על משקל אשכולות פרשת השבוע, אני פותח אשכול לקראת פורים.
משנה מגילה פרק ב משנה א: הקורא את המגילה למפרע, לא יצא. קראה על פה, קראה תרגום, בכל לשון--לא
יצא. אבל קורין אותה ללעוזות, בלעז; והלועז ששמע אשורית, יצא.
הגמרא מפרשת שמי ששמע מגילה בעברית יצא ידי חובה כי בקריאה יש משום פרסום הנס, אולם מי ששמע בלשון אחרת יצא רק אם הוא מבין את אותה לשון. אם פרסום הנס הוא מעמד הקריאה אז מדוע שלא כל אחד יצא בכל לשון ואם נדרשת הבנה כדי לצאת ידי חובה מדוע הלועז ששמע עברית יצא ידי חובה?
בסיום המשנה: והלועז ששמע אשורית יצא. איזו שפה היא אשורית, השפה היא עברית והכתב הוא אשורי, אז מדוע נאמר כאן שהלועז ששמע אשורית?
נשלח ב-25/2/2013 22:37
אחשורוש לקח נשים לנסיון מכל מדינות מלכותו. סביר כי היו מאות אלפי מועמדות תיאורטיות והיה הליך של מיון מוקדם. סביר גם שלא מעט מהן רצו את התפקיד. סביר אם כך כי לו רצתה אסתר היתה יכולה במעט מאמץ "ליפול" במיון המוקדם (אף ללא הטלת מום בעצמה, עי' דיון של הרב זילברשטיין בנושא שהובא כאן באיזשהו אשכול). אסתר ומרדכי גם לא ראו באיום שנשקף למלך מבגתן ותרש כחלון הזדמנויות לברוח מהמלך הכובש אותה.
האם באמת הם הסתכלו על נישואיה למלך כמשהו שיש לברוח מפניו?
נשלח ב-25/2/2013 21:21
א. מסתפקים מתי נולד הספק. ב. מסתפקים מה הכריעו חכמים. ע"כ בקלילות.
בסכלל - האם בוודאות הם חשבו בזמן התקנה על ספק? האם בכלל היתה תקנה חתוכה או שהמנהג התגבש, ובספיקות לא התגבש?
נשלח ב-25/2/2013 20:30
בעיירות הספקות קוראים יומיים, ביד ובטו. אני לא מבין איזה ספק יש כאן. אם התורה אסרה חלב, ניתן כעת להסתפק על חתיכה אם היא חלב או שומן, אבל כאן הלא החכמים שתקנו שפרזים יקראו ביד ומוקפים בטו, ידעו שקיימות עיירות מסופקות, הרי לא מסתבר שהספק התחדש רק אחר כך, אז האם מלכתחילה הם לא יכלו להכריע מה דינן?
מקס פורים שמח- בפורים יש מצווה של משלוח מנות איש לרעהו- והיות ואיני יכול לשלוח משלוח מנות ממש- אני לומד מסעודה שלישית בשבת-יש מהפוסקים שאומרים שאפשר לצאת ידי חובה בלימוד במקום אכילה, לפי אותו רעיון אשלח לכולם פרפראות של פורים במקום אכילה- אגב משלוח מנות יש להחזיר אני שולח ומחכה להחזרה.
יש להקפיד על הלשון וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים: לרעהו יש לשלוח על ידי שליח לגלות ברבים את האחוה והרעות לכולם-- אבל לאביונים יש לתת לו ישירות מבלי שאחרים יראו
(יב) וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ הטעמים על זה הוא קדמא ואזלא- שהם כולם רצו ומיהרו
טו) וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי הטעמים כאן הן מונח מונח, היא הלכה לאט כמו בטוחה בעצמה
אצל יושבי הערים היהודים היפים צריך קודם משתה ולאחר מכן בא השמחה
(יט) עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ: פ אצל היהודים מהכפרים היהודים הפשוטים קודם שמחה ורק לאחר מכן המשתה
נשלח ב-19/3/2011 21:08
פורים שמח לכל חברי\ות וחכמי\ות הפורום ולגולשים\ות לכאן,
אוהב אותכם מאוד
max
תוקן על ידי maxmen ב- 19/03/2011 21:09:22
נשלח ב-18/3/2011 00:13
ירוחם. אכן לכך כיוונתי . על כן קראו לימים האלו - חג הפרוזים וחג המוקפים- פורים על שם הפור . כלומר כל יום בפני עצמו נקרא פור ומשום שחג זה לעולם יחגג בשני זמנים שונים שלא כחגים הנחגגים בחו״ל יומיים שאת יומם הראשון חוגגים גם בארץ ישראל על כן מאז ולתמיד נקרא שמו בפינו חג הפורים , החג של שני הפורים
_________________
נשלח ב-17/3/2011 23:17
לשאלה- מדוע תלו רק 10 מבני המן ולא את כולם?
