כה כתב הרמב"ם באגרת תימן: "'בשעה שיגלה יבהלו כל מלכי ארץ... מן המופתים שיראו על ידו וישימו ידם לפיהם, שבן אמר ישעיה בעת שסיפר שישמעו המלכים לו, אמר: עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו, ואמר שימית כל מי שירצה להמיתו בדברו, ולא יוכל להמלט ולהנצל ממנו, שכן אמר והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע".

ומבואר בזה, כי מיד כשיתגלה המשיח, הוא יופיע במלוא תוקף הנהגתו העל-טבעית, וממילא שלא יהא כל ספק ופיקפוק באמיתותו.

כמו כן כתב בספר "עם השם" ¹ בשם גדולי ישראל, כי בבוא משיח האמת, לא יפקפק בו אף אחד.

ומקובלנו בשם הגאון רבי חיים מוולאז'ין שאמר כי כך תהיה ביאת המשיח: "אני יושב בחצרי ועוסק בתורה, פתאום נדחפת אשתי בבהלה, חיים! אתה יושב ועוסק בתורה? והרי משיח בא! מכעכע אני שלוש פעמים ושואל: זו מניין לך? צא לשוק וראה, היא אומרת, הכל יצאו לקראת המשיח, אף תינוק בעריסתו לא נשאר" ² , ללמדנו, כי ברגע שיגיע המשיח לא יהיה שום פקפוק בעיני שום אדם שאכן הוא המשיח.

ומקרא מלא אומר ³ : "ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים, ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא". "האדון" זהו מלך המשיח. ומבואר, כי מיד ברגע ביאתו הפתאומית, נדע ונראה כי זהו האדון אשר אותו ביקשנו, לו קוינו, ציפינו ויחלנו.

מאידך, בספר יבין ושמועה ⁴ מבואר, כי "מה שאמר משה והן לא יאמינו לי, אמר כן לפי הנהוג וטבע, וא"כ לא סיפר משה לשון הרע על ישראל, כי באמת אינו ראוי להאמין למי שיבוא ויאמר שהוא הגואל, זולת אם יתברר הדבר שיהיה ברור כשמלה, וכאשר ידענו את אשר קרה לנו בגלות הזה בחטאים אשר קלקלו להאמין בש"צ ימח שמו וזכרו".

ויסוד הדברים מבואר ברשב"א ⁵ שכתב: "ישראל נוחלי דת האמת, בן יעקב איש אמת, כולו זרע אמת, נוח להם לסבול עול גלות ומה שיגיעם, מהאמין בדבר, עד שיחקרו חקירה אחר חקירה להסיר סיג מהדברים הנאמרים להם, ואפילו במה שיראה להם שהוא אות ומופת", ומוסיף הרשב"א ואומר, כי כך גם פעלו ישראל בגאולה הראשונה, למרות שבני ישראל באותו הדור היו זקוקים לגאולה בדחיפות "ועם כל זה אמר משה והן לא יאמינו לי", והוצרך לכמה אותות. וזה אות אמת על עמנו, עם ה', שלא להתפתות בדבר, עד עמדם בחקירה רבה, חקירה גמורה".

וכה היה אומר ר"י ששפורטש ⁶ : "האם ראיתם בשום ספר שמחויב להאמין למשיח מי שאומר על עצמו משיחא אנא, או שאומרים עליו שזה מלך הכבוד, קודם עשותו מעשה משיח - כדברי הרמב"ם בהלכות מלכים, ואעפ"י שיתן כמה אותות ומופתים אחרים, האם כדאים הם להחזיקו למשיח... שאם לא כן, כל הרוצה ליטול שם משיח, יבא ויטול, אם חסידותו מוכחת עליו, וכפי החסידים ירבו המשיחים... וחי העבודה, כי בפני המשיח האמיתי אני אומר כן, ושכר היה נותן לי על החזיקי בדברי רז"ל ובקבלתם האמיתית".

