לא בכל יום מתרחש מיישע ניירא שכזה, אנו מכירים ניסים ונפלאות שנעשים בבני אדם ועל ידם. אנו מכירים דיבוקים שיוצאים ונכנסים, אנו מכירים מים קדושים שפועלים, אף הגדילו לעשות הדגים שעושים מעשי באבאות של ממש.
מאז שחז"ל גילו לנו על חמור שומר תרומות ומעשרות רבו הקופצים והממציאים שחוללו ניסים גדולים ומדהימים שאין כמותם בכל העולם כולו ובכלל.
גם אני הקטן זכיתי להצטרף לקהילה קדושה זו וגם אצלי התחולל נס במימדים שטרם נראו ואפילו לא נשמעו.
נראה לרגע כי ככל שמטמעטין הדורות כך מתרבים הניסים למען נתחזק כולנו ביראה צרופה ואמיתית כפי שמנסים כל מיני מחוללים להנעים לנו את הזמן והשעה, והשעה שעה קשה היא, הלא כן?
הנה לכם הסיפור ממקור ראשון, סיפור אותו חווינו אשתי נוות ביתי ואני יחד עם כל בני משפחתי ושכונתי:
פעמון הכניסה לביתנו התקלקל וחדל מלפעול ולצלצל. איך שקרא האירוע עזבנו אשתי נוות ביתי ואני את כל עיסוקנו על מנת להשלים את החסר במטרה להשיג פעמון חדש ויעיל במהירות האפשרית. הגענו לחנות המיוחדת לפעמונים ובחרנו פעמון נעים הליכות וציפצופים המשמיע קול נעים למשמע אוזניים גם כאשר האורח המצלצל הוא אישיות פחות נעימה ורצויה.
הפעמון הותקן בהצלחה רבה וכל בני המשפחה התקבצו סביבו ונהנו מזיו קולו הערב.
כך אט אט פוזרה ההפגנה וכל אחד מבני הבית חזר למקומו. עד שלפתע צלצל הפעמון רצנו כולנו לעבר הדלת ואין איש. יצאנו חיפשנו את המצלצל ואיננו.
כך חזרה התופעה על עצמה שוב ושוב, לא ידענו את נפשנו מרוב צער ויגון. חשנו יחד ועצה טיכסנו וכך שמנו אחד מבני הבית לפי תורנות מוסכמת כשומר שיציץ ויראה מי הוא המצלצל הבורח. האיש לא נמצא – אין מצלצל והפעמון מנגן.
הגיעה שבת קודש, אמרו הילדים אישרה האישה נוות ביתי וכך טענו כולם בקול אחד, 'נראה מה יהיו תעלוליו של פעמון זה בשבת', ולמרבה הפלא מכניסת השבת ועד צאתה נדם הפעמון ולא השמיע אפילו לא צירצור קל וחרישי.
וכך במשך השבוע שלאחר מכן היה הפעמון פוצח מידי פעם לפעם בשירה גם מבלי שלחצו והפעילו אותו מבחוץ.
עלה רעיון במוחי הקודח, כיצד לבדוק ולהבין את פשר החידה. עד שהגעתי לכלל מעשה ומעשה שעשיתי כך היה, הוצאתי את הבטריה מתוך הלחצן כך שלא ניתן ללחוץ על הפעמון ולהפעילו ואכן הפעמון חדל לפעול כאשר לוחצים על הלחצן.
שמח וטוב לב נכנסתי לביתי ואמרתי למשפחתי שהביטו אלי כאל גאון מזדמן, נראה עכשיו את הפעמון שלנו, נראה האם ישוב הוא לסורו האם לא.
עוד לא סיימתי את דברי והפעמון שוב פצח בזמרה, שפשפתי את עייני גירדתי פדחתי ולא האמנתי למשמע אוזניי. יצאתי שוב ובדקתי ובטריה אין, לחיצה על הפעמון לא מפעילה אותו אך הוא כשבא לו מנגן.
שוב הגיעה שבת, שוב הפעמון נדם כל השבת ושוב בשבוע של לאחר מכן נגן לנו הפעמון בכל פעם שהתאווה לכך.
עד שיום אחד חזר מוישי שלי מהבית (מוישי הקרוי על שם מושי של התבהרות) והעלה רעיון ואמר, אבא תחזיר בבקשה את הבטריה למקומה.
החזרתי את הבטריה למקומה.
בוא נצא ונלחץ על הפעמון מבחוץ ונמתין.
יצאנו ולחצנו על הפעמון והמתנו.
דלת השכנים נפתחה ממולנו תוך שהם שואלים בנימוס, רציתם משהו, חסר לכם לחם, גבינה או תותים?
לאאא אמרנו כולנו כבמקהלה, לא חסר לנו דבר, וגם לא צלצלנו.
מוישי צעד לכיוון ביתם של השכנים ולחץ על הפעמון והנה שני הפעמונים גם שלהם וגם שלנו נגנו כל אחד את נגינתו לקול צחוקם של כל בני השכונה כולה.
חשבתי שראוי לספר לכם על הפעמון שומר שבת המסוגל לניסים ונפלאות, לישועות ולנחמות.
כל מי שצריך מזור ומרפא מוזמן לפנות אלי באישי ותמורת סכום לא מבוטל אגאל אותו מיסוריו.
תוקן על ידי הגולם ב- 03/03/2009 12:38:48
