מפי פרעה מלך מצרים, אבל לא ראוהו מעולם. גם את בני קרח שאל מלאך המות אם ראו את משה והם ענו שלא ראוהו מהיום שבו בלעה אותם האדמה. והשמים לא ראו את משה מהיום שהיה שם כדי לקבל את התורה.
לגן-עדן לא נתנו המלאכים למלאך המות להכנס, בקשי רב הסכימו לענו על שאלתו ואמרו לו שלא ראו את משה מיום שהיה בגן עדן וראה שם את שכרם של הצדיקים. עץ הדעת לא ראה את משה מיום שבו לקח ממנו מנהיג ישראל עט לכתב בו את התורה הקדושה. ההרים שנשאלו על מקום המצאו של משה ענו שלא ראוהו מיום שפסל מהם משה אבנים לעשות בהן את לוחות הברית. המדבר לא ראה את משה מיום שרעה בו את צאן יתרו. החיות והבהמות לא ראו אותו מיום שהבדיל משה בין בהמה טהורה לטמאה. אפילו הנשמות והמלאכים שבשמים לא ידעו היכן נמצא משה הצדיק שדמה למלאך אלקים ושהקדוש ברוך הוא בעצמו לקח אותו אליו.
ראה מלאך המות שאין יצור בעולם שיודע את מקומו של משה בן עמרם, את כלם שאל ובכל מקום היה וחפש לשוא. לא ידע מלאך המות מה לעשות, שתק ולא הוסיף לחפשו.
--------------------------------------------------------------------------------
(אוצר אגדות התורה)
מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות ביום ז' באדר – הוא יום פטירתו
של משה רבינו ע"ה, ונוהגים לעשות לימוד בליל שבעה באדר, ומנהג יפה הוא.
_________________
 The smallest good deed is bigger than the greatest intention
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2009 22:01 |
|
| |
ובספר התודעה מובא...
בס"ד
ביום ז' באדר נולד משה רבינו וביום זה נפטר לאחר מאה ועשרים שנים בדיוק. משה רבינו זכה להיוולד ולהסתלק באותו היום, דבר המהווה מעלה גדולה ונפלאה, אשר זכו לה מספר צדיקים כמו דוד המלך - רמז לכך נמצא בפסוק "את מספר ימיך אמלא" עליו דורשים שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש.
כשהמן הרשע חיפש הטיל את הפור בכדי למצוא תאריך להוציא בו לפועל את תוכנית ההשמדה, הוא מצא את חודש אדר, המן שהיה חכם מאוד והכיר היטב את התורה, ידע שבחודש אדר נפטר משה ריבנו, מאורע קשה מאוד לעם ישראל, כי משה מסמל את האמונה, משה משמש כממוצע מחבר בין עם ישראל לבורא העולם, ואם בחודש אדר נפטר משה רבינו, סימן שזה זמן טוב לפגוע ביהודים שחסרים את מושיעם.
אבל מה שהמן לא ידע, שמשה רבינו נולד ונפטר באותו היום, כיוון שיום הולדת של אדם הוא יום סגולה, ועם ישראל חגג 119 ימי הולדת למשה, לעומת יום פטירה אחד, גברה הברכה שבימי ההולדת של משה, על הקללה של יום מותו. וליהודים היתה אורה ושמחה.
שני עניינים מרכזים החשובים לכל יהודי באים לידי ביטוי ביום ז' באדר:
· הצפיה לישועה - לידתו של משה רבינו:
בזמן גלות מצרים, בתקופה כל קשה של גזירת "כל הבן הילוד, היאורה תשליכוהו", תקופה של יאוש ואבדון, נולד מושיען של ישראל, המצרים שידעו שבתקופה זאת צריך להיוולד מושיען של ישראל, עושים אמצים אדירים למצוא את אותו תינוק, יוכבד אמו שחששה שלא תוכל להמשיך להסתיר אותו בביתם, מטמינה אותו בתיבה ומשיטה אותו על הנילוס. גם לאחר שניצל ונמשה ע"י בת פרעה, עדין לא חלפה הסכנה, משה גדל בביתו של צורר ישראל, תמיד קיים החשש שיתגדל ויתחנך לאור האכזריות המצרית ויהפוך להיות צורר לעמו.
אולם בסוף בישועות השם, גדל משה רבינו להיות מושיען של ישראל. כך כל אדם בישראל צריך להפנים שלא משנה כמה צרות וקשיים ישנם בדרך, תמיד צריך לצפות לישעות ה' כהרף עין.
