תגלית: המגילה המוצפנת מקומראן - פירוש ראשון לתנ"ך
טכנולוגיה חדשה הביאה לפריצת דרך במחקר, שגילה כי מגילת "ספר משה", שנמצאה בכתב מוצפן, נכתבה במאה הראשונה לפני הספירה
עוד על המגילות הגנוזות ב-nrg:
- משודרג: מגילות מדבר יהודה עלו לאוויר
- מצדה, הסיפור האמיתי
- מטיילים יוכלו לבקר במערות קומראן
מגילות קומראן התגלו בשנים 1956-1947, במערות ליד קומראן שבמדבר יהודה, והן כוללות כמעט אלף ספרים של "עדת היחד" - אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני. המגילות נחשבות עד היום לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות בישראל, שכן מדובר בספרי התנ"ך הקדומים ביותר שנמצאו עד כה. בין המגילות נמצאו כתבים של ספרים מהתנ"ך, ספרים חיצוניים לתנ"ך וגם טקסטים שלא היו מוכרים כלל.
חלק מהמגילות נשמרו היטב בזכות מזג האוויר היבש והצחיח במדבר יהודה, אולם היו לא מעט מהן שהיה קשה עד בלתי אפשרי לקרוא אותן. ב-13 בפברואר 1955 רכשה מדינת ישראל, באמצעות פרופ' יגאל ידין ובסיוע מתווכים, ארבע מגילות גדולות ממערה 1 שליד קומראן, והשלימה בכך את רכישת שבע המגילות שיוצגו לימים ב"היכל הספר" בירושלים. הממצאים ממערות אחרות, שהתגלו בשנות ה-50 וה-60, נשמרים כעת ברשות העתיקות ומוצגים באתר הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה על שם ליאון לוי.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף המכון ללימודים מתקדמים בסורבון שבפריז מציע קריאה חדשה לאחת ממגילות קומראן, הנקראות גם "מגילות מדבר יהודה". הקריאה שופכת אור על תחילת הכתיבה הפרשנית על המקרא. מקורה של הטכנולוגיה החדשה במיזם המתנהל ברשות העתיקות בסיוע "גוגל", שבמסגרתו רשות העתיקות מצלמת מחדש את כל המגילות באיכות גבוהה ומעלה אותן לרשת בפורמט זמין ובחינם.
על התקופה שבה נכתבו המגילות קיים מעט מאוד מידע. סיפורי התנ"ך מסתיימים בתקופה הפרסית, וספרות חז"ל מתחילה רק 500 שנים מאוחר יותר. מן הזמן שבין תקופות אלו אין למעשה טקסטים קנוניים יהודיים. מצד שני, זוהי תקופה חשובה מאוד בתולדות היהדות, שבה התגבשו כל המושגים של היהדות הקלאסית כמו המדרש, התפילה וההלכה. כך לדוגמה, עד לגילוי המגילות היה ידוע מעט מאוד על הוויכוחים וחוסר ההסכמות שקדמו לכתיבת המשנה. "חקר המגילות מאפשר לנו להבין מה היו הנושאים והעמדות השונות שהביאו לכתיבת המשנה", מסביר ד"ר יונתן בן-דב מהחוג למקרא באוניברסיטת חיפה את חשיבות המגילות.
ד"ר בן-דב הוא אחד מקבוצת חוקרים באוניברסיטה שחוקרים את המגילות ואף מוציאים כתב עת שנתי בשם "מגילות", המאגד את מיטב המחקרים בנושא. מחקר המגילות ממשיך להעסיק עד היום את החוקרים בארץ ובעולם, ומספר החוקרים שעוסקים בתחום רק הולך וגדל עם השנים. למרות שהמגילות עצמן פוענחו כבר, העבודה עליהן עדיין רבה, בעיקר במתן פרשנות ובמיקום של הכתבים ביחס לטקסטים יהודיים אחרים דוגמת המשנה, כתבי יוסף בן מתתיהו, ספרי המכבים, תפילות והלכות קדומות ועוד. כפי שמעיד המחקר הנוכחי, שיופיע בקרוב בכתב העת Sea Discoveries Dead, שינוי של כמה שורות או אפילו נקודות בודדות עשוי לשנות את ההבנה של טקסט כזה או אחר.
במחקר הנוכחי ביקשו ד"ר בן-דב ופרופ' דניאל שטוקל בן-עזרא מהסורבון להתחקות אחר מגילה שכותרתה הייתה "מדרש ספר משה" העוסקת בדיני מחלת הצרעת לפי ספר ויקרא פרק י"ד. מגילה זו היא אחת מתוך כ-12 מגילות (הכוללות מאות קטעי פפירוס קטנים) שנכתבו באלף-בית מוצפן. המגילות פוענחו בשנת 1999 על ידי החוקר סטיבן פפאן, שגם תארך בעזרת מגילה זו את המגילות המוצפנות לתחילת המאה השנייה לפני הספירה.
