חלמתי הלכתי

מי מאיתנו לא חלם פעם חלום כו"כ אמיתי עד שהתעורר בבהלה או בשמחה [תלוי בחלום]
מי מאיתנו לא חלם פעם חלום שהיה נדמה שעבר ימים- שבועות- שנים בחלומו [כשבעצם עבר רק 7 שניות]
האם חיינו הם חלום ?
האים אנו חולמים כי חסר לנו משו?
אם כבר דנו בזה תפנו אותי
אם נכתב על זה שתפו אותי


[נ.ב אם יש לכם הצעות על ספרים פילוסופים לא כבדים מידיי אשמח לשמוע]

בדרך כלל תמיד

תמיד! ויש מקורות רבים המוכיחים זאת (המחשבון יוכל לספק לך..)

לא תמיד.
בדרך כלל .

נו, וע"ז אומרים, חכם עדיף מנביא.

הוא לקח הימור רציני כי לא תמיד באמת  חולמים על מה שחושבים ביום.

במסכת ברכות, דף נו עמוד א, מסופר:

אמר הקיסר (=מלך רומי) לר' יהושע בן חנניא: אומרים עליכם היהודים שאתם חכמים מאוד, אמור לי מה אראה הלילה בחלום. אמר לו ר' יהושע, אתה עתיד לחלום שהפרסים (=שהיו אז אויביו של הקיסר) משעבדים אותך, ואתה נאלץ לרעות שרצים במקל של זהב. ואכן, בסופו של דבר הקיסר חלם על כך (שהרי המחשבה על חלום משונה זה הטרידה אותו כל היום עד שנרדם...).

ועל זה נאמר, "חכם עדיף מנביא".

תקום, אין פסוק כזה, עי' מה שכתבתי לעיל.
אגואיסט, הבאתי רק מה שקשור לענין.
רוני, למה הוא לא ניסה, הסיני הזה, לקפוץ מבנין רב קומות, שמא הוא פרפר, (הוא לא ידע מספיקא דאורייתא לחומרא...), אלא מה, הוא ממש ידע את נפשו.
הנה ציטוט ממסע אל עמקי ההויה של הרב נוגרשל!

אתה הלוא אוכל, שותה, נושם? אינך מנסה לקפוץ מטה מגג מגדל גבוה, מדוע? מכיוון שידוע לך מההגיון, מן הנסיון ומן החושים, כי מבלי לאכול, לשתות ולנשום, אי אפשר לחיות. כן ברור לך שקפיצה מגג מגדל גבוה, תקטין באופן ממשי את סיכוייך להמשיך לחיות...
אולם, כמסתפק פילוסופי, מנין לך כל זאת? אולי אתה בכלל ישן? אולי כל זה אינו אלא חלום, ועוד מעט תקיץ ותווכח לדעת שהיו אלה רק מושגי החלום והם אינם חוקי המציאות כלל? אולי במציאות לא צריך לאכול ולא לשתות, ואפשר לקפוץ מגג כל מגדל ולהישאר שלם?
הסיבה האמיתית ששאלות מסוג זה אינן עולות במהלך התנהגותך היומיומית יכולה להיות אשר תהיה. מכל מקום, עצם התנהגותך ע"פ כללי מציאות אלה הינה עדות מוצהרת לרמת ההוכחה שאתה דורש כדי לפעול.
עיקרון זה קיים גם בדברים שהנשמה תלויה בהם, שאם טעית הטעות עלולה להיות גורלית. אין כל סיבה שדוקא בהגיעך לשאלת היסוד של דיוננו (יהדות), תתחיל לחשוב באורח שונה, ותדרוש רמת הוכחה ברמה גבוהה יותר ממה שאתה דורש בעינינים של חיים ומות.
(עי' שם עוד דברים יפים, מסע אל עמקי ההויה, עמוד 23)

בתכלית, אם בכאילו חלום אתה אוכל בשביל לחיות, שמא בכאילו מציאות האמיתית אם תאכל תמות. ושב ואל תעשה עדיף, עד שתתעורר.

ממילא נראה לי, שכל מי שמסתפק בשאלה כזאת, אינו ראוי לתואר שפוי.

חלומות שווא ידברון ?     והכתיב בחלום אדבר בו

מחשבון, הנה לך עוד כמה מקורות בעניין פתירת חלום.

