| נשלח ב-2/3/2009 16:26 |
 |
| |
ששת ימים תעסוק בתורה וביום השביעי תשבות
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יט:
"אמר רב תנחום בר חנילאי לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד מי ידע איניש כמה חיי כי קאמרינן ביומי"
תרגום:
אמר רב תנחום בר חנילאי: לעולם יחלק אדם את שנותיו לשלושה חלקים. בשליש ילמד מקרא, בשליש ילמד משנה ובשליש יעסוק בתלמוד.
שואלת הגמרא: האם יודע אדם כמה הן שנות חייו שיכול הוא לחלק את זמן לימודו לפי מניין שנותיו?
ומתרצת: לא בשנים יחלק את זמנו, אלא בימים.
מסביר רש"י על אתר:
"ביומי - ב' ימים מקרא וב' ימים משנה וכו' וכן כל שבוע ושבוע"
(ובקידושין דף ל רש"י לא פירט את סדר החלוקה, אלא כתוב שפי' "ליומי" הכוונה לימי השבוע ותו לא)
כלומר שני ימים מימי השבוע יעסוק במקרא, שני ימים במשנה ושני ימים בתלמוד. ומה בשבת?
אכן תוס' עה"מ פירשו שאין הכוונה לחלק את הימים בתוך השבוע, אלא "ליומי" הכוונה לחלק את היום עצמו לשלושה חלקים, והוסיף ר"ת שכיום שלומדים תלמוד בבלי שהכל בלול ('בבלי') וכלול בה - גם מקרא גם משנה וגם תלמוד - אין צריך לחלק את זמן הלימוד. כ"כ ברמב"ם מובא שאדם צריך לחלק זמן למידתו לשלושה חלקים.
אך מפירוש רש"י קשה, דמה לו לפרש ולפרט חלוקת ב' ימים לכל שליש, הרי ודאי ידע רש"י שבשבוע שבעה ימים ולא ששה, ואעפ"כ הוסיף "וכן כל שבוע ושבוע" היינו שזהו מחזור שבועי הכולל ששה ימי לימוד מתוך שבעה ימים קיימים.
וביום השביעי?!
_________________
מ. זוהר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 23:51 |
|
| |
ירוחם,
מעניינת ההתייחסות למילה 'אמנות' מתוך הביטוי "תורתו אמנותו"
ראשית יש לציין שישנן השפעות הלכתיות לאדם שתורתו אומנותו. לדוגמא ישנו נדון האם הוא חייב להפסיק מתלמודו כדי לעמוד בתפילה, או האם מותר לאדם שתורתו אומנותו ללמוד בשעת שש"ץ קורא בתורה וכו'.
אך מדוע 'אמנותו' ולא 'מלאכתו'?
המילה אמנות יכולה להתפרש בשני אופנים:
א. אמנות - א שרוקה - פ' מלאכה.
ב. אמנות - א קמוצה - פ' פעילות יצירתית.
ההבדל בין אדם העוסק במלאכה, ובין אמן (artist) הוא הבדל עצום. העוסק במלאכה צריך לנפוש ממנה לחלוטין, לכן רואה חשבון אם יעסוק בשבת בלימוד ספרי חשבונות אינו שובת ממלאכתו. אולם אמן הוא לא סתם אדם העוסק במלאכתו, אלא אדם שאמנותו היא חלק מאישיותו. תיקח לדוגמא סופרים, ציירים ופסלים, הם אנשים שמוגדרים בפי העם "אנשי רוח", עבודתם היא לא סתם מלאכה, אלא היא חלק מאישיותם.
אני מסיק שהביטוי "תורתו אומנותו" אינו מתייחס רק לעצם העובדה שאדם עוסק בתורה מס' שעות מסויים ביממה, התורה היא לא סתם ספר חשבון, יש בה מימד רוחני שגורם לעוסק בה לא להיות פועל לפי שכיר, אלא להיות אמן במהותו.
לכן לא נראה לי שאדם שתורתו אמנותו יחלל את השבת אם ילמד, כמו שאיני סבור שסופר שבשבת יעיין בכתביו ויחדש בדעתו רעיון ספרותי (כמובן אני מדבר על סופר שמחשבתו היא על עצם הרעיון ולא על המלאכה והפרנסה מכך), או צייר שידמיין ציור במוחו (כמובן שעצם הציור אסור, כמו שאסור לכתוב חידושי תורה דממלאכות שבת הם).
שאלת האשכול עוסקת במהות הלימוד מתוך בזמן שבו צריך לשבות. אני מסכים עם הדמיון לפירוש שאדם צריך להיבטל ממעשיו שרגיל בחול גם לגבי לימוד התורה, רק מהו אותו לימוד תורה שראוי לנהוג בו בשבת?