· יראת הדין - מותו של משה רבינו:
אדון כל הנביאים, מושיען של ישראל, עושה המופתים במצרים, האדם שהגיע למעלה הגבוהה ביותר מכל הנבראים, עלה למרום לקבל את התורה, הנהיג את עם ישראל בארבעים שנות נדודיהם במדבר, שהיה זן ומפרנס את האמונה של עם ישראל. שכל חייו היה מסור לתורה עד שנקראת על שמו "תורת משה".
חטא חטא קל במי המריבה, גרם להמעטה בקידוש השם, בשגגה. נענש בעונש הקשה ביותר שאפשר היה להעניש אותו, נאסרה העליו הכניסה לארץ ישראל, משה רבינו התפלל מאות תפילות, התחנן, ולא עמדו לו כל זכויותיו וצדקותיו, מידת הדין שהיא מידת האמת של הקב"ה נקבעה גם לגביו.
מכאן צריך כל יהודי להפנים, כמה חשוב להקפיד להמנע מן החטא אפילו בשגגה, אפילו חטא שלכאורה נראה קל.
· מנהגי ז' באדר:
נוהגים חסידים ואנשי מעשה להתענות ביום זה ולמר "סדר תיקון ליום ז' אדר", כיוון שמיתת צדיקים מכפרת - ותענית עם תשובה מכפרת, ויוצאת כפרה לכל עם ישראל.
מנהג אנשי "חברה קדישא" לעשות משתה ושמחה ביום זה, הטעם למנהג לשבחן של ישראל ושל המתעסקים במצוות, כל בעלי המלאכה כשיש להם הרבה עבודה שמחים וכשמתמעטת המלאכה עצובים.
אבל "חברה קדישא" שמלאכתם בעשית חסד עם הנפטרים הם אינם שמחים כשיש להם הרבה עבודה אלא מתי שעבודתם פוסקת, ומתי אין להם עבודה - ביום ז' באדר, שבקבורת משה לא התעסק אף אדם, הקב"ה בכבודו ובעצמו, הביא את משה למנוחות.
_________________
The smallest good deed is bigger than the greatest intention
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2009 22:22 |
|
| |
בס"ד
משה השיג שער החמישים בפטירתו (הר נבו - נון בו)
מרדכי זכה לו בסוף ימיו.
משיח יגיע עם שער החמישים.
מ מ מ
כי אם לבינה(50) אלף ומם.
הקבר נעלם מעיני החוזה הואיל וסמוך ונראה מוקפין.
הפרזות יאספו למקיפין כמים לים מכסים.
נפשי יצאה בדברו, נפש ממללה.
מקיף חיצון נכנס בהתפנה מקיף פנימי.
תפילה היא מהמשובחות במילול הנפש.
שיפכי כמים לבך נוכח פני ה',
ופני משה כפני חמה.
ובטח ביום הילולתו יום גנוסיא ד'מלכא, לבנה במילואה
לקבל אור החמה ולחלקו לאלפים.
שהנה כבר שבוע לפני מקבלים אנו כאן...
חסד לאלפים.....:-)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2009 22:27 |
|
| |
.האם נתגלה מקום קברו של משה רבנו?
בס"ד
ישר כח "חסד לאלפים" על הבאת המדרשים הנפלאים.
היכן משה רבנו קבור?
ראיתי וחקרתי בעבר בכל מיני מקורות בנושא קברו של משה רבנו. ע"פ חלק מהספרים הקדושים נמצא שגדולי עולם כותבים שמקום קברו של משה רבנו נמצא במערת המכפלה.
עוד בנושא קישור: אתר הישוב היהודי
ואכן צירופי אותיות "מערת שדה המכפלה" נותן ר"ת "משה".
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2009 22:57 |
|
| |
לכבוד משה רעיא מהימנא בעל הבית איש האלהי"ם בעלה של השכינה הקדושה.
בס"ד
זוהר דף רלו.
שמעון לא זכה לברכאן(שמעון לא זכה לברכות ע"י יעקב)
אלא טפל ליה משה ביהודה(אלא משה טפל אותו ביהודה בברכתו,
דהיינו שברכו יחד עם יהודה וראיה לדבר) כתיב הכא (דברים לג ז) שמע יהו"ה קול יהודה,
וכתיב התם (בראשית כט לג) כי שמע יהו"ה כי שנואה אנכי.