אמר רב חסדא: כל חלום שלא נפתר, כאגרת שלא נקראת. ופירש רש''י: לא טוב ולא רע הוא, שכל החלומות הולכין אחר הפתרון (ברכות נה, א) שזהו סוד החלומות, שכפי שפירשו אותם, כך יהיה!

שהנה הגמרא שם מספרת על רבי בנאה: כ''ד פותרי חלומות היו בירושלים. פעם אחת חלמתי חלום, והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה, לא פתר לי זה, וכלום נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: ''כל החלומות הולכים אחר הפה'' שנאמר (בראשית מא): ''ויהי כאשר פתר לנו, כן היה''.
וביאר רבא: והוא שפתר לו מעין חלומו, שנאמר (שם): ''איש כחלומו פתר''. כלומר, שביאור החלום מתקבל על ליבו של החולם, רק באופן שיש קשר נראה ומובן בין החלום לבין פתרונו.

מסופר בגמרא (נו, א) על אדם בשם בר הדיא שהיה פותר חלומות.מי שנתן לו שכר על פתרון חלומו – היה פותר לו לטובה, ומי שלא נתן לו שכר – היה פותר לו לרעה. וע"ע שם על הסיפור שהיה לאביי ורבא.

הציטוטים לא מדויקים.

ברכות (נה.), אמר ר' יוחנן משום רשב"י, כשם שאי אפשר לבר בלי תבן, כך אי אפשר לחלום בלי דברים בטלים. אמר ר' ברכיה, חלום, אע"פ שמקצתו מתקיים, כולו אינו מתקיים.

מכאן מוכח שבכל חלום יש דברי אמת ודברי הבאי. (וכן מוכח מהערה הקודמת). ואשר לחז"ל "חלומות שוא ידברו", אין חז"ל כזה. הרי זה פסוק מפורש בזכריה (י ב), אלא שגם פסוק  כזה אין. אלא:  וחלומות השוא ידברו, שם מדובר על נביאי השקר, שחלק מהשקרים שלהם לקוח מהחלק השקרי שבחלום! כלומר  וחלומות השוא, דוקא את חלומות השוא, ידברו, ואילו את חלומות האמת לא ידברו. ותו לא מידי.

ברכות (נה:), כדי להשלים את היריעה, הנה מאמר חז"ל שם.

אמר רב הונא, לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, (פרש"י, [בשינוי גירסא], כדי שידאג ולא יחטא, ושיכפר לו עצבונו), לאדם רע, אין מראין לו חלום רע, (פירש"י, [כנ"ל], כדי לשמחו שיאכל עולמו.

תניא נמי הכי, כל שנותיו של דוד, לא ראה חלום טוב. כל שנותיו של אחיתופל, לא ראה חלום רע.

שואלת הגמ', והכתיב, לא תאונה אליך רעה, ואמר רב חסדא שלא יבהילוך חלומות רעים.

מת' הגמ', אלא איהו לא חזי ליה, אחרים חזי ליה. כלומר, אדם טוב באמת לא רואה חלום רע, אבל אנשים אחרים רואים עליו, ומספרים לו, ומתוך כך מצטער.

שואלת הגמ', וכי לא חזי איהו מעליותא היא?! והאמר ר' זעירא, כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע! שנאמר: ושבע ילין בל יפקד, רע!

מת' הגמ', אלא, דחזי ולא ידע מאי חזי, פרש"י, שמראים לו חלומות טובים, ומשכיחים אותם ממנו, כדי שלא ישמח. ע"כ.

לסיכום, אם הוא עצמו רואה חלום רע, הרי הוא אדם רע. אם הוא רואה חלום טוב, אין זה בטוח שהוא אדם טוב, (חוץ אם אין לו עבירות שאין על מה לכפר, וצ"ע מסוגיא דיסורין של אהבה (שם ה.), ואכמ"ל). אם הוא לא רואה כלום (לא זוכר), ואומרים לו חלומות רעים עליו, אדם טוב הוא. (וא"ת, אם הוא יודע שהוא אדם טוב, על מה יש להצטער. וי"ל, שאדרבה היא הנותנת, שאם הגמ' אומרת שבמקרה כזה הוא אדם טוב ויש לו על מה לדאוג, כנראה יש לו באמת על מה לדאוג. וד"ל). ואם הוא לא רואה ואף אחד לא מספר לו, הרי הוא נקרא רע.

אם לא הבנת אמרתי את זה במשמעות הבדיוק הפוכה