הכותרת "מדרש ספר משה" מופיעה על דף הכריכה של המגילה בכתב לא מוצפן. הכותרת נכתבה על ידי הספרן כדי לדעת היכן להניח את המגילה וכיצד לשלוף אותה בקלות, אולם כבר במבט ראשוני הכתובת נראתה לד"ר בן-דב ולפרופ' בן-עזרא חשודה. "ניתן היה לראות שיש הבדל בכתב היד בין המילים 'מדרש' למילים 'ספר משה' אולם לכך יכולות להיות סיבות רבות. גם כיום אותו אדם יכול לכתוב בכתב מעט שונה אם הוא נאלץ להפסיק לכתוב מסיבה כלשהי וחוזר לכתוב לאחר זמן מה", אומר ד"ר בן-דב.
אולם בשלב זה הגיעו לעזרת החוקרים הטכנולוגיות החדישות, שלא היו בנמצא לפני 15 שנים. בעזרתן אפשר היה לראות למשל שהמילים נכתבו בדיו שונה. הטכנולוגיות אף חידדו את ההבדלים בין אותיות שהופיעו פעמיים, כמו מ'ם או רי'ש, וגם הצביעו על הבדלים נוספים - כמו הרווחים בין האותיות, הזוויות שבהן נכתבו האותיות, גודלן ועוד. שורת הבדלים זו הטתה את הכף לכיוון הסברה של שני כותבים שונים.
עבודה בלשית זו, כפי שמגדיר אותה ד"ר בן-דב, היא מה שמפריד בין העבודה השגרתית של ההיסטוריונים או של חוקרי המקרא המודרניים, שרגילים לקרוא טקסטים בדרך כלל מול המחשב, לבין חקר המגילות.
"העבודה הזו כוללת שעות על גבי שעות במעבדה ברשות העתיקות, שבה יושבים על פירורי הקלף האלה - כשכל פיסת קלף היא באורך 2.5 ס"מ - ועובדים על השחזור. בעבודה הנוכחית, אחרי שעות של עבודה צץ לנו פתאום קו נוסף שנראה כמו האות וי'ו - ואם אכן היה מדובר באות זה יכול לשנות את כל מה שחשבנו עד כה. בסוף התברר שזה הגיע בכלל מקטע של מגילה אחרת".
החוקרים מצאו גם עדויות נוספות, שלא רק חיזקו את הסברה שלהם אלא אף הסבירו מדוע היו שני כותבים שונים ומה משמעות הדבר. הטכנולוגיה החדשה אפשרה להבחין בקלות בכמה נקודות מעל המילה "ספר" מעל האות סמ'ך ומעל האות רי'ש, שנראו אך בקושי לפני כן. היא גם אפשרה לראות שתי נקודות דומות מתחת לפ'א ומתחת לרי'ש, שאותן לא ניתן היה כלל לראות לפני כן. המשמעות של נקודות אלה היא שהמילה "ספר" נמחקה.
"באותה תקופה לא נהגו למחוק דיו שנכתב על קלף. היו מסמנים נקודה מעל ומתחת לאות, וזה היה סימן לכך שהמילה נמחקה. הסיפור שלנו עוסק בספרן שראה את הכותרת 'ספר משה', מחק את המילה 'ספר' והחליף אותה ב'מדרש'", מסביר ד"ר בן-דב. "זו הייתה מבחינתו הכותרת הנכונה".
ומה המשמעות של "הכותרת הנכונה"? ד"ר בן-דב מסביר כי ככל הנראה מי שכתב "ספר משה" לא הכיר מספיק טוב את הצופן שמאחורי הטקסט, ומהמעט שידע הבין כי מדובר בקטעים מן התורה. בהתאם לכך הוא החליט שמדובר ב"ספר משה" - כלומר, ספר התורה. אולם מי שמחק את המילה הכיר טוב יותר את הטקסט והבין שמדובר בפרשנות מרחיבה על התורה, שראוי לקרוא לה "מדרש" - ולא בספר התורה עצמו.
"מדובר באחד המופעים הקדומים ביותר של המילה'מדרש' במשמעות של פרשנות לטקסט תנ"כי", אומר ד"ר בן-דב. "בתקופה קדומה זו, מאות שנים לפני
מקורה של תגלית אחרת שאליה הגיעו החוקרים היא בבחינת צורת הכתב במגילה. בסיומה הגיעו החוקרים למסקנה כי יש לתארך את המגילה, כמו גם את כל קורפוס 12 המגילות המוצפנות, לכמאה שנים מאוחר יותר מהתאריך שהוצע במחקרים הקודמים. כלומר, התגלית האחרונה של המשלחת היא שהמגילות הללו נכתבו במאה הראשונה לפני הספירה, ולא בשנייה, כפי שחשבו עד כה.