האם הכוונה לשעות מועטות יותר? אולי לתחום אחר מהרגיל? אולי לימוד קל יותר?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 20:09 |
|
| |
מאיר
אדם העוסק בלימוד תורה- מלאכתו היא התורה, ולכן הוא חייב להפסיק ממלאכתו, בצורה משמעותית, הוא הרי מתפרנס ממנה.
אומנות היא התעסקות במלאכה, האם מנהל בנק עובד פיזית? האם מנהל חב' עוסק במלאכה?
אין איסור לעסוק בתורה בשבת, כשם שאתה שר- הירהורים מותרים- ולחשב בה חשבונות, אבל אסור לעסוק בזה.
מענין מה הית פוסק לרואה חשבון או עו"ד האם מותר לו ללמוד את החומר של עבודתו בשבת?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 17:07 |
|
| |
ירוחם,
רש"י מסביר לא להרהר אחר מלאכה, האם לימוד התורה מוגדר כמלאכה? אומנות אינה בהכרח מלאכה.
הנקודה שאני מעלה באשכול היא שלימודו של אדם בשבת לא צריך להיות כלימודו בחול, אפשר במספר השעות, אפשר בנושאים אחרים ואפשר כדברי רבינו מיכי שציטט אך אני ממש לא סבור שאדם העוסק כל שישה ימים בתורה שיבטל מלימוד תורה בשבת.
האם לדעתך העוסק כל השבוע בתורה ('כלי קודש') ובשבת למד תורה ויבואו שני עדים ויתרו בו ויעידו בבי"ד שעסק בתורה בשבת כבחול, יסקל?!
איש ערבות,
א. כפי שכתבתי, יתכן שזה לא היה מסדר הלימוד הרגיל שלו.
ב. שמא התם הוי דבר האבד.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 13:31 |
|
| |
רב מיכי
אותי למדו כשהמילה חמר מופיע בגמרא, איך יודעים להבדיל, מתי זה חמור ומתי זה יין
תלוי איפה החמר נמצא אם באוורוה זה חמור- ואם במרתף זה יין, את הח"ח מצאתי בהייד פארק.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 13:16 |
|
| |
שו"מ אצל הרב אליעזר מלמד:
והובאו בירושלמי (שבת פט"ו, הלכה ג') שתי מימרות שנראות לכאורה כסותרות: "רבי חגי אמר: לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ושתייה. רבי ברכיה אומר: לא ניתנו אלא לעסוק בהם בדברי תורה". וההסבר לסתירה הוא שלגבי תלמידי חכמים, שכל השבוע עוסקים בשקידה בתורה, אמרו: "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה"; שאם לא כן, גם בשבת היו ממשיכים ללמוד בשקידה ובסיגופים, והברכה שהם צריכים לקבל משבתות וימים טובים - שהתורה והתפילה יהיו מתוך עונג ושמחה של מאכל ומשקה. ואילו לגבי אנשים שעובדים כל השבוע אמרו: "לא ניתנו אלא לעסוק בהם בדברי תורה", שכן עיקר החידוש של השבת לגביהם הוא שבנוסף לעניינים הגשמיים, שבהם הם עוסקים כל השבוע, עליהם להוסיף בלימוד התורה (עיין ב"י רפ"ח, א').
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 13:13 |
|
| |
ירוחם, לא נעים לי.
כשאני כותב בח"ח כוונתי היא 'בחפץ חיים' (או במשנה ברורה, במקרה זה), ולא ל'בחדרי חרדים', שבהיכלם איני נוהג לבקר.
טוב שאיני יכול לומר שאתה רואה כאן מהרהורי ליבך, יען כי נאמנה עליי עדותך שגם אתה אינך נוהג לבקר שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 13:00 |
|
| |
מעשה באחר שהיה מהלך על הסוס בשבת
והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 12:19 |
|
| |
מאיר
המקור ליעב"ץ הוא בסידור שלו, הספר בביתי -אם תתעקש אמצאה לך את הדף .
המנוחה בשבת אינה מנוחה מעמל ועבודה, אנו מקיימים את השבת כי- ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השבעי שבת וינפש.
האם אלוקים נפש מכיון שהיה עייף מהעבודה? ולכן אנו עושים את ההשואה הזו? האם בשבת אסור להעביר שולחן כבד מחדר לחדר לצורכי סעודה, בגלל האורחים? האם אסור לקחת ספרים כבדים לחדר אחר ? וכו'.
השבת הוא לא לעסוק במה שאתה עוסק כל השבוע, כפי שרש"י מסביר
רש"י שמות פרק כ
ועשית כל מלאכתך - כשתבא שבת, יהא בעיניך כאלו מלאכתך עשויה, שלא תהרהר אחר מלאכה
ואם מלאכתך היא לימוד התורה- אז גם! תורתו אומנותו- או לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 11:39 |
|
| |
מעבר לרמז שכתבתי בכותרת האשכול "וביום השביעי תשבות" - פרפרזה על הפסוק בתורה, לא העליתי שום הצעה לאי לימוד תורה ביום השבת.