המורם מכל האמור, כי אף המשיח האמיתי - משיח בן דוד - יעמוד תחת שבט הביקורת, ולא נקבלו עד אשר הוא יוכיח ואנו נווכח כי הוא הוא המשיח המיוחל, כשם שמשה הוצרך להוכיח כי הוא הגואל האמיתי ולא זולתו. הנה מפורש, כי גם משיח צדקנו יתקל בפקפוקים ובספיקות, כשם שנתקלו שאר משיחי השקר למיניהם, ולא עוד אלא שמחובתינו לפקפק ולהסתפק בדבר משיחיותו, עד עמדו בחקירה אחר חקירה בבירור הדבר כשמלה. הפך מהנאמר לעיל.

כזאת מוכח גם מהמבואר בתלמוד ירושלמי ⁷ גבי בר כוזיבא: "תני ר' שמעון בן יוחי, עקיבא רבי היה דורש דרך כוכב מיעקב דרך כוזבא מיעקב, ר' עקיבא כד הוה חמי בר כוזבא הוה אמר דין הוא מלכא משיחא, א"ל ר' יוחנן בן תורתא, עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא".

הנה מפורש, כי למרות שהיו מחכמי ישראל שהסתפקו, פיקפקו ואף הסתייגו מבר בוזיבא וממשיחיותו, עם כל זאת המשיך רבי עקיבא להחזיק בדעה כי בר כוזיבא הינו מלכא משיחא, ואם אכן משיח בן דוד לא אמור להיתקל בשום ספק ופיקפוק, כיצד סבר רבי עקיבא כי בר כוזיבא הינו מלכא משיחא, למרות הפיקפוקים הספקות וההסתיגיות שהתעוררו כלפיו. על כרחך נמצאת למד, כי יתכנו פיקפוקים וספיקות גם בעת בוא משיח צדקנו ⁸ .

בישובן של דברים נראה לומר, כי צדקו דברי אלו וגם אלו, כי הנה במסכת סנהדרין ⁹ שנינו: "אמר רבי אלכסנדרי, ר' יהושע בן לוי רמי, כתיב וארו עם שמיא כבר אינש אתה, וכתיב עני ורוכב על חמור. זכו עם ענני שמיא לא זכו עני רוכב על חמור".

ובביאור ב' אופני גאולה אלו כתב האור החיים הקדוש ¹⁰ : "אם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות... משא"כ כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויין לה תהיה באופן אחר ועליה נאמר שהגואל יבוא עני ורוכב על חמור... וקם שבט מישראל, פירוש, שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע".

שתי אפשריות של גאולה הן. אם יזכו ישראל - מיד יראו וידעו כי הוא האדון אשר הם מבקשים, כי על כן יהיה הדבר מופלא במעלה, ויתגלה הגואל מן השמים במופת ואות, בבחינת "דרך כוכב מיעקב שיזרח הגואל מן השמים ככוכב היוצא באמצע השמים" כלשון האור החיים הק'" ¹¹ , אם אכן נגאל באופן זה . אם מיד כשיתגלה הגואל הוא יופיע במלוא תוקף הנהגתו העל טבעית, הרי שלא יהא שום ספק ופיקפוק באמיתותו.

אך ישנה גם אפשרות אחרת לגאולה, "אם תהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויין לה", בבוא הגואל בגאולה זו, ירבו גם ירבו הפיקפוקים והספקות באמיתותו, כי על כן יבוא הוא כעני ורוכב על חמור כדרך הקמים בעולם דרך הטבע, אזי מחובתינו לפקפק ולהסתפק בדבר משיחיותו, ולהעמידו תחת שבט הביקורת בחקירה אחר חקירה, עד שיבורר הדבר כשמלה, כי מניין לנו לדעת כי הוא זה המשיח המיוחל ולא זולתו ¹² .

תוקן על ידי המשקיף ב- 02/03/2009 23:05:13