ידיעה ובחירה.

השאלה ידועה, אם אלוקים יודע. איך יש לנו בחירה. תשובת הרמב"ם והראב"ד בהלכות תשובה (פרק ה הלכה ה), ידועה אף היא.

מה יש לכם להציע לפתרון השאלה. לי יש כמה כיוונים. נותן לכם זכות ראשונים.

בהצלחה.

רציונליסט, מהיכי תיתי שהידיעה ברורה מהבחירה, אם מכיוון דתי אנו שואלים, הרי שניהם כתובים בפרשה, הן ענין הבחירה והן ענין הידיעה. ואם מבחינה פילוסופית אדרבה הבחירה חוץ מהיותה מוכרחת, היא גם מוחשית, וא"כ, נקשה ממנה על הידיעה. בקיצור, אף אם נניח שיש סתירה בין הידיעה לבחירה, מנין לנו לשלול אחד מהשניים. לגבי הדטרמיניזם, כבר כתבתי במ"א שאי אפשר להוכיח אותה, וממילא אין להביא ממנה ראיה.
ומה שכתבת, שאנשים רגילים שוללים מכח הבנתם את ענין הבחירה ומסתמא שאינם מרגישים. תמהני עליך, ודאי שבהרגש, הם מרגישים שהם בוחרים, אלא שלדעתם זה לא אמיתי, אלא בא מרצף אירועים. אך בכל מקרה שאלתי בתחילת האשכול לא יועדה לאלו התומכים בדטרמיניזם. אלא לאלו שבוחרים, ושואלים על הבחירה מהידיעה.

לגבי מה שכתבת, שהידיעה קדמה לבחירה טכנית.  אלו ששואלים, לא יודעים מזה ולא זה מה שמפריע להם. נראה לי שאתה מסביר למה הרמב"ם הקשה מהידיעה לבחירה ולא להיפך. ולא לזאת היתה כוונתי. כוונתי היתה שעיקר השאלה הינה תירוץ למה לא לשמור תומ"צ, ולראיה הבאתי את שלושת ההוכחות, שהשאלה אינה לוגית טהורה.

האם זה שאינך חולק על ב, מהווה הוכחה שאתה מסכים עם הטיעון?

כוונתי היתה שבמושכל ראשון [לפני תאוריות כגון הדטרמיניזם שהגיעו לאחר הרבה מחשבה וחקירה] הבנאדם הפשוט יודע שהוא מחליט האם ילך לעבודה או לא וכדו', לעומת זאת עניין הידיעה בא רק אחרי ההבנה שישנו גורם חיצוני עליון שיודע הכל. ולכן היה ראוי לשאול 'הרי אני קם כל בוקר ובוחר אז איך שייך שמישהו אחר כבר יודע?' בדיוק כמו שאתה שואל 'איך האוטובוס לא הגיע, הרי היה אמור לצאת כבר לפני שעה', ולא 'איך הוא אמור לצאת לפני שעה הרי הוא עוד לא הגיע' כיוון שזה שהוא יוצא בשעה קבועה זה ידוע לך יום יום, כך גם לבחור הוא דבר פשוט אצלנו [למרות שאתה וודאי צודק שלאחר מחשבה הימצאות הבורא הוא דבר פשוט ומוכח].

קודם כל אולי לא שמת לב אבל הזכרתי בדברי את תאוריית הדטרמיניזם כלו' שהרבה אנשים "רגילים" עלי אדמות שוללים מכח הבנתם בעניני העולם את ענין הבחירה ומסבירים כל פעולה הנעשית ע"י האדם שהיא באה מכח רצף פעולות קודמות  וכנראה שאינם "מרגישים" שיש להם בחירה חופשית.

אולם אף אם לא נשית ליבינו אליהם, דבר פשוט הוא ומושכל שאמיתת האל ברורה ומוכרחת לפני כל אמיתות אחרת ואינני רואה כאן מקום לויכוח.

אפילו לפי מה שכתבת אתה שאמיתות הידיעה ברורה לנו רק לאחר החקירה והדרישה בה, אולם תסכים אף אתה שאין בין החקירה ובין הבחירה החפשית ולא כלום.

רציונליסט, הבנאדם הרגיל מרגיש שיש לו אפשרות בחירה בלי לחקור הרבה או להתפלסף, לעומת זאת עניין הידיעה קיים רק אחר שחקרת וגילית שהעולם נברא ע"י כח עליון שיודע ומשגיח וכו', לכן לכאורה עניין הבחירה יותר ברור לנו.

הטעם שאיננו מקשים על הידיעה מכח הבחירה הוא מפני ש:
א. ענין הידיעה ברור לנו יותר מענין הבחירה. זאת בלי להזכיר את אותם המכחישים את הבחירה הקיימת באדם (דטרמיניזם).
ב. גם אחר שיוכרח אצלינו ענין הבחירה זה רק מפני שהגענו למסקנה שהוא ית' נתן בנו אותה וכיון שהוא וידיעתו חד, אזי שוב קדמה הידיעה לבחירה וממילא היותר נכון הוא לשאול על המאוחר מפני המוקדם.

אפשר לשכנע שראייתך היא סוג של פטה-מורגנה, כך אפשר לשכנע באופן לוגי שאתה חושב שאתה בוחר אבל בעצם מישהו כבר יודע מה תעשה ולכן לכאורה השאלה בעינה קיימת. עם א' קשה להתווכח, אבל גה עדיין לא עונה על השאלה.

אפשר לשכנע אותך שאתה לא רואה?