שוב הגיע פורים ואני עדיין לבד...

הייתי בטוחה שהפעם כבר יהיה מישהו לצידי.

שנה שעברה, ברגעים ממש לא פשוטים, נשאתי עיניים לפורים הזה, ואמרתי, נכון, קצת כואב עכשיו אבל זה זמני. שנה הבאה כבר יעלמו הספקות, יבנה הבניין, אדע הרבה יותר לגבי עתידי. נחגוג בשניים, ולא נישא עוד את צער ה"עד דלא ידע...".

והנה אני כאן, לבד.

אבל חברים, זה לא רגע שאני מתכוונת לתת לצער ולאכזבה להשתלט עליו. פורים, יום מדהים מכדי להעביר אותו במחשבות נוגות. רוצה לחוות אותו עד תומו, לכייף בו ושהוא יהיה זכור לי רק לטוב!

איך אומרים באיזה שיר שאהוב עלי במיוחד?
"כשההווה כל כך קשה, לא אומר דבר,
ארים ראשי אל המחר".

זה מה שאני הולכת לעשות. אני כן מתכוונת לנצל אותו עד תום, להנות עם כל עמך בית ישראל וכמובן - לפשוט יד כהוגן, ולהאמין מתוך שמחה ותקווה שהסתר הפנים יסתיים. ושברגע שיעלה רצון לפניו יתברך אראה את האור, את גילוי השכינה הפרטי שלי. 

מאחלת לכולכם מלב מוקיר ומעריך שתהנו מאוד ביום הגדול הזה ושגם גילוי השכינה שלכם יגיע במהרה.

פורים שמח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

חודש אדר שמח...

מאחלת שעד פורים כבר לא נהיה לבד :)

_________________

לפעמים, להתרחק זו הדרך הכי טובה להתקרב...

סתם שולח אותך לאשכול רלוונטי למעמד...;))