(הרי שמע שמע גזרה שוה, מה שמע דשם הוא בשמעון אף שמע שכתוב ביהודה כולל את שמעון)
אמר רבי יהודה, שמעון ולוי אבוהון סליק לון למשה, (שמעון ולוי אביהם העלה והעביר
ברכתם למשה שהוא יברך אותם)
אמר ליה רבי יוסי, מאי טעמא אבוהון סליק לון למשה(למה העביר אביהם ברכתם למשה?)
אמר ליה אף אנן נסליק ליה לבוצינא קדישא עלאה(בא נעביר את השאלה לרבי שמעון)
אתו שאלו ליה לרבי שמעון, אמר כמה חביבין מלין(אמר להם אלו ידעתם הסוד
הייתם יודעים כמה חביבים ונחמדים אלו הדברים, וקודם שביאר להם הסוד
למה תלה יעקב את ברכתם של שמעון ולוי במשה רבנו, נזכר משלמותו של משה
אשר לא היה ראוי שאיש כזה יסתלק מן העולם ולכן) אטפח בידוי ובכה(הכה ידיו זו בזו
על העדרו של משה כדרך המצטער, ובכה עליו)
אמר מאן יגלי לך מהימנא קדישא(ואמר מי יגלה מקומך וישתטח על קברך
משה רעיא מהימנא הקדוש הנה) אסתלקת בחייך על בני נשא(עלית בחייך על כל בני אדם
להיות איש אלוקים, וגם) אסתלקת במותך ואסתים דיוקנך(עלית במותך ונסתמה צורתך
כי לא ידע איש את קבורתו עד היום הזה)
מפתחן דמארך אתמסרו בידך תדיר(מפתחות הנבואה של קונך נמסרו לך
להיות תמיד בידך, כבעל הבית שיש בידו מפתח ביתו,
ונכנס בכל עת שירצה, כי משה היה מוכן תמיד לנבואה כמ"ש עמדו ואשמעה וגו')
(אחרי שבכה רבי שנעון על העדרו של משה התחיל לבאר את הטעם
למה העביר יעקב את הברכות של שמעון ולוי מעצמו ונתנם למשה ואמר)
תא חזי יעקב הוה ליה ארבע נשין, ואוליד בנין מכלהו(בא וראה כי יעקב היו לו ד' נשים,
והוליד בנים מכולן)
דף רלו ע"ב
ואסתליק (נ"א ואשתלים) בנשוי(ונתעלה ונשלם ע"י נשיו, כי הולידו לו י"ב שבטים
שהם סוד כל השלימות) כד בעא יעקב לאסתלקא, שכינתא קיימי עלוי
(כשרצה יעקב להסתלק מן העולם השכינה עמדה ושרתה עליו)
בעא לברוכי לאלין, ולא יכיל מקמי שכינתא, דדחיל(כשרצה לברך את שמעון ולוי
לא היה יכול מאימת השכינה, כי)
אמר היך אעביד, דהא תרווייהו מסטרא דדינא קשיא קא אתיין(אמר איך אעשה לברך את אלו?
הלא שניהם באים מצד דין הקשה, ועל ידי ברכתם יתרבה מדת הדין בשכינה)
אי אתקיף בשכינתא לא יכילנא(אם אפציר בשכינה שתסכים לברכם איני יכול,
ר"ל אם ארצה להיות כצדיק מושל יראת אלהי"ם שהוא גוזר אומר ויקם לו איני כדאי לפי)
דהא ארבע נשין הוו לי ואשתלימנא בהון
(כי ד'נשים היו לי כנגד חגת"מ[חסד גבורה תפארת מלכות] שבשכינה ונשלמתי על ידם,וכיון שקיבלתי שלמותי מן השכינה לכן אין ראוי לי לברך את אלו נגד רצונה)
אלא אסלק לון למארי דביתא(אלא אעביר את הברכות לבעל הבית שהוא משה,
שעלה בחייו להיות איש האלהי"ם דהיינו שזכה להיות בעלה דמטרוניתא שהיא השכינה
והיא נקראת בית) דהא (ביה) ביתא ברעותיה קיימא, ומה דבעי יעביד
(כי השכינה עומדת ברצונו ומה שירצה יעשה, ר"ל כי בידו לבטל דיניה
ולברך את שמעון ולוי בסוד הרחמים, ועוד)
כך יעקב אמר, חולקין דנשין ובנין הא נסבית בהאי עלמא ואשתלימנא
(הרי חלקי בנשים ובנים קבלתי בעולם הזה מהשכינה ונשלמתי על ידה)
היך אתקיף במטרוניתא יתיר(איך אטריח את השכינה יותר? ר"ל לברך את שמעון ולוי כנגד רצונה?)
