מאמר ביקורת על תרגום שוורץ. שם מצויין למאמר ביקורת של שוורץ על תרגום קאפח בקרית ספר מח (תשל"ג) עמ' 195-197. אולי למישהו כאן יש סריקה.
נשלח ב-6/3/2013 12:27
שמעתי שיש מי שעובד על מהדורה מדעית של תרגומו של ן' תבון, ידוע למי מהחברים במה ובמי מדובר?
נשלח ב-6/3/2013 05:58
מתוך בדיקה והשוואה שעשיתי בכמה דפים בין שלושת התרגומים. ( תיבון קאפח, ושוורץ)
נלענ"ד היתרון היחיד שקיים בתרגום שוורץ הוא הם ההערות בצד הדף למי שזקוק הפניות למחקרים.
לשונו של שוורץ כלאיים, מכלל לשון ימי הביניים יצא ולכלל העת החדשה לא נכנס, והרי לשונו כעורב המחקה את הילוך החסידה . מילים לועזיות כמיטב הנהוג כיום , אך מבנה תחבירי כמיטב הנהוג במאה הי"ב.
תרגומו של קאפח עדיף הרבה יותר, הן מפאת הדיוק התוכני למי שרוצה לדקדק בדברי המו"נ הדק היטב שזה הדבר החשוב ביותר בספר הזה, והן מפאת יופי הלשון והמליצה. כי ניכר שהתרגום יצא ממי שבקי במקרא בדקדוק ובשירה והוא תלמיד חכם.
וכשעולה חשש מפני הטיית הלב בתרגומו, תמיד ניתן לבחון בתרגום הר"ש ולהכריע ממנו. מה גם שהרב קאפח עצמו מציין לתרגומי הר"ש ואינו מסתיר ומעלים.
אם מישהו מעוניין בתרגום מודרני עכשווי אמיתי מוטב לו שיקח את תרגום שוורץ ויגיה אותו ויערוך אותו כולו מראשו לסופו. ובאותה הזדמנות יעמוד על ההבדלים הדקים בין תרגומו לתרגום אבן תיבון וקאפח, ויחזירם למה שצריך שיהיו, כי הבדלים דקים בספר שכזה הם רבי משמעות כמו שכותב הרמב"ם עצמו. כי תרגום שוורץ כפי שהוא לפנינו נראה כחצי מלאכה וזקוק לעיבוד מחדש על ידי תלמיד חכם שידקדק בכל מילה ומילה ובהבדלים בין התרגומים.
מעלה נוספת בתרגום קאפח שהוא שם לב להערות זעירות כבדרך אגב שנמצאות בדברי הרמב"ם, כהרגש ת"ח מדקדק, ומעיר על מקומם, ועל פי דברי הרמב"ם עצמו זהו חלק חשוב מאד בלימוד. ולענ"ד מי שמעיין ולא רק קורא כקורא איגרת, ירויח המון מזה.
נשלח ב-5/3/2013 10:53
חיי מוהר"ן תט
עוד שם:גַּם מַה שֶּׁמּוּבָא בְּהָרַמְבַּ"ם בְּסֵפֶר הַיָּד קְצָת חֲקִירוֹת כְּגוֹן בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה וּבְהִלְכוֹת דֵּעוֹת, וּבִתְחִלַּת הִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה, צָרִיךְ גַּם כֵּן לִבְרחַ מֵהֶם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל שָׁם כְּלָל. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מְדַבֵּר מֵחֲקִירוֹת צָרִיךְ לִבְרחַ מִשָּׁם מְאד אולי בדורנו היה אוסר ללמוד כתבי רש"י שקאפ...
נשלח ב-5/3/2013 08:52
ניוטרל אודה למראה מקום.
נשלח ב-4/3/2013 21:36
וכמו כן אפשר להכיר בהפנים של האדם אם למד ליקוטי מעשיות וכד'.
פרופ' מיכאל שוורץ הוא הזוכה על בפרס ישראל בתחום חקר מחשבת ישראל לשנת תשע"א שוורץ הוא מומחה בעל שם עולמי בהגות היהודית והמוסלמית של ימי הביניים גולת הכותרת של יצירתו - תרגום מוער מערבית של מורה נבוכים
נשלח ב-22/2/2011 22:12
מרחביה כתב:
...נראה ברור כי חסר תרגום המילים ויכון קולי אנה מתל. והוא צריך להיות בערך ותהיה אמירתי כי הוא משל...
אודה למי שבידו מהדורת קאפח תשל"ב הכוללת את המקור, אם יטרח ויבדוק האם גם שם התרגום כך, ויעדכן.
קיבלתיה, והנה גם בה חסר תרגום ארבעת המילים הנ"ל, דבר הבולט שבעתיים לצד המקור:
תוקן על ידי מרחביה ב- 22/02/2011 22:13:57
נשלח ב-2/7/2010 12:08
יום רבעי האחרון, י"ח תמוז, היה יום פטירתו השנה העשירי של הרב יוסף קאפח. מתאים היה להשלים מעט מן הדברים שנכתבו אודות תרגומו באשכול זה. (על אף שאמרו עליו כי לא מצא טעם בקביעת יום השנה כיום זכרון).
לצערי לא הספקתי לעלות את הדברים ביום הפטירה. וטב מאוחר מלא כלום.
זחלץ ציטט כאן קטע קצר מביקורתו של פרופסור ליבוביץ על תרגומו המודרני של הר"ק. בפורום סמוך הובאה הסקירה בשלמותה.
בסוף הדברים מפנה ליבוביץ לבקורתו על תרגום הכוזרי של אבן שמואל (שאמור הוא זה ש"גזל" מאתנו את תרגומו למורה) שהתפרסם בבטאון "טורי ישורון" לו (אדר ב'-ניסן תשל"ג) עמ' 5,6. ואגב. גם שם הוא מתייחס ללשונו העכשווית מדי של הרב קאפח. ניתן רק לנחש איך היה מגיב למקרא תרגומו של המודרני –עד כדי זרות- של שוורץ.
בפתיחת האשכל ציין לוצאטי לביקורת שכתב בקרית ספר מח (תשל"ג) עמ' 195-197. והרי היא לפניכם
[לצערי האיכות פגומה מעט. תחילת הביקורת שעסקה ברישום פרטי המהדורה לא נסרקה כראוי ולא העלתיה]
ולמען השלמות. בתחילת האשכול ניתן כאן קישור למאמר הביקורת על תרגומו של שוורץ מאת פרופ' שרה סטרומזה. עם הזמן פג תוקפו של אותו קישור, להלן הקישור הנכון.
(אגב. באותו אתר נמצא גם מאמר מעניין על תרגומו של אבן תיבון).
החדש יצא לאור ספרו המקיף של זאב הרוי "ר' חסדאי קרשקש" בהוצאת מרכז זלמן שזר
נשלח ב-18/3/2010 21:19
בע"ב,
במקרה זה אין הדבר כן. המחקר מראה עפ"י כתה"י שסתירות שונות נובעות מכך שחלקים של הספר נכתבו בתקופות שונות לחלוטין ושכנראה שינה דעתו. כמדומני שרביצקי במבואו הגדול לדרשת הפסח של רח"ק שההדיר נזקק לענין.