| נשלח ב-8/3/2009 20:14 |
 |
| |
להיכן התאדה לו הרגש???
למרות שאני מוגדרת כבנ"א רגשי,
ישנו תחום אחד שבו הרגש נותר יבש לחלוטין.
טוב, לא לחלוטין ממש, אבל כמעט...
כן. כן. התפילה. ויותר מכך תפילה על הזיווג.
הגענו לגיל, שבו הקב"ה רוצה להראות לנו שהוא זה שמנהל את העולם,
ועל כן הוא רוצה בתפילתינו, מחכה לבקשותינו. לתחינותינו.
אני מודעת לכל עניין התפילה בצורה השיכלית,
אבל למה למשל אני בקושי מצליחה לבכות? (סליחה על הכנות...)
אני יודעת שה' מחכה לתפילה שלי, שהכל תלוי בזה,
ואז התפילה יוצאת לי מהפה, לא מהלב. למה???
זה לא תמיד כך. אני כן מצליחה להתרגש, אבל מפריעה לי שזה לא הדבר הרגיל אצלי.
שאני צריכה להיות אחרי שיעור מוסר מעורר,
או תוך כדי נסיון קשה יותר או פחות, ואז התפילה זורמת, והדמעות נשפכות כמים.
לפעמים אני מרגישה, שכמה אדם יכול להתפלל על אותו דבר??
כל יום בכל התפילות-
'אלוקים תשלח לי זיווג הגון וכו''.
זה מפחיד לפעמים. כי אני יודעת שהכל מחכה לי למעלה, רק ממתין לרגע שבו התפילות שלי תבקענה את השערים, והברכה תיפול עלי משמים.
לא רוצה להגיע למצב כזה לחוץ, שאז אתחיל להתפלל מכל הלב, בגלל הפחד מהלא נודע, בגלל החסר שמתגבר...
הבו לי עצה מה לעשות,
ולהפוך כל תפילה שלי- למשהו אמיתי, מהלב.
יאוו, איזו השתפכות... סליחה מראש. מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי, ועוד יותר מקווה, שלא אראה בפניכם 'פושעת' שמתפללת 'תפילה ללא כוונה....'
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2009 12:05 |
|
| |
יש ספר תפילות הנקרא ליקוטי תפילות יש שם תפילות לכל מיני דברים....
_________________
כשלא הולך איך שרוצים
רוצים איך שהולך...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2009 14:06 |
|
| |
ההודעה שלך ריגשה וחיזקה אותי, באמת!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 20:51 |
|
| |
וואו כל הכבוד על פתיחת אשכול חשוב זה ממש עזרתם לי גם!
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2009 11:28 |
|
| |
תודה על ההתחזקות זה נותן המון
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2009 10:11 |
|
| |
יש אימרה שאומרת " שאנחנו צרכים להתפלל לה' יתן לנו כח להתפלל "
כמובן תפילה תפילה לא סתם
"קוה אל ה' חזק ואמץ ליבך וקוה אל ה' "
_________________
 !! JUST GO FOR IT
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2009 09:43 |
|
| |
איזה אשכול איזה אשכול...
הייתה לי תקופה קצרה ועוד "בצעירותי" שהתייאשתי ופשוט הפסקתי
בתפילתי להתפלל על זיווגי ??????
ב"ה הקב"ה האיר את עיני וחזרתי להתפלל על כך עם רצון חזק שאני
לא מסכימה להרפות בתפילה על כך. והתפילה היא לא רק בשחרית
ומנחה אלא בכל מצב, הזדמנות והרגש שמתעורר לי החסר הזה או הכמיהה
לזה או הצער על זה.
שרונת, תתפללי במילים שלך. תבקשי בשפה שלך, זה מעורר את הרגש
שלנו מחדש.
וא"א להתכחש לעובדה, שפעמים תפילתי נעלית יותר, מהלב יותר, ספוגה
בדמעות, עקשנית ומתחננת ולפעמים היא בגדר מתוך שלא לשמה.
את המתוך שלא לשמה סיגלתי לעצמי! על המתוך שלא לשמה החלטתי
שלא אוותר בשום מחיר, כי יש לה ערך עצום.
שיתקבלו תפילותינו ברחמים וברצון !
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2009 09:37 |
|
| |
בס"ד
שרונת יקירתי, קודם כל תודה רבה על פתיחת האשכול,
הגדרת בדיוק את הרגשתי...(עכשיו דווקא יש לי דמעות בעיניים)
תודה לכוווולכם על הדברים המחזקים שנכתבו, מי יתן ונוציאם מהכוח אל הפועל,
והכל בסיעתא דשמייא!
בהצלחה לכולנו, שיתקבלו התפילות בחסד וברחמים, אמן.
