גשם בחלון, וגשם של דמעות

מבט נוגה בחלון הזכוכית שבחדרי, שריקת הרוח שבין החריצים, וגשם- גשם בחלון וגשם של דמעות.
הבזק של ברק מסנוור מפלח את חשכת הלילה הרטוב, ואחריו קול רעם גדול מתגלגל ומרעיד את לבבי, וקולו מצטרף לפעימות ליבי שהולמות בחזקה מתוך החזה; וגשם – גשם בחלון וגשם של דמעות.
והלב ממשיך ורועד, ובראש מחשבה מתרוצצת, מתנודדת עם ענפי העצים, בין דמעה לדמה, מחפשת תשובה לשאלה מטרידה, היכן את ואיפה הינך ומתי תבואי.
צמרמורת עוברת בגוף, ספק מן הקור ספק מן הרגש, ורעד חלש שמתגבר חליפות. פורש ידיים למעלה, וסופקן זו לזו, מצמיד שפתיים, ופותח בתפילה חרישית.
אלקי, א-ל מרום, יושב בשמים
דמעותי אוסף בנאדו כמטרות מים
שלח ישועה אל בנך פה יושב
רצה תפילתי תחנוני הקשב
במהרה בקרוב המצא לי ארוכה
רחמי אב חנון הושט לי בידך

בחסדך יצרת עולמך ואדם בראת
ועשית לו עזר כנגדו.
וצאצאיו בדרכו – איש ועזרו, ועזרי רחקה ממני.
והפרדתנו בשני גופים, בשני מקומות, בגוף - רחוקים ונפש אחת, שזמנה להתאחד.
ונפשי זה מכבר שואפת למלא החסר, אך נעלמה ממני, ואיני יודע מי הראויה לי.
אנא א-ל מרום התקיף בחסדים
פקח והאר עיני לראות את זיווגי הנכון לי כפי שורש נשמתי,
טהר מחשבותי ורעיוני, שלא יגרמו עוונותי,
לעכב את זיווגי.
השפע לי עוד כוח שאמשיך לראות את טובך וגודל חסדך,
ותעלה לפניך תפילתי בבקשי –
חלקי ה' אמרה נפשי.

וגשם בחלון, וגשם של דמעות, נמהלות בחיוך קטן מתרחב,
אשר לאלוקי ליבי מייחל, ומאליה פורצת שמחה שבלב.
ושריקת הרוח משתיקה לחישות המילים, ועיניים מתרוממות מביטות בחלון:
ומאמר חז"ל מתנגן מאליו על שפתי: גדול יום הגשמים שישועה פרה ורבה בו. גדול יום הגשמים מיום שנבראו בו שמים וארץ. גדול יום הגשמים – גשמים בחלון, גשמים של דמעות, גשמים של ברכה וישועה, שעלינו – בעזרת ה' יתברך, יבואו במהרה!

(נכתב ביום של גשמים, בשעת לילה מאוחרת)