אלא אסלק מלין למארי מטרוניתא, והוא יעביד מה דבעי, ולא ידחל
(אלא אעביר את דברי הברכות לבעלה דמטרוניתא שהוא משה והוא יעשה מה שירצה ולא יירא)
תא חזי, מה כתיב (דברים לג א) וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהי"ם
(לכן נקרא איש האלהי"ם, כי הוא היה) מאריה דביתא מאריה דמטרוניתא
(בעל הבית ובעלה של המטרוניתא) כמה דכתיב (במדבר ל יד) אישה יקימנו ואישה יפרנו
(הרי שאיש פירושו בעל) דהא (שם ז א) כלת משה כתיב(פי' שהשכינה נקראת כלתו של משה)
ועל דא משה בריך מאן דבעא ולא דחיל כדאוקימנא(ועל כן משה ברך את מי שרצה
ולא היה מתירא כמו שפירשנו) ובגין כך אמר יעקב, הא חמינן דבני אלין בסטרא דדינא קשיא
(לכן אמר יעקב הרי אני רואה שאלו הבנים שנעון ולוי הם מצד דין הקשה)
(ליתיה) ייתי מאריה דביתא ויברך לון(יבוא בעל הבית ויברך אותם)
משה ודאי איש האלהי"ם הוה(משה בוודאי היה איש האלהי"ם)
ורעותיה עביד בביתיה(ועשה בביתו כרצונו) כמה דאת אמר אישה יקימנו
(שבעלה יכול לקיים את נדרה, כלומר יכול לעשות כרצונו)
הדא הוא דכתיב (שם י לה) ויאמר משה קומה יהו"ה
(הרי כשרצה אמר לה שתקום ותסע לפני בני ישראל)
ואישה יפרנו, הדא הוא דכתיב (שם לו) ובנחה יאמר שובה יהו"ה
(הרי כשרצה אמר שתנוח בשובה ונחת ולא תסע הלאה)
ודאי רעותיה עביד מאריה דביתא, ולית דימחי בידיה
(ודאי כרצונו עשה בעל הבית ולא היה מי שימחה בידו)
כבר נש דגזר על אנתתיה ועבדא רעותיה(כאדם הגוזר על אשתו והיא עושה רצונו)
ועל דא יעקב אף על גב דהוה אחיד באילנא דחיי
(ועל כן יעקב אף על פי שהיה אחוז בעץ החיים שהוא הת"ת [התפארת])
לא הוה מארי דביתא, אלא לתתא(עכ"ז לא היה בעל הבית אלא היה למטה,
ר"ל לא היה יכול להמשיך שפע למלכות אלא מדעת התחתון שעד שם השיג)
משה הוה לעילא(אבל משה היה למעלה בדעת עליון ומשם המשיך שפע למלכות)
בגין כך סליק לון למאריה דביתא:
(לכן יעקב העביר את הברכות של שמעון ולוי למשה שהוא יברכם כי היה בעל הבית)
(כיוון שטרחתי, הקלדתי, עימדתי, וצבעתי, את הקטע הנ"ל, הרי אני יכול לאסור את שלי,
ולכן אני גוזר עליך תוכי, שאם תעתיק תהיה חייב לשים קישור לעמוד זה. אם לא תעשה כך, אין לך רשות להעתיק.)
_________________
 http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2009 02:53 |
|
| |
עד כי יבא שילה
בס"ד
תקוני הזוהר עם פירוש באר לחי ראי
תקוני הזוהר תקונא חד ועשרין (דף מג' ע"א)
ויפן כה וכה וירא כי אין איש. (ולית בהון) דקטיל לחויא. עד דייתי ההוא דאתמר ביה ויפן כה וכה ויך את המצרי. ובגין דא אתמר (ראשית מט) עד כי יבא שילה. שיל"ה מש"ה. דאיהי מורשה דילה. ובגין דא בגינה אתמר ביה עד כי יבא של"ה דיליה. (נ"א דילה) ודאי איהו קטיל לחויא.
מפרש הבאר לחי הרב הגאון הקדוש רבי צבי הירש שפירא אבד"ק מונקאטש והגליל (רבי מרדכי אני מאד מחובר אליהם ברוך ה' ובאהבה רבה ישתבח שמו לעד. בנימה פרטית אספר לך ולגולשים שבכל עת בו אני רוצה לרגש נשמתי ולהתעלות אני מוצא עצמי פותח תיקוני הזוהר והבוקר ( 2.00 בבוקר :) ) קראתי את דבריך וכנראה זאת שעת רצון שהדף הראשון אותו פתחתי בצד שמאל הופיע לי עניין "עד כי יבא שילה" בהמשך לדבריך מהזוהר הקדוש המדברים על בעלה דמטרוניתא איש האלהים משה רבנו.
אומר הבאר לחי ראי:
לית בהון קטיל לחויא. פירוש שבכל הדורות עד דור האחרון אשר משה רבינו יהיה צדיק הדור, לא יעלה בידם להרוג את הנחש וסמא"ל, והגם שהועילו לקשט את הכלה בקישוטי הלכה כל אחד לפום דרגא דילה (כל אחד לפי הדרגה שלו בלימוד ההלכה)... לא הגיע למטרה זו להרוג את הנחש כנזכר, עד שיבא משה רע"מ (רעיה מהימנא) שהוא חתן דילה, והיא מאורסת לו. וכאמור: ובג"ד (ובגלל זה) אתמר עד כי יבא שילה משה. עיין (ברע"מ פ' פנחס דף רמו ע"ב) עד כי יבא שילה (גימט' משה) רע"מ נטיל נוקמא מקליפת סמאל ונחש שרים של עשו וישמעאל ויפקון ישראל מן גלותא עיי"ש. והיינו שבזה תלוי עיקר הגאולה ותיקון המלכות ליטול נקמה מהקליפות הנזכרים ולקטול לחויא בישא, וזה יהיה כחו של משה שיוכל לעמוד נגדם בזמן הגאולה וכאמור: שיל"ה מש"ה. עיין בזוהר (בראשית דף כ"ה ע"ב) עד כי יבא שילה דא משה, חושבן דא כדא עכ"ל, והיינו כמש"ל מהרע"מ:
רבי מרדכי, ראיתי את תגובותיך בעבר לכל מיני ידעונים עם רעיונות כאלו ואחרים בפורום המכובד שלך, יישר כח גדול!!!! אתה מחזיק מעמד מולם יציב ואיתן בדעתך.
לציין שרבים מנסים להרוג את הנחש.... אך לא יעלה בידם!!! גם אם שהועילו לקשט את הכלה בקישוטי ההלכה כל אחד ופלפוליו בהלכה. הם לא באותה מדריגה של משה שהוא חתן שלה זאת העבודה הוא יסיים ב"הכפי שנבאר מתוך הבאר לחי ראי בהמשך.
וממשיך הבאר לחי ראי:
דאיהי מורשה דילה. ר"ל מאורסה שילה, וכמ"ש בש"ס (פסחים דף מ"ט ע"ב) תורה צוה לנו משה מורשה, אל תיקרי מורשה אלא מאורסה עיי"ש, והיינו בסוד כלת משה, וכמו שאמר (במדרש רבה ויחי פ' צ"ט סימן ו) לא יסור שבט מיהודה זה כסא מלכות, אימתי, עד כי יבא שילה אותו שהמלכות שלו עיי"ש. ולזה דרש כאן להמשך הדרוש שזה קאי על משה שהמלכות היא שלו מאורסה דילה בסוד כלת משה כנ"ל.... וכ"ו וכ"ו.
ולו יקהת ימים. עיין במדרש רבא שדרש ולו יקהת עמים, שהוא מקהה שינהם של אומות העולם בהלחמו עמהם עיי"ש, ולזה דרש בהמשך הדרוש כי משה נקרא שילה שהמלכות היא שלו. משום. ולו יקהת עמים שמקהה שיניהם של הקליפות הנ"ל וקטיל לחויא ע"כ יהבין ליה ברתא דמלכא.
ולסיום, בן לוי בן קהת בן עמרם וכמו שאמר הזוהר ולו יקהת עמים נוטריקון ול"וי קה"ת, שמרמז שמשה הוא סוד שילה שבא מבניו של לוי וקהת, וביאור העניין נראה שלעתיד יהיה למשה זה הכח לנקום בשרי העמים ולקטול לחויא בישא ליתן לו ברתא דמלכא כנזכר, כי הוא מבניו של לוי וקהת ששניהם מסטרא דגבורה דנוקבא.
יהי רצון וה' ישלח לנו מנהיג אמיתי כמשה רבינו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2009 09:08 |
|
| |
בס"ד
אמן ואמן,
משה שפיר כאמרת !!  
נפלאים דברי תיקוני הזוהר, ותודה לך על הבאתם רוני.
מגלגלים זכות ע"י זכאי קשוט.
תוקן על ידי mordechay1 ב- 02/03/2009 9:04:36
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
|