_________________
אמונה~שמחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2009 23:12 |
|
| |
אני קוראת, מעכלת, מפנימה,
ובאמצע לתרגם מן המח אל הלב...
תודה לכולכם,
עזרתם לי המון!!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2009 23:10 |
|
| |
אשכול מלא טעם טוב. התחזקתי.
אשריכם ישראל!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2009 22:54 |
|
| |
אחחח..
להיכן???
תמיהה כואבת היא.
והלוואי ואמצא לה תשובה.
הלוואי ואמצא מחדש..
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2009 22:44 |
|
| |
שרונת , עצוב לי לומר את זה ,אבל באופן חד וברור כן זה בהחלט הגיל. האמת שזה מאוד מלחיץ אנחנו חוששים שאולי ההשתוקקות נעלמת לנו ומה קרה לנו. אבל נראה לי שזה יותר מצב עכשוי זה בודאי לא נגמר ההשתוקקות לתפילה ,הגם שאנחנו מרגישים שהיא נעלמה. היא בודאי לא נעלמת לעתיד.
סתם שתדעו שבנדאם גומר את תפילתו כל יום בזמן אחר,לפעמים 5 דקות ולפעמים 20 דקות, דוקא זה סימן שהוא כן מאמין בתפילה. האמת כל הדברים האלה כונות בתפילות ויראת שמים אין לזה שום אבן הבוחן ,כמה קיים הוא אצל האדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2009 22:34 |
|
| |
אני מכיר מקרוב (מעצמי -אלא ממי...) את התופעה המדוברת.
אך לא במובן שחשבתם.
האם כשאנחנו מבקשים אתה חונן, סלח לנו, רפאינו וכו' זולגות עינינו דמעות? וכי הרפואה איננה בראש מעינינו? והחכמה, והכפרה...
במשנה כתוב: "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָעוֹשֶׂה תְפִלָּתוֹ קְבַע, אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים." [ברכות פרק ג']
ביאור הדברים, שתפילה החוזרת ונשנית בתמידות חד-גונית, מאבדת את טעמה הנפלא של התחינה מעומק הלב לבורא עולם.
ומסיבה זו, המליץ מרן החפץ חיים זיע"א לחשוב בתפילה לפני כל ברכה מה אני הולך לבקש, וכדו'. ישנם עוד עצות רבות אחרות כדי לגרום לתפילה לזרום בצורה פחות שטחית ומן הפה ולחוץ. אך זאת אחת הידועות.
[אכתוב בקיצור נמרץ עוד כמה עצות מגדולי עולם החזו"א, הגרש"ז אויערבך ועוד:
---להחליף מדי פעם סידור, לשנות את התנוחה -כגון לפעמים להתפלל בלי לנוע ופעמים לנוע ימינה ושמאלה וכו', להוסיף בקשות פרטיות בסוף כל ברכה -למנהג האשכנזים, ועוד ועוד]
הפואנטה היא, שהתפילה תקבל גיוון, ולא תהיה חד-גונית.
וזה מה שקרה לך בעניין בקשותיך על זיווג. כפי הנראה התרגלת להזכיר את העניין בכל תפילה, אף יצרת לעצמך נוסח די קבוע, וכעת את מרגישה יובש בתפילה.
ובכן, העצה היא פשוטה: א. לא לבקש בכל תפילה, אלא רק מדי פעם [ידוע שתפילת מנחה ביום שישי זוהי תפילה מסוגלת ביותר] ב. לנסח את הבקשה בכל פעם בצורה שונה לחלוטין מן הפעם הקודמת, וזה יעשה כל אחד כפי ליבו.
אם הייתי ברסלבר, הייתי אומר גם לעשות התבודדות...
סתם.
פורים שמח [פורים הוא אחד הימים המסוגלים ביותר, למי שיודע לנצלם היטב. המקובלים הרבו ביום זה באמירת תהילים. כמו"כ ישנה סגולה ידועה לומר את הפרקים לב-לח-ע-עא-קכד.]
ושיתקבלו כל התפילות!!!
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2009 22:30 |
|
| |
| אברימלהה כתב: |  |
אבל גם כשאני רוצה ומתחנן לדמעות או להגיע לפחות למצב של השתפכות הנפש זה גם לא קורה. |
|
אולי כי חיים בסטריאוטיפ מסוים שלגברים אסור לבכות והם אמורים להיות חזקים ולהפנים את הרגשות....
&&&
רגש לא נעלם, במיוחד אצל אישה שכל כולה רגש. את פשוט צריכה לתפוס מה מכניס אותך לאוירה, אני שומעת שירי נשמה לפני התפילה וזה מכניס אותי לאוירה, לפעמים אני ממש מגזימה ומקשיבה לשירים של הימים הנוראים-אני בטוחה שזה יעזור לך.
