שבט המסאי סניף שטפנשט, או למה תמה הבצורת?
בחופשותיי השנתיות בג'ונגלים של קונגו למדתי שכמות הגשם הנדיבה שיורדת באפריקה בכלל ובמדבריות העד של ניז'ר בפרט, והסיבה לשפע המים בשטחי המרעה של דארפור, נעוצה בריקוד הגשם של בני שבט המסאי.
בני השבט (וגם בנותיו, אללי לי) נוהגים לבצע את מחול המטר בלילות ירח מלא, חשופי גו (ועוד קצת) שריריהם משתרגים לעומת ירכותיהם הנבובות (או להיפך, אויה לי), ואו אז השחקים יורדים והעננים עולים (יחסית לשקע הרום של המפות המטאורולגיות, וויי לי) והגשם זולג כמו אפו המצונן של בערל דער-לעקער מסימטאות בתי נייטין.
עד כאן אני לא מחדש לכם מאומה, שהרי גם אתם מן הסתם (כמו כל חרדי ממוצע, אוי ויי איז מיר) נופשים מידי פעם בג'ונגלים של קונגו.
ובכן (שמעו רבותי) חדשות טובות לי אליכם (וגם אליכן מורותי). לא עוד!!!!! (אוף, שוב נגמרו לי סימני הקריאה במקלדת).
במסגרת מבצע "אנו-באנו" אתם יכולים לשכוח הנסיעה הבאה לקונגו (כדאי שתמירו את הנקודות במסע מטריף לאומן תחתית).
ריקוד הישועות, הצעקה הבאה בז'אנר הליטורגי של הסאגה הספיטוריאלית.
והכל בחיני חינם, אין צורך לעשות שנור בזכרון מוישה.
מחיר שווה לכל כיס, בתקוה שהכיס שלך יעבור אל הכיס שלנו.
אז למה אתם מחכים? תמה נגמרה לה הבצורה. הגשם בדרך.
ותזכרו היטב מי זה שסידר לכם אותו
נ.ב.
טשולנט כבר הכנתם?

תוקן על ידי הגולם ב- 26/02/2009 18:11:02
 |
|
|