מיישע ניירא, חבל שהוא לא שלי

באחת מערי הפרזים.

המעשה אירע במקום חשוב

ספק עיר ספק ספיקא, ישוב

עיר המוקפת גדר מימות שרון

בנויה לתלפיות ברוב כישרון

ובכדי שיהיה ברור לכל יודעי דת ודין

ולא יהפכו חלילה כשרים לחשודין

נאמר שעיר זו משובתה תלין

בין כפר חרבתא לנעלין.

ובכן, כמנהג חשובין ופשוטי עם

וכאשר קיימו היהודים עליהם ועל זרעם

לשגר לחבריהם צלופן מרשרש

ואת כיסיהם הדלים באחת לרושש

אלא שלא הרי משלוח בנוהל שכן

המזווג בקבוק קריסטל לוופלה ומשגרם בחן

כהרי רוכבי האתונות חשובי דמתא

המטילים על הציבור תדיר פחד ואימתה

המה יחגרו כגבר סלולר בצליל וברטט

העוזרים והמשבקים ילוו אותם בשקט

אל חנות הנוצצים אז יפסעו מעדנות

לרכוש לעמיתיהם משלוחי מנות

לא משלוח שגרתי ומכובד, אין מצב!

לפחות ארמון על גלגלים מעוצב.

זו העת את עיני האנשים לנקר

ומשנה לשנה זה הולך וממכר.

אין גבול לדמיון אין סוף למעוף

גם אם את העיצוב יצטרכו להעלות במנוף

בבית מורמי האף זקופי הגוו

לא נותרת פיסת גרניט פנויה לנגב.

מהיר חמה מוזמן לצלם

תאמין לי הם מוכנים על כך גם לשלם

העיקר שיככבו בעיתונים המדוברים

בחצרי חצרות ובחדרי חרדים.

אך מה יעשה המלוקק  בשוך הפעמונים

עם תריסר מחזיקי יין וח"י שעונים

שלא לדבר על מגשים לעוגה

כבר אין מקום בבית לו ולזוגה.

לפתע הבריק רעיון במוחו המפולפל

אל החנות השכונתית במהירות זחל

ושם בין כלים ומתנות התרוצץ

בחר לו בדיוק את שליבו חפץ

וכך כאשר מכיריו מוקיריו ומלחכי פנכתו

נכנסים לרכוש מנחה להוד מעלתו

וחושבים בקול, מה לעשות יקר וגדולה,

יקבלו הסבר מפורט מהמוכרת הדגולה.

 המשך יבאו בעז"ה