לגביי ההצעה של ד_שחר, בצעתי אותה בעצמי וראיתי שאם אני לא פותחת סידור בכוח-או בהצגה כמו שקריסטל אמרה-אני פשוט לא מתפללת בכלל.
אם כי, לא הייתי מציעה לך להוסיף קטעים חדשים, כי זה יכול להרגיש לך כמו עול ותאבדי את כל החשק בכלל.
תוקן על ידי keren_ohr ב- 08/03/2009 22:26:20
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2009 22:19 |
|
| |
| קריסטל77 כתב: | |
היזהרי בלשונך שחר יקירתי, יש בנות שלא הצליחו לחזור עד היום לסידור בגלל ההתפשרות הזאת.
|
|
לא כולם מסוגלות, ולכן לא כ"כ המצלתי
_________________
"תורת אמת היא תמיד מעניינת, אך אין מגייעים אליה אלא אחרי שמואסים בגשמיות שעלי האדמות" [ד. ז.]
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2009 22:15 |
|
| |
| sarounet כתב: | | זה הולך ונעלם עם הגיל?
תודה על העידוד..;-)
|
|
כן! זה הולך ונעלם עם הגיל. אבל לא מצד סיבות רעות. ומיד אפרט.
והחלט מומלץ "לחדש דבר בתפילתו" כמו שהמליצו דרפ ותמי.
ועכשיו קצת פירוט:
כל אחד ישים לב על עצמו, שבעוד שהוא היה צעיר, כל תפילה היתה מלאה רגש והשתפכות, כל זמן בשנה היה מלא בצפיה לחג הקרוב, כל מעשה של מצווה היה מתעטף ברגש נורא הוד.
ופתאום זה דועך. למה?
ומה שמוזר בכל זה הוא, שהיום יותר מפעם אנחנו מכירים במעלה של התפילה, אנחנו מודעים יותר לסגולתו של החג, ומעריכים את מעשה המצווה הרבה יותר, בשכל אנחנו יותר, אך לאיפה נעלם לו הרגש?
ופעם זכיתי להארה מסויימת בעניין.
כשאנחנו צעירים, הקב"ה משפיע עלינו הרבה "טעם" במעשים שלנו, מעל ומעבר לערך האמיתי שלהם. הסיבה יכול להיות כדי שאנחנו נקבל את הדחיפה הראשונית לקיום, או אולי כדי לטעום מעט ממה שצפוי לנו ע"י עבודה, ואולי כדי למתק את המרירות של ההתחלה שהרי "כל ההתחלות קשות".
ואם הזמן השכל מתגבר. אך איתו שתים רעות. הרגש נחלש, כפועל יוצא של הגיל, וההרגל, אוי ההרגל הרע, ה"מלומדה" עושה את שלו.
פה מתחילה נק' העבודה של האדם!
ודווקא פה מתחילה נק' האושר בחיים האדם!
העבודה היא לקחת את הפעולות ה"שחוקות" כביכול אצלנו, שהיום אנחנו מכירים שיכלית במעלתם, להכניס את כל השכל שעמלנו עליו במהלך השנים, ולבנות את הרגש מחדש, חזק יותר, יציב יותר, אמיתי יותר.
וזה בכל העניינים. (ויש לי המון מה להאריך, אך מן הסתם יש בקיאים גדולים ממני במכתב מאליהו על כל חלקיו...ובשאר ספרי מוסר)
אך בתפילה...
מה אני אגיד לך שרונת...
רוצה לדעת מה אני אומר בתפילה?
שתפילה זה נכון יותר! וזה נכון בכפל כפליים!
הנה אנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום. שלוש תפילות, אותן מילים, ולמה אין אחד שקם וזועק "נמאס"? איך יכול להיות שאני ואתה ואת מסוגלים כ"כ הרבה פעמים לומר את אותם מילים, לכאורה עם אותה משמעות, ולא ימאס לנו?
בתפילה יותר מהכל, הלב מונח במילים.
תנו דעתכם, האם כל תפילותיו של מרן הרב שך עד מותו, למעלה משני יובלות חיים, היו דומות אחת לשניה?
מבטיחני לכם שלא.
אין תפילה דומה לחברתה.
אז יש עבודה, צריך להכניס את הרגש, אבל תדעי לך שתפילתך כל יום הולכת ומשתבחת!
הרי אנחנו יודעים שעלינו! אנחנו יודעים שאנחנו יותר טובים מפעם! אנחנו רק צריכים שלא לתת לייצר דריסת רגל בתוכנו לומר: תראה היום אתה פחות. כי זה מצג שוא, חזיון תעתועים של סילוף האמת הפנימית. אם רק נשכיל לעשות זאת, נקלף מעלינו ומעל ליבנו את קליפת היצר, ומעיין הרגש שוב ינבע לו מאליו!
בתפילה להצלחתנו.
משגיחשליטא.
|
|
|
|
|