אולי דווקא היום המיותר בשבוע הוא יום שלישי או רביעי, הרי רש"י לא כתב באלו ימים?
שאלתי כאן היא עקרונית. הרי בטבע העולם מבריאתו נברא שאדם צריך יום בשבוע לשבות ולנפוש. לכאורה גם מי שעמלו בתורה צריך זמן לנפוש מהעמל וכפי שהביא מרחביה מהמאירי במס' שבת (אמנם "ומתענגים" יש לפרש בצורות רבות ולאו דווקא באי לימוד, אולי דווקא הלימוד בשבת הוא העונג למי שכל ימי השבוע ג"כ עוסק ועמל בתורה), וירוחם הביא מקורות למנוחת המחשבה.
ירוחם הבין זאת כפשוטו וסבר שאין בשבת ללמוד כי צריכים אנו מנוחה מהמחשבה ביום השביעי - "וינפש". ומה אם אדם שמבמשך השבוע לא עסוק בתורה, האם צריך להמשיך ולנפוש בשבת ממחשבת לימוד? או שמא המנוחה היא רק לאדם העמל בסוג עמלו, כלומר אם לא היתה מצוה אובייקטיבית של שמירת שבת ול"ט מלאכות, מי שכל השבוע לא עוסק בהן בשבת אם יעשה מלאכות לא יחשב כמי שלא נח?
האם לימוד התורה וטורח המחשבה מכך, היא פעילות הסותרת את מנוחת השבת באופן אובייקטיבי?
צענע הבינה שבשבת אין להקבע עם צורת לימוד רגילה, אלא כל אדם יתענג במה שהוא חשק, כלומר גם בלימוד התורה, רק לימוד של עונג שבו לא מחוייבים לכללים המוכתיבים כל השבוע.
ר' מיכי הבין את רש"י כמשל בעלמא ולא דק בחלוקת הימים. כלומר:
א. רש"י לא מדוקדק בדבריו - דבר מעט נדיר לכשלעצמו.
ב. אין כל עניין במנוחה מלימוד התורה. האם אין עניין בלימוד בסדר שונה בשבת מכל ששת הימים?
[ירוחם, ר' מיכי, יש מקור לר"י עמדין או אפילו לינק לבח"ח?]
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 10:41 |
|
| |
מודה באשמה ביקרתי בח"ח לפני הרבה זמן שלש פעמים, בפעם ראשונה שהיה גם הפעם האחרונה, וזה גם היה פעם אחת יותר מדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 10:38 |
|
| |
מופיע גם בח"ח. אבל השאלה היא מדוע כל אלו לא מביאים ראיה כל כך מוחצת מכאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 10:26 |
|
| |
רבי יעקב עמדין כותב כי אדם שלומד כל השבוע,---- בשבת יש ללמוד פחות.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 03/03/2009 10:22:38
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 00:57 |
|
| |
לפלפולא, אולי בשבת עושים מה שרוצים, כדכתב מרחביה.
אבל כל זה מיותר. ברור שהפשט הוא ששני ימים לאו דווקא, ולא דק. מתכוונים לומר 'כגון שני ימים...ושני ימים...', ולא טרחו לומר יומיים ושליש. וגם אם תעשה יומיים, יומיים ושלושה, יצאת ידי חובה.
והרי בסברת ר"ת שהבבלי בלול מהכל ברור שאין כוונתו לומר שהבבלי מורכב בדיוק במידה שווה משלושת החלקים. אז כיצד מתקיימת החלוקה? אלא על כורחך שאין הכוונה לחלוקה מדוייקת. אם כן, הה"נ ברש"י. והדבר אינו צריך לפנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2009 00:12 |
|
| |
בית הבחירה להמאירי, שבת קיח:-
"לא ניתנה שבת אלא לתענוג... אלו תלמידי חכמים שיגעים בתורה כל ימי השבוע ובשבת מתענגים"
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2009 21:25 |
|
| |
צענע
ישעיהו פרק נח פסוק יג
אִם תּשׁיב מִשּבּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בּיוֹם קָדְשׁי וְקָרָאתָ לַשּבּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְדֹוָד מְכֻבּד וְכִבּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דּרָכֶיךָ מִמּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבּר דּבָר:
מצטטים פסוק במלואו
רק לאחר שמשביתים לעשות את החפצים שרגילים לעשות כל השבוע- מעשות דרכיך וכו' גם כן אםרגילים לדבר וללמוד כל השבוע- בשבת לא.
מצטטים פסוק במלואורק לאחר שמשביתים לעשות את החפצים שרגילים לעשות כל השבוע- מעשות דרכיך וכו' גם כן אםרגילים לדבר וללמוד כל השבוע- בשבת לא.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 02/03/2009 21:51:14
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