ידוע כי אדם גבוה המתחתן עם גבוה- נולדים להם ילדים גבוהים. נמוך עם נמוכה- נולדים להם ילדים נמוכים. גבוה עם נמוכה- נולדים להם ילדים בינונים. המן כידוע היה גבוה- האגגי- זרש = זרת- היתה נמוכה. נולדו להם ילדים בינונים. וזה ברור לי מה שכתוב- בינונים תלוים עד העשירי
נשלח ב-17/3/2011 22:42
פרזנט,
לא זכיתי להבין את תמיהתך.
אמנם אין לי מושג האם הסיפור בכלל התרחש ואם כן איך ובאיזה אופן בדיוק, אבל לפי המסופר במגילה הדברים ברורים לגמרי.
המן ביקש מאחשוורוש "אם על המלך טוב יכתב לאבדם". לאחר שקיבל הסכמתו "ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד... להנתן דת בכל מדינה ומדינה... להיות עתידים ליום הזה".
פירוש, השמדה של כל היהודים על ידי הרשויות בצורה ממוסדת.
בספרים שניים נאמר "להקהל ולעמד על נפשם להשמיד ולהרוג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם".
השלטון המרכזי ביטל את הצו להרוג את היהודים ונתן להם את הרשות והגיבוי לפעול בכוח נגד מי מהרשויות המקומיות ו/או מיליציות עצמאיות שיתעקשו להיות "הצרים אותם" .
בהמשך אף נאמר "נקהלו היהודים... לשלוח יד במבקשי רעתם... ויכו היהודים בכל אויביהם... ויעשו בשונאיהם כרצונם".
בשושן הרגו היהודים שמונה מאות איש ביומיים של קרבות. ברור לגמרי שמדובר בקבוצה קטנה מאד של אנשים, כנראה כנופיות רחוב שלא השלימו עם ביטול הגזרה.
דומני שהדברים פשוטים לכל קוראי המגילה וזאת הסיבה "שאנשים אינטליגנטים שומעים מגילה שנים ואין להם תשובה". כשאין שאלה, תשובה למה? אין כאן לא משהו מוזר ולא משהו עצוב.
הסיבה שאנשים מופתעים אולי מהשאלה כיוון שהם אמנם תמיד הבינו את הסיפור כפי שהוא מוצג במגילה, אך כאשר הם נשאלים במפתיע שאלה לא צפויה לעתים הם מתבלבלים. זוהי תופעה פסיכולוגית קלאסית המתרחשת אין ספור פעמים. ישנם המון קומדיות המציגות את התופעה.
נשלח ב-17/3/2011 22:36
כדי שויזתא יהיה האחרון.
נשלח ב-17/3/2011 22:34
על פניו נראה לי כי ימי פורים הוא- על 2 הימים פורים ושושן פורים.
כשאשה מעוברת- היא יולדת בסוף ההריון ילד קטן- מה יולדת השנה המעוברת?????- פורים קטן- באדר א' הגמרא במגילה אומרת כי להמן היו מעל 30 ילדים- למה תלו רק 10- חוץ מהתרוץ שבעל הקורא לא יחנק- למה?
נשלח ב-17/3/2011 21:56
על כן קראו לימים האלו פורים על שם הפור. אם כן היה צריך לקרוא לחג ״ חג הפור ״ ולא חג הפורים ? גם אם ננקוט שהיו שני גורלות [מיום ליום, ומחודש לחודש] היה צריך הכתוב לאמר על כן קראו לימים האלו פורים על שם הפורים. בפרט שאפשר להבין שהגורל היה אחד והוא זז רק בחודש והפירוש של ״ מיום ליום ״ יהא כמו מעת לעת , כלומר הגורל שנעשה ביג׳ ניסן לפי דורשי רשומות יכל ליפול רק ביג׳ בחודש.
_________________
נשלח ב-11/3/2011 12:51
"ועתה נחזור לתוס' בפסחים קח: שואל תוס' אחר שיש כבר לימוד שנשים פטורות מסוכה מדאורייתא שיתחייבו בסוכה מדרבנן כי היו באותו הנס. ומתרץ תוס' שאת הסיבה הזאת ידעה גם התורה, ואם היא החליטה לפטור אותן ממצוות סוכה אין סיבה שאנחנו נחייבם מדרבנן.
ועתה יובנו דברי הטורי אבן: אמנם היכן שהתורה לא חייבה אותן במצווה מה פתאום שאנו נחייבם. אולם בקריאת מגילה שכל החיוב מתחיל עכשיו שחכמים הם שתקנו קריאת המגילה תיקנו חיוב לגברים מדאורייתא ולנשים מדרבנן"
עדיין נותרה השאלה מדוע החכמים תיקנו שגם נשים חייבות במצוות הפורים ?
כיצד קרה שהם לא הסתמכו על התורה שקבעה שנשים פטורות ממצוות סוכה? .
