פרשת תרומה
הפעם לקחתי מאחד הכותבים בפורום פרש - אשמח אם כותבים ירחיבו לגבי הפרשה.
פרשת תרומה
קידוש החומר
למה נסמכה פרשת משפטים לפרשת תרומה? אמר להם הקב"ה לבני ישראל "לאחר שאמרתם נעשה ונשמע, מיד לכו ועשו משכן". ומה בעצם הקשר בין התורה למשכן?
המדרש דורש על הפסוק "ויקחו לי תרומה", שעל זה נאמר "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו". ונראה, שכוונת המדרש היא שגם כשתעשו משכן, וה' באמת ישכון בתוכו, השכינה תהיה על ידי הקיחה = לקח. ומהו הלקח? התורה," כי לקח טוב נתתי לכם".
על פי יסוד זה נוכל להבין מה שאמרה הגמרא בתענית (כט.) "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה". לכאורה, מה הקשר בין אב לאדר?
כדי לענות על שאלה זו צריך להבין מה ארע בתשעה באב, אותו משווים לחודש אדר. חטא המרגלים, שהיה בתשעה באב (אז אמר להם ה': "אתם בכיתם בכיה של חינם ואני אעשה לכם בכיה של דורות"), נעשה על ידי הנשיאים, גדולי האומה ובודאי תלמידי חכמים גדולים. אי אפשר לומר שחטאו סתם כך, ויש לחשוב מה היתה טעותם.
לכן, יתכן שהנשיאים הבינו שבארץ ישראל המצב לא יהיה פשוט. אדם יצטרך לחרוש, לזרוע, לקצור, לטחון - בקיצור לעבוד הרבה, ועם כל זה - ללמוד תורה ולקיים מצוות. כאן במדבר ה' נותן להם מים ואוכל בדרך נס, ויכול כל אחד לשבת בנחת וללמוד תורה. אולם, שם זה יהיה קשה, והם, כמנהיגים, חששו שלא יצליחו להנהיג את העם במשימה הזו, ולכן לא רצו שיכנס העם לארץ ישראל.
בימי מרדכי ואסתר, נעשה בדיוק התיקון לפגם זה. שם, בגולה, בין כל הגוים, עם כל הקשיים להשאר יהודי, נאמר "קיימו וקיבלו היהודים עליהם" ודרשה על כך הגמרא במסכת שבת "הַדוּר קבלוה בימי אחשורוש" - שקיבלו עליהם תורה שבעל-פה פעם נוספת. מתוך כל הטומאה, ידעו לקיים את התורה, וקידשו את המציאות הטמאה על ידי מצוותיו של הקב"ה.
ולכן, כמו שמשנכנס אב אנו מצטערים על פגם זה, משנכנס אדר אנו שמחים על כך שתיקנו את החטא.
זהו גם עניין עשיית המשכן. לאחר קבלת התורה אומר להם ה': אני רוצה לראותכם מקדשים את הלבנים ובונים לי בית, ואני אשכון בו על ידי לימוד התורה שלכם.
 |